מאסק ישאר "עני": בית המשפט פסל את חבילת התגמולים שלו מטסלה

בית המשפט בדלאוור דחה שוב את חבילת התגמולים הענקית של מנכ"ל טסלה מאסק, המוערכת בכ-100 מיליארד דולר ● המאבק המשפטי, שהחל ב-2018, מעלה שוב שאלות בנוגע להשפעת מאסק על דירקטוריון טסלה בפרט ועל העולם בכלל

בית המשפט אמר לו לא שוב. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה.

בית המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) דחה, בפעם השנייה, את חבילת התגמולים העצומה המיועדת למנכ"ל טסלה, אילון מאסק, ששוויה כבר הגיע כיום לכ-101 מיליארד דולר.

הסאגה המשפטית החלה בשנת 2018, עם אישור תוכנית הפיצויים השאפתנית על ידי בעלי המניות של טסלה. התוכנית, שנועדה להעברה למי שהוא כבר כיום האדם העשיר בעולם, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות המחולקות ל-12 "מנות". תגמולים אלו הובטחו למאסק בתנאי ש-טסלה תחת ניהולו תעמוד ביעדים פיננסיים שאפתניים, כמו שווי שוק, הכנסות ורווחים – דבר שאכן קרה.

אך, לא כולם היו מרוצים מהתוכנית. בשנת 2022, תביעה שהוגשה מטעם בעל מניות בטסלה, עורך הדין לשעבר ריצ'רד טורנטה, ערערה על חוקיות ההסכם. לטענת התביעה, דירקטוריון טסלה, שהיה נתון להשפעתו הרבה של מאסק, אישר חבילת תגמולים בלתי סבירה, תוך פגיעה באינטרסים של בעלי המניות.

בינואר 2024, קבעה השופטת קתלין מקורמיק מבית המשפט של דלאוור כי מאסק אכן הפעיל לחץ פסול על חברי הדירקטוריון וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע בנוגע למעורבותו בהסדר שינפח את כיסיו. מקורמיק ביטלה את חבילת התגמולים, וקבעה כי היא אינה הוגנת.

אלא ש-טסלה לא ויתרה, ובניסיון להציל את חבילת התגמולים, ביקשה החברה מבעלי המניות שלה להצביע עליה שוב באפריל 2024. הניסיון הצליח ו-84% מבעלי המניות, כולל אחיו של מאסק, קימבל, הצביעו ביוני בעד התוכנית, בזמן שהחבילה הייתה שווה כ-56 מיליארד דולר.

השופטת לא השתכנעה מהסכמת בעלי המניות

אך תוצאות ההצבעה לא שכנעו את השופטת מקורמיק. אתמול (ב') דחתה מקורמיק את ערעורה של טסלה, וקבעה כי הצבעת בעלי המניות אינה יכולה לתקן את הפגמים המקוריים באישור התוכנית. מקורמיק הדגישה כי ההחלטה המקורית לאשר את התוכנית התקבלה תוך ניגוד עניינים. לדבריה, למרות שהחבילה אושרה שוב בידי רוב בעלי המניות, זה לא אומר שהבונוס שובר השיאים של יזם הטק התזזיתי יהיה לטובת בעלי המניות. "קבוצת משרדי עורכי הדין הגדולה והמוכשרת, המייצגת את ההגנה, הפגינה יצירתיות בטיעון האשרור, אך התיאוריות חסרות התקדים שלהם סותרות זרמים רבים של פסיקה מבוססת", כתבה מקורמיק בחוות דעתה.

במילים אחרות, השופטת טענה שעורכי הדין של טסלה העלו טענות מקוריות, אך חסרות בסיס משפטי מוצק. לדבריה, הטענה כי הצבעת בעלי המניות יכולה לאשרר חבילת תגמולים שאושרה באופן פגום מלכתחילה, סותרת את העקרונות הבסיסיים של המשפט התאגידי.


ואולם המאבק המשפטי על הסוגיה רחוק מסיומו וצפוי לעבור כעת לבית המשפט העליון של דלאוור.

טסלה, מצידה, הודיעה כי היא מתכננת לערער על הפסיקה, וזאת בעיקר משום שההחלטה הסופית בפרשה יכולה להשפיע לא רק על עושרו הלא נתפש של מאסק, אלא גם על עתיד חברת המכוניות החשמליות החכמות וגם על אופן תגמולם של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות בנוגע לכוחו של מאסק בטסלה, ליחסי הגומלין בין מנכ"לים לדירקטוריונים, שלו ספציפית ובאופן גורף יותר בתעשייה, ולחשיבות השקיפות בתהליכי קבלת החלטות.

בנוסף, מעורבותו העכשווית והחדשה יחסית של מאסק בפוליטיקה האמריקנית, ובפרט קשריו ההדוקים עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מוסיפים ממד נוסף למורכבות הפרשה.

ככלל, נראה כי המאבק על חבילת התגמולים של מאסק הפך לסמל למתח הגובר בין הצלחתה המסחררת של טסלה לבין הדאגה הגוברת מהשפעתו של מנכ"לה הכריזמטי ורב העוצמה על העולם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים