"שירותים חובקי מדינה ועירייה יכולים להקפיץ את השירות לאזרח"

אחד ההיבטים הבולטים ביותר שהתגלו כבר כמעט מייד בתחילת מלחמת ה-7 באוקטובר, ואולי אם תרצו אחת המסקנות הראשונות, הוא הצורך בחיזוק בהעברת מידע בין הממשלה לרשויות המקומיות – צורך שכבר נחשף לראשונה במלוא עוזו בעת הלחימה בנגיף הקורונה כשהמגפה התפשטה במהירות מסחררת.

הפאנל 'זרימת מידע ודאטה בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי', שהתקיים במסגרת כנס הענק של אנשים ומחשבים, AI eGOV 2024 – העתיד של הממשל, שנערך לאחרונה באולמי לאגו שהראשון לציון, ביקש להתייחס בדיוק לנקודה הזו, והובילה אותו ד"ר שרון אפריל, מנהלת יחידת הדיגיטל בשלטון המקומי, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים.

ד"ר שרון אפריל, מנהלת יחידת הדיגיטל בשלטון המקומי, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים. צילום: ניב קנטור

מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים, ציין שאכן הייתה כבר סוג של מוכנות לאירוע בגלל מגיפת הקורונה. "לא התחלנו את האירוע הזה של המלחמה מאפס. הקורונה כבר גרמה לנו לשינוי ובדיקות מאגרי המידע שיש לנו, מכל מקום אפשרי, כדי ליצור מאגר נתונים מוכלל של כל המידע שיש לו פוטנציאל לשימוש. בתחילת המלחמה השתמשנו במוצרים שלנו. בינואר התחיל שיח עם מערך הדיגיטל הלאומי כדי לבדוק כיצד אנחנו מתואמים, וזה הוביל בין השאר לפתרון שנבנה סביב 'שיבולת' (כלי לאיסוף וניהול נתוני תושבים ברשויות המקומיות המיועד לזמני חירום – צ"ק) ואנחנו מעדכנים סביב הבסיס הזה. היינו צריכים נתונים מתוך מערכות הרוחב לגבי כל מיני פרטים אודות אנשים עם לקויות שמיעה, לדוגמה, או מגבלות ניידות ומכונות הנשמה, עניין שהוא בעייתי בהפסקת חשמל וכדומה. ניסינו גם לאתר אנשים בודדים כדי אולי לחבר אותם למשפחות שלהם. היינו צריכים להגדיר דברים שאפשר לבצע במיידי והיו דברים שהיינו צריכים לתעדף", הוא סיפר.

מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. צילום: ניב קנטור

איילה יחזקאלי, מנמ"רית עיריית ירושלים, התייחסה לעבודה השוטפת מול האזרח, שצריך מידע ושירות פעם מהרשות ופעם מהשלטון המרכזי. "יש רצון רב לאפשר מעברים של דאטה בין שירותים עירוניים לממשלתיים. התושב לא יודע בדרך כלל מה זה עירייה מה זה ממשלה, בעיקר בתקופת מלחמה. למשל רישיון לנשק – זה הוביל למבול של אנשים שצריכים להוכיח שהם מחזיקים נכס בארנונה, כדי לקבל אישור להחזקת נשק. אז למה המדינה לא פונה ישירות לקבל תשובה מהמאגר העירוני? זה היה יכול להיות שיפור גדול מאוד, וזה נכון להרבה מאוד בקשות. אנחנו רוצים לקדם הזרמת מידע ישירות במקום לטרטר את התושב ללא צורך. אפשר להוריד מאיתנו את הדברים האלה. שירותים חובקי מדינה ועירייה יכולים להקפיץ את השירות לאזרח ברמה גבוהה, וזה הקשר בין רשות לרשות והיכולת להעביר מידע", היא טענה.

אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות וביטחון המזון. צילום: ניב קנטור

"יש זרימת מידע, אבל זה לא מספיק"

אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות וביטחון המזון, לשעבר מנמ"ר עיריית הרצליה, טען כי אולי בעיריות יש פחות תקציב, אבל יש גמישות רבה יותר להוביל מהלכים. "הרגולציה בממשלה מטורפת, אם לתקשורת, אם לספקים ואפילו לאייש משרות לוקח המון זמן. לגבי הממשקים, אנחנו בזמן של מלחמה. התקציבים הולכים וקטנים, ולפי התקציב אין לנו כסף לשלם משכורות וחשמל, אז מערכות מידע לא נמצא שם בכלל. כמובן שאנחנו נמשיך לקדם ולנסות ולפעול, אבל זו איזושהי אמירה לגבי המצב שבו אנחנו נמצאים. השאיפה היא לקדם את המערכות בבסיס, וחשוב להיות בקשר מול מועצות מקומיות וחייב להיות תקציב מרכזי לגבי זה, שהיחידה לקידום הדיגיטל במועצות המקומיות תהיה זו שתקבע עדיפויות ומה עושים ואיך עושים. צריך משהו יותר מובנה ויותר מערכתי, להוביל מערכות שמחברות אותנו לשלטון המקומי ברמות גבוהות יותר, ועם יותר ממשקים. יש זרימת מידע, אבל זה לא מספיק", הוא אמר.

אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה. צילום: ניב קנטור

אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, אמר כי "יותר ויותר מתברר לכולם שצריך להתייחס למידע בתצורה אחרת, ושחייבים לשנות את כללי המשחק. למשל, מבחינת נהלים וחקיקה – אי אפשר לבצע העברה של מספרי טלפונים, אבל העברנו במהלך המלחמה. לשם כך היינו צריכים ללכת למשרד המשפטים, לרגולטור, כדי לקבל אישור. זה לא הגיוני. אבל אני חושב שמצד שני כן מבצעים עבודה מאוד גדולה בהובלת מערך הדיגיטל עם הרבה שותפים, ואני מקווה שזה יוביל לתוצאות וישנה את כללי המשחק. וזה אולי הלקח הגדול ביותר שלמדה המערכת – לא יכול להיות שנשאיר עיריות עיוורות ואת כל המרחב הציבורי, כשלמעשה המידע קיים במאגרים שנוצרו מאלף סיבות אחרות, ובגלל זה אי אפשר אחרת לתת שירות לאזרחים".

אורי פדלון, מ"מ ראש מנהל טכנולוגיה ופיתוח במרכז שלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

את הפאנל סיים אורי פדלון, מ"מ ראש מנהל טכנולוגיה ופיתוח במרכז שלטון המקומי, שאמר: "במרכז השלטון המקומי מבינים את חשיבות זרימת המידע מהממשל המרכזי לרשויות המקומיות בשגרה, ובחירום על אחת כמה וכמה. אנחנו ארגון-על שמייצג 260 רשויות, ואנחנו יכולים להניע פיתוחים טכנולוגיים גם לרשויות שאין להן את התקציב להרים פרויקטים רחבים – ואנחנו נותנים מענה לרשויות הגדולות וגם לקטנות. מערך הדיגיטל צריך להיות השער לכל המידע הממשלתי, ואנחנו מרכזים כמה שיותר רשויות פנימה. אנחנו צריכים שהדאטה תזרום בשני הכיוונים, כי בסופו של דבר זה יביא לשירות טוב יותר לטובת האזרח בקצה, וזה טוב לכולנו".