לבדואים בנגב אין לשכות תעסוקה, וגם לא אינטרנט לחיפוש עבודה בדיגיטל

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') ישיבת מעקב בנושא העדר לשכות תעסוקה פיזיות בפזורה הבדואית בנגב. הנושא הועלה כבר לפני יותר משנתיים – ועד היום לא טופל.

באוגוסט אשתקד דחה בג"ץ עתירה שהגיש מרכז עדאלה נגד המדינה בנושא המחסור בלשכות תעסוקה בנגב. בית המשפט קיבל את תשובת שר הכלכלה, ניר ברקת, שלפיה הממשלה מכינה רפורמה לדיגיטציה של שירות התעסוקה, ועל כן נושא הצבת לשכות פיזיות יעוכב. בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה לפני ארבעה חודשים הבטיחו נציגי הממשלה להגיע לדיון הנוכחי עם תוכנית מפורטת ולוח זמנים למימוש התוכנית, אולם בישיבה אתמול התברר שעדיין אין להם תשובות ממשיות ולא תוכניות מעשיות.

כיום, עשרות אלפי תושבי הפזורה הבדואית צריכים לנסוע מרחקים ארוכים כדי להתייצב בשירות התעסוקה ולקבל דמי אבטלה או שירות אחר שלשכת התעסוקה נותנת. חלק מהיישובים מרוחקים מהלשכות הקרובות, למשל בערד או בדימונה. המגזר הבדואי הוא מגזר שבו אחוז האבטלה גבוה ביותר, והנפגעים הם בעיקר נשים וגברים שצריכים לפרנס משפחות, או לסייע בפרנסתן.

בוועדה צוין כי ברוב היישובים אין תשתית תקשורת, ובוודאי לא סיבים אופטיים, ומכאן שגם אם התוכנית לדיגיטציה של שירות התעסוקה תמומש, היא לא תעזור לאותם תושבים, שהאוריינות הדיגיטלית שלהם ממילא נמוכה.

"בכל ישובי הפזורה הבדואית אין ולו מוסד ציבורי אחד"

ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, הדגיש בדברי הפתיחה כי "בכל ישובי הפזורה הבדואית, שיש בהם מעל 100 אלף תושבים, אין ולו מוסד ציבורי אחד – לשכת תעסוקה, בית חולים או כל מוסד אחר. אם אתם סבורים שזה במקרה – אתם טועים. זוהי מדיניות, ואנחנו מבקשים לממש את זכותנו לדעת על פי אילו קריטריונים המדיניות הזו ממומשת".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הודא אבו עבייד, רכזת לובי מפורום דו קיום בנגב, שיזמה את הדיון, תיארה את המצוקות של התושבים ועד כמה הם נפגעים – בעיקר הנשים, שנותרות מחוסרות עבודה ולא יכולות להגיע ללשכות מרוחקות. "אני מצפה ממשרדי הממשלה, וכן ממערך הדיגיטל הלאומי, לתת מענה, מאחר שהם יודעים היטב שיש בקרב האוכלוסייה הזו בעיית אוריינות דיגיטלית קשה, שלא לדבר על העדר תשתיות. לכן, הפתרון שאנחנו מצפים לו צריך להיות משולב – גם תהליכים דיגיטליים וגם לשכות פיזיות, לאלה שמתקשים", אמרה.

חברת הוועדה, ח"כ מטי הרכבי צרפתי, ציינה כי "אם יש קושי כרגע להקים לשכות פיזיות וכן להקים תשתיות תקשורת, מן הראוי לחשוב על פתרונות כמו ניידות שירות שיעברו בין הכפרים – שם אין ולא היו אף פעם סיבים אופטיים, ולא תשתיות תקשורת".

יישום הדיגיטציה ביישובי הבדואים מחכה לאישור הכנסת

קובי הלפרן, סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל בשירות התעסוקה, אמר ש-"שר הכלכלה הגדיר את הדיגיטציה בשירות התעסוקה כנושא בעל עדיפות, והורה להרחיב אותו, כדי לתת מענה לאתגר ההנגשה". הוא ציין שהממשלה קיבלה הצעת מחליטים שעוסקת ברפורמה הדיגיטלית בשירות התעסוקה. לדבריו, לאחר שההחלטה תאושר על יד הכנסת, יחל תהליך היישום שלה, שישפיע גם על האוכלוסייה הבדואית. הלפרן הוסיף כי בהחלטה יש סעיף חשוב, שלפיו תיבחן האפשרות לעדכן את החוק, על מנת לאפשר במקרים מסוימים מימוש זכויות גם בלי התייצבות בלשכת התעסוקה.

עוד אמר הלפרן כי לשירות התעסוקה מונתה מנכ"לית חדשה – ענבל משש, שהייתה עד לא מכבר מנכ"לית משרד התקשורת. נציג המשרד שהשתתף בדיון, עמי גילה, התבקש להעביר לוועדה מידע מפורט היכן כבר פרוסה תשתית הסיבים האופטיים ומה לוח הזמנים להמשך פריסתם. הוא השיב כי "המשרד יצא בקולות קוראים לחברות שיקבלו על עצמן לפרוש סיבים אופטיים במקומות שבזק ויתרה עליהם, והפזורה הבדואית היא חלק מזה". הוא ציין שמשרד התקשורת נוקט ביד קשה נגד חברות שלא עומדות בהתחייבות, נוטל מהן את הזיכיון ומחפש פתרונות חלופיים.

בסיכום הדיון אמר ח"כ עודה כי הוא לא מסתפק בתשובות של נציגי הממשלה, מתוך חשש שהן יובילו להמשך מסמום הבעיה, והורה לזמן דיון מעקב שלישי בעוד כשבועיים-שלושה. הוא דרש מנציגי הממשלה להגיע לאותו דיון עם תשובות מדויקות לגבי לוחות זמנים לפתרון הבעיה.