מהם אתגרי ה-IT במגזר הציבורי?

המגזר הציבורי הוא אחד המגזרים הקריטיים לפעילות המשק, אם לא הקריטי שבהם. הוא זה שאחראי על השירותים הממשלתיים לאזרח, וחשוב מזה על רגולציה על תשתיות ומגזרים קריטיים (ובחלק מהמקרים גם על תפעולם) כמו חשמל, מים, גז ובנקים. לכן, אתגרים שבאים לידי ביטוי בכלל המשק מקבלים משנה תוקף כשמדובר במגזר זה.

באילו אתגרים מדובר? מומחים מקליק (Qlik) השיבו על שאלה זו במסלול מיוחד שערכה החברה בכנס AI Gov 2024, שהתקיים ביום ה' האחרון באולם האירועים לאגו בראשון לציון.

אוהד סובלמן, מנהל המגזר הציבורי בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור

אוהד סובלמן, מנהל המגזר הציבורי בקליק ישראל, אמר ש-"האתגר הראשון במגזר הציבורי, לרבות בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס, הוא אבטחת מידע. יש שם את המידע הכי רגיש במדינת ישראל, והמעבר לנימבוס דורש הכנות מרובות. לצד הרצון של גופי הממשלה והמגזר הציבורי להיות חדשניים, עליהם לשמור על התנאים והכללים המחמירים ביותר".

"אתגר נוסף הוא קיומן של מערכות לגאסי רבות בגופים הציבוריים, והפעילות שלהן לצד המערכות הענניות", ציין. "נדרשות התאמות ארגוניות בין שני סוגי המערכות הללו. בהכרח, בכל גוף ציבורי שעובר לענן יש צורך בתקופת ביניים שדורשת היברידיות – עבודה גם באון-פרם וגם בקלאוד, במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS), כדי לאפשר למשתמשים לעבוד בצורה הנוחה ביותר, ולמנהלים את היכולת לבחור מה להעביר לענן ומה להשאיר בחצר הארגון".

"עוד אתגר הוא זה התקציבי", הוסיף סובלמן. "נדרשת סיבה טובה להטמיע משהו חדש – חיסכון במשאבים, יעילות, חדשנות וכדומה. זה כולל לבחון מיהו הספק. צריך שתהיה התאמה מלאה בין הארגון לספק, לוודא שהוא מתאים לארגון את ה-'חליפה' המתאימה".

לדבריו, "האתגר האחרון שאדבר עליו הוא הנגשת מידע ועצמאות המשתמשים, היכולת לענות על צרכים רבים ושונים לסוגי משתמשים שונים. מערכות הדור החדש כוללות מגוון תרחישים, שירות עצמי וניתוח, והן אמורות לענות על כלל התרחישים, בטח כשמדובר על הנגשת מידע – מה שרווח במגזר הציבורי. ארגונים רוצים גמישות, ולצד זה לנהל את ההרשאות לפי הצרכים והמידע שהם רוצים להנגיש, ולאפשר להם עצמאות".

גדי רוטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קליק ישראל. צילום: ניב קנטור

גדי רוטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קליק ישראל, מנה אתגרים נוספים: האחד הוא חוסר בזמן ומשאבים. "במגזר הציבורי", אמר, "אין מספיק תקנים לאנשי מחשוב ואין מספיק זמן לטפל בכל הדרישות שבאות מהמשתמשים. למשתמשים אין זמן לנתח את האפליקציות ואף על פי כן, הם רוצים לקבל את התובנות כמה שיותר מהר". אתגרים נוספים הם היותם של הנתונים במגוון מקומות – באון-פרם ובענן; כמויות גדולות של דאטה, משנים רבות; וחוסר בחיבור בין תהליכים מחשוביים שונים. עוד אתגר הוא שקיפות מול הציבור. כאן רוטמן פירט: "המגזר הציבורי נדרש יותר ויותר לשקיפות. צריך לאפשר לציבור לנתח את הנתונים. הבעיה היא שרוב הארגונים, במגזר הציבורי ובכלל, מנתחים את הנתונים המובנים – והנתונים הלא מובנים כמעט שלא מנותחים. יש ערמות של מסמכים שלא מנותחים, ואפשר לעשות את זה בקלות". האתגר האחרון שהוא ציין הוא עמידה בתקנים המחמירים – ובענן.

"קליק עונה על כל האתגרים האלה", הוסיף. "סוויטת הפתרונות של החברה מציעה ויזואליזציה מתקדמת, עם כ-30 סוגי ויזואליזציות שמובנות בפתרון, והיותם של כל האובייקטים אינטגרטיביים ורספונסיביים. הכלי Qliksense יכול לחבר את הנתונים מכל המקורות ולהנגיש אותם לאפליקציות שונות בארגון. בנוסף, המערכת יכולה להתמודד עם כמות גדולה מאוד של נתונים ולחסוך את הגישה לדאטה בייס. היא מנגישה את הנתונים".

"כמו כן", אמר רוטמן, "הסוויטה של קליק כוללת אוטומציה של תהליכים – אזור שלם שמאפשר לחבר את התהליכים בקלות מבלי לכתוב שורת קוד אחת; הנגשת מידע לציבור – הטמעת הנתונים בפורטלים המקומיים והציבוריים, עם או בלי הזדהות, ומתן אפשרות לציבור לנתח אותם; ו-Qlik Answers – פתרון שמאפשר לנתח את הנתונים הלא מובנים בצורה של Plug n’ Play".

"הפלטפורמה של קליק מאפשרת הוצאת דו"חות, והיא גמישה ומועצמת על ידי בינה מלאכותית, עם המון יכולות AI מובנות שעוזרות לניתוח הנתונים".

יונתן אברג'ל מקליק ישראל. צילום: ניב קנטור

יונתן אברג'ל מקליק ישראל ציין יכולת נוספת של המערכת: "היא מאפשרת ניתוח של הוצאות ומציאת חריגות בהן. זה מאפשר לאנשי הכספים של הארגון לדייק את תוכנית התקציבים העתידית, על מנת שתהיה הטובה ביותר לארגון, על פי המשאבים שיש לו".