בינה מלאכותית – חדשנות בחיפוש, צד אפל ומה שביניהם

"עד היום השתמשנו במילים ולא במשמעות שלהן כדי לבצע חיפוש, אבל זה משתנה, ומהר. כיום עוברים לחיפוש שמתאים לסנטימנט והקשר. ובקשר ישיר לכך, כולם מדברים על מודל שפה גדול, ופחות מדברים על טקסט משובץ, מודל שיודע לקבל קלט של טקסט ולהוציא מוצר מתמטי, שמייצג את המשמעות של המשפט, מה הלקוח רצה להבין ולחפש", אמר עידו פרדימן, ארכיטקט תוכנה באלסטיק, בהרצאתו "חדשנות בחיפוש בעברית עם בינה מלאכותית יוצרת" בכנס AI eGOV 2024 של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה.

"יש הרבה מודלים כאלה ויש הרבה אפשרויות לחשב את המשמעות ולא את המילים של המשפט, כולל לצורך ביצוע חיפושים בעברית. מכיוון שעושים חיפוש סמנטי, התשובה שמגיעה נכונה גם אם במקרה עושים טעות כתיב, ושאילתות שמבצעים באמצעות שאלות שונות, אבל על אותו נושא בדיוק, מובילות לתשובה זהה. לשם עובר עולם החיפוש, על הבנת ההקשר ולא להתעכב יותר על הבנת מילה וכל מילה. יש המון מלל שמכיל הרבה משמעויות, ואפשר בקלות לחבר שאילתות נכונות כדי להוביל חיפושים שיביאו תוצאות טובות ובמהירות", הוסיף פרידמן.

מג'יק חיה ונושמת

ארי לימור, מנכ"ל מג'יק עלה על הבמה כדי לספר כיצד התוכנה הוותיקה חיה ונושמת. "מג'יק נותרה פלטפורמת פיתוח מהמהימנות ביותר שיש בשוק. הפיתוח במג'יק קל ומהיר, וכמו תמיד, קל לעבוד איתה, וזה כלי מדהים בידיים הנכונות. יש את XPA ואת XPI לכתיבת ממשקים ולכתיבת אפליקציות. בשנים האחרונות לקחנו את הכלים הללו ועשינו עמם דברים מדהימים. לקחנו את XPA ויצרנו מערכת מבוססת דפדפן ששומרת על היתרונות של מג'יק ולוקחת אותנו לדור הבא, והחזרנו אותה בחזרה לידי המיישם הבודד.

ארי לימור, מנכ"ל מג'יק. צילום: ניב קנטור

"במג'יק החדש אתה כותב בצד השרת ויוצר את הצד האנגולרי שלו במהירות, והתוצאות יפהפיות ויש גם עניין של חיסכון. שומרים על 70% אפילו מהלוגיקה הקיימת, וזה היתרון המקסים, ותהליך ההסבה יחסית מהיר. והכי חשוב – אנחנו מוכנים לעולם הדיגיטל המודרני. גם ב-XPI עשינו שינוי מסיבי כשהכנסנו אותו לענן, וזה מאפשר התקנות מקומיות, בענן וגם במשולב, וזה עוזר לנו להתייחס לכמות גדולה מאוד של דאטה", הוא אמר.

אתגרים בדרך לענן

אל הבמה עלה גם ניר רפופורט, מנהל חטיבת סיילספורס בוואן,  שדיבר על האתגרים בדרך לענן. "הפלטפורמה מספקת מגוון רחב מאוד של אפשרויות חיבור, עם API מונחי אירועים. השער הוא מושלם, יש לי הכל בפלטפורמה אחת, אבל זה אומר גם שיש כל מיני אתגרים – צריכים להתחבר למקורות מידע מבוססי בינה מלאכותית ובינה עסקית – וזה כמובן אומר נתונים: מערכות יצרניות, משתמשים ועוד", הוא אמר.

ניר רפופורט, מנהל חטיבת סיילספורס בוואן. צילום: ניב קנטור

הוא סיפר גם על היישום מול האגפים במשרדי הממשלה. "היישום הענני מדהים. יש לי מערכות חיצוניות שבכלל לא קשורות לממשלה ואני יכול להתחבר לאינטרנט, וזה ממשיך למערכות פנימיות חלקן במשרד, וחלק בין המשרדים, וזה יכול להיות גם מקומי. ויש גם יתרון מדהים בכך שהיישומים בענן כך שאפשר להתחבר אליהם מתי שרוצים ומאיפה שרוצים ובצורה מאוד פשוטה. אבל גם פה יש אתגרים: מה עם משתמשים פנימיים שעובדים בשירות המשרד, אבל לא במשרד? איך מכניסים אותם למערכת בלי ההגנה שיש לעובדים הקבועים? ויש עוד אלמנטים כמובן שצריך לקחת בחשבון", הוא סיכם.

הצד האפל של הבינה המלאכותית

דימה טאטור, ראש חטיבת הסייבר בקומיט, התייחס לצד האפל של הבינה המלאכותית, תוך שהוא מזכיר, שברשת האפלה אפשר כבר לקנות מודלים להתקפה בעלויות זעירות במיוחד. "לבינה מלאכותית יש שלושה שלבים מרכזיים. כרגע אנחנו בשלב הראשון, ANI, שמתמקד בפתרון של עניין אחד בתחום אחד. בשלב השני, AGI, הבינה המלאכותית תתחיל להתנהג כמו בני אדם, ובשלב השלישי, וזה יקרה מתישהו בסביבות 2025, שלב ה-ASI, היא כבר תהיה חכמה יותר מבני האדם", הוא טען.

דימה טאטור, ראש חטיבת הסייבר בקומיט. צילום: ניב קנטור

לדבריו, התוקפים פשוט מנצלים את הבינה המלאכותית ואת האימון שהיא עברה גם במקומות שלא ממש חשבו על השימושים ההתקפיים שלה. "נבנו מודלים שמבוססים בעיקר על תרחישים שהבינה המלאכותית כבר ראתה ולמדה, וכנראה שמדובר על כל תקיפה אפשרית שקיימת בעולם. אנחנו נמצאים כרגע, כאמור, בשלב הראשון, שבו הצ'אטבוטים אמורים לא לאפשר שאילתות מהסוג הזה, אבל התוקפים כבר מצאו טכניקות להתגבר על זה והם פשוט מנצלים את מה שהבינה המלאכותית למדה כדי לשפר את ההתקפות שלהם, עד כדי ביטול כל החסמים, כך שהמכונה מספקת תשובה לכל שאלה ששואלים אותה בלי מעצורים", אמר טאטור, שתיאר תמונת מצב עגומה למדי.