"ההיי-טק בנסיגה, ואנחנו רחוקים מאיפה שאנחנו צריכים להיות"

"ההיי-טק בנסיגה, ואנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים וצריכים להיות מבחינת השקעות ופיתוח בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וענן כחול לבן. אנחנו חייבים לצמצם את הפערים", כך אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לקידום ההיי-טק. הוא דיבר בישיבה משותפת שלה עם ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לבינה מלאכותית, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן.

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לדברי ח"כ פרקש הכהן, "בימים מאתגרים אלה של מלחמה ואתגרים כלכליים. על הממשלה לתת דגש דחוף על חיזוק תעשיית ההיי-טק וטיפול במגמות המדאיגות של הענף, שהן: פחות השקעות בסטארט-אפים, רישום חברות ישראליות בחו"ל ועיכוב בקידום תוכניות לאומיות של הממשלה, בניגוד למרוץ העולמי המתנהל בתחום, ובפרט בעולם הבינה המלאכותית". עוד היא אמרה כי "על הממשלה להפסיק את קידום החקיקה המשפטית, שפוגעת עוד יותר בנכונות המשקיעים מהעולם להשקיע בישראל, כולל בתעשיית ההיי-טק הישראלית".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר בישיבה כי "מה שמדאיג את ענף ההיי-טק זה לא רק הכסף. מדאיגה אותנו הבעיה שאין מספיק טיסות – מה שלא מאפשר לנו להביא לפה שותפים, וגם לא לטוס. יש מעט חברות שטסות לכאן ומכאן ואין זמינות של טיסות. הממשלה חייבת למצוא דרך כדי שחברות התעופה הבינלאומיות יוכלו לטוס לארץ, ולתת פתרונות לסיבות שבגינן הן לא טסות".

"דבר נוסף שמדאיג את תעשיית ההיי-טק הוא מה שקורה באקדמיה", ציין. "יש זליגת מוחות של מדענים לחו"ל. זאת זליגה שקטה, אבל מאוד מטרידה".

יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות. צילום: בר שניר

לא הכול שחור

יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות, הציגה נתונים מעודדים יותר, שלפיהם ישראל אמנם רחוקה מהשיאים של 2020-2021, אבל המצב לא שונה מ-2018-2019, שגם הן היו שנים טובות, לפחות למדי, להיי-טק הישראלי. "נכון שיש פחות גיוסים, אבל כל גיוס הוא הרבה יותר גדול", אמרה. היא הציגה את התוכניות של הרשות לעידוד משקיעים, כולל גופים מוסדיים, ואמרה שהמסלול המיוחד שנפתח לגופים אלה זוכה להצלחה. עוד היא ציינה את הרפורמה במיסוי שנמצאת בחוק ההסדרים ונועדה להוסיף יציבות ו-ודאות, כדי לעודד משקיעים מחו"ל להשקיע בהיי-טק הישראלי.

הדסה גטשטיין, ראשת מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, דיברה על העשייה של המשרד. "יש לנו ראייה רחבה של מגוון היבטים בענף ועשייה משמעותית, שלא נעצרה גם בזמן המלחמה, ונמשכת גם עכשיו", אמרה.

אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל. צילום: ניב קנטור

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, התייחס לרכש שירותי ענן ו-AI על ידי הממשלה ואמר כי היא "צריכה להיות זהירה כשהיא מוציאה מידע החוצה, ולשקול שיקולים של ריבונות על מידע, אבטחתו והמקום שבו הוא נשמר". לדבריו, הדרישות האלה וההבנה שהמידע צריך להישמר בישראל הצריכו ממי שניגש למכרז הענן הממשלתי נימבוס להשקיע מאות מיליונים עד מיליארדים של שקלים.

"נימבוס – מהפכה חסרת תקדים"

ואם כבר בנימבוס עסקינן, אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר, אמר כי "פרויקט זה מהווה מהפכה חסרת תקדים. חברות ענק הקימו פה דאטה סנטרים בהשקעות של עשרות מיליוני דולרים, וזה מביא לשפע חסר תקדים, שמשפיע על כל הענף והתעשיה".

ד"ר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ. צילום: פלי הנמר

עוד דיבר בישיבה ד"ר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ, וקודמו של כהן בתפקיד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הוא אמר כי "מרבית הסטארט-אפים כיום רודפים אחרי האקזיט. הם חלק ממה שנקרא האקזיט ניישן, ומה שחסר זה תעשיית היי-טק כאן. יש תקציבים ממשלתיים, אבל הם חד משמעית לא מנוצלים נכון. בסוף מדובר באנשים עם כישרון, מולד או מתפתח, והמדינה גרועה מאוד בלטפח סוג כזה של אנשים".