ללא קידום ה-AI – "בעוד שלוש שנים נהיה מדינת עולם שלישית"

"אם ממשלת ישראל לא תהיה למובילה בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו בעוד שלוש שנים נהיה מדינת עולם שלישית. כוח מדיניות הממשלות יהיה נתון ברמת ההטמעה של הטכנולוגיה הזו. צריך להבין כבר עכשיו ומיד כי כדי שארגון יצליח, הדבר הראשון שצריך להפנים זה שבינה מלאכותית זאת לא עוד טכנולוגיה – זו הדרך להגביר את הפריון במדינת ישראל". כך, במילים נוקבות אלו, העבירה טליה גזית, מנכ"לית PwC Next, את המסר כי היא חוששת שבישראל לא עושים מספיק כדי לקדם את תחום ה-AI בזירה הציבורית – ואולי אף מעבר לכך.

"המנכ"לים הם אלו שצריכים להניע את התהליכים. הם אלו שצריכים לדחוף את ההטעמה של בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת. זה אומר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא לרתום את המנכ"לים במשרדי הממשלה השונים, ואז לרתום את העובדים במשרדים", אמרה גזית מעל בימת AI eGOV 2024 – כנס 'העתיד של הממשל' של אנשים ומחשבים שמשך אליו קהל ענק – עת השתתפה בפאנל 'דאטה ובינה מלאכותית יוצרת במערכות המידע בממשלה'.

"אני טוענת שזו טכנולוגיה שצריך לעבוד איתה בבלגאן מסודר. תנו לעובדים שלכם לגעת, לשחק ולהטמיע בתוך תהליכי העבודה שלהם. אצלנו ב-PwC כל אנשי התוכנה מקודדים עם GenAI. למה זה חשוב שמצד אחד יבוא מלמעלה מהגורמים העסקיים ומצד שני שיבוא מלמטה מהיוצרים? כי הם מדברים על ה-AI כאילו היא החברה שלהם. וזה מהותי, וצריך להפנים", הוסיפה גזית.

נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות, יחידת הדאטה והבינה המלאכותית. צילום: ניב קנטור

"כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה"

דוברת נוספת במסגרת הפאנל – אותו הנחתה מירב פרץ בילינסקי, סמנכ”לית דאטה במערך הדיגיטל הלאומי – הייתה נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות (Center of Excellence), יחידת הדאטה והבינה המלאכותית, שאמרה שהמבט של היחידה צריך להיות אסטרטגי.

"אנחנו צריכים להביא מענה ולרכז את כל הדברים שאנחנו, גופי המטה, יכולים להציע למשרדים על מנת לדחוף קדימה את המהפכה. העמוד הראשון הוא ההון האנושי, והשני הוא נושא המשילות, לגשת אל הנתונים בצורה אחידה, לבחון את כל הכלים שאפשר להטמיע ואת כל ההיבט של הארכיטקטורה והטכנולוגיה שלפיהם אמורים לפעול. בנוסף, כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה ולהתנסות בפרויקטים בתוך המשרדים, זה משנה משחק", היא הסבירה.

ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות. צילום: ניב קנטור

"בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים"

ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות, התייחס לשימוש ב-AI גם לצורך שיתוף מידע עם הגופים הרלוונטיים.

"כחלק מהפקות הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והפערים העצומים שהיו בתחילת המלחמה, ראינו עד כמה שיתוף המידע עוזר לקבוע מדיניות, עד כמה הוא קריטי גם לתגובות. באופן פנימי, קודם התחלנו בבינה מלאכותית קלאסית, שפחות מדובר עליה בימים אלו, באזורים של המחקר מגדירים את התהליך מהמחקר עד למוצר באמצעות אלגוריתמים. הרצנו בנוסף לא מעט תרחישים, ועדיין מריצים, בעולמות הציוד והרכש, אבל אם לא נשכיל להטמיע את זה מלמעלה עד אחרון העובדים, זה לא יהיה מספיק שימושי", אמר שוקרון.

פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד. צילום: ניב קנטור

פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד (AllCloud) אמר כי, "כשניגשים לפרויקט בינה מלאכותית, צריכים להתמודד עם הזיות ובעיות אחרות, ולכן צריך מקצוענים. וזה חשוב במיוחד כי חשוב וקריטי לקבל את רמת הסמך גבוהה ביותר לתוצאות שאנחנו מקבלים מהכלים".

מרנין הוסיף וסיפר כי "באחד הפרויקטים לדוגמה עם מערך הדיגיטל, היה צ'טבוט עם ממשק שמספק חוויית משתמש גבוהה, עם השפה הממשלתית, ומאפשר שימוש בשפה טבעית כדי לאפשר למעצבים באופן דינמי לשאול שאלות עיצוב ולקבל תשובות, כולל אפילו היכן להציב כפתור שקורא לפעולה".

יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס. צילום: ניב קנטור

יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס, התייחס לאתגר המשמעותי של התמודדות עם כמויות גדולות מאוד של נתונים והצורך לשנע אותם ממקום למקום.

לדבריו, "בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים, ולא רק בגופים ממשלתיים, אלא אפילו בחברות קטנות, בעיקר לצורך קיצור זמן לשוק ויתרון תחרותי. אחת הסיבות לכישלון פרויקטים של AI היא העברת מידע מהרבה מאוד מערכות – כולל מערכות מקוונות ומקומיות ולקוחות ועוד. ואז להכניס ולהכין את זה לטעינה לשם לאימון, באמצעות העלאה לענן. ואז החזרה לארגון. יש הרבה תיאוריה אבל זה לא טריוויאלי, ומאוד מורכב. חשוב למדינה להציב יעדים לאן להגיע, מה אנחנו רוצים לשפר ואיך נגיע לשם", הוא ציין.

גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס. צילום: ניב קנטור

"בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות"

גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס, סיפרה כי בלשכה עובדים משקיעים רבות בהנגשה של הנתונים.

"לאחרונה שילבנו פלטפורמה לאומית למחקר, ואפשר לקבל מחשב ולבצע מחקר מהבית, מהמשרד, מכל מקום, וזאת באמצעות חדרי מחקר וירטואליים של הלמ"ס. עושים הנגשה לדאטה ציבור באמצעות AI, ויש עוד בדרך", אמרה.

"איך בינה מלאכותית יכולה להשפיע על החלטות מדיניות? בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות, שבאמת יהיו מבוססות על מידע. אנחנו בלמ"ס מנתחים דו"חות כלכליים וכל התהליך הזה הוא לא אוטומטי נכון להיום במגזר הממשלתי, וזה גוזל כמות ענקית של חודשי עבודה", סיפרה.

"כאן יש יכולת לבינה המלאכותית לתרום ולחסוך את כל הזמן הזה. כמובן שכל התהליך של הניתוח חייב להיות מאוזן ומנוהל, וזה יתרום לשוק ולשירות. וזו דוגמה קטנה עד כמה הבינה המלאכותית יכולה לתרום למהלכים", היא סיכמה.