כמה עולה לפתח מוצר טכנולוגי שעובד וכמה זמן זה לוקח?

מה העלות לבנות מוצר MVP – מוצר (טכנולוגי) בר קיימא – וכמה זמן לוקח לעשות זאת? על שאלה זו ביקש להשיב יובל בר אור, מייסד משותף ומנכ"ל טריולה, בכנס Lynx Disrupt של מותג Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב.

טריולה היא קבוצה בת שלוש חברות: טריולה עצמה, שהיא חברת טכנולוגיות לתחום הביטוח, פיטנגו UX, שמתעסקת בחוויית משתמש, ופיטנגו אקדמי. בין יתר לקוחותיה נמנות מיקרוסופט, אוברוולף, ג'ייפרוג, טאבולה, פלייטיקה ורשת השידור האמריקנית פוקס.

"MVP הוא מוצר שהאפיון הבסיסי שלו הוא זה שנותן את הערכים שלו. מוצר שכשמתחילים לעבוד עליו, בכל פעם נזכרים בעוד משהו שצריך לעשות ושאפשר לפתח", אמר בר אור. "הטיפ שלי הוא שזמן הפיתוח המקסימלי למוצר MVP הוא בין שלושה לארבעה חודשים. מעבר לזה זה כבר לא MVP, וזה סימן עבור החברה, בעיקר אם היא סטארט-אפ, להפסיק את הפרויקט או לקצץ בו".

בר אור הציג את לוח הזמנים של פיתוח מוצר MVP, שמתחיל בעיצוב המוצר, ממשיך בפיתוחו ומסתיים בבדיקות ו-וידוא של יציבות המערכת. "בהתחלה", ציין, "רצוי לנסח את החזון שעומד מאחורי המוצר, לאחר מכן לייצר ולפתח אותו, ובהמשך לזקק את הערך שיש בו, לעצב את הקונספט שלו ולעצב אותו כך שיהיה מתאם למסכים של המשתמשים בו".

כמה זה עולה לנו?

"הזמן האידיאלי לפיתוח מוצר MVP הוא בין חודשיים לשלושה והעלות של הפרויקט היא בין 80 אלף ל-120 אלף שקלים. במה זה תלוי? מה שקובע את העלויות הוא הפוקוס של הארגון המפתח – הדרך שבה הוא מגיע לאפיון ועד כמה המנהלים קשובים לצוות הפיתוח", הוסיף בר אור.

"בדרך כלל", אמר, "המודל שלפיו פועלים בפרויקט כזה הוא פרונט אנד, צד שרת, עם מפתחים ובודקי איכות בחלקי משרה. מדובר בעלויות שכר של 130-140 אלף שקלים לחודש, מה שיכול להגיע לכמעט חצי מיליון שקלים – כאמור, רקלעלויות שכר. התקציב המלא לפרויקט הוא בערך 600 אלף שקלים".

לדבריו, "מה שהרבה מאוד סטארט-אפים לא מבינים הוא שתהליך הפיתוח לא מסתיים כשהפיתוח עצמו מסתיים, אלא כשהמערכת נכנסת לשלב היציבות, אחרי שעולים לאוויר ופוגשים את כל הבאגים. ההמלצה שלי היא, אחרי שמסתיים הפיתוח עצמו, להשאיר מפתח כדי שיעבוד על המערכת – אחד שמכיר את ה-MVP על בוריו ויודע לתת מענה בזמן אמת".

"כדי לפתח על הצד הטוב ביותר", סיים בר אור, "כדאי לסטארט-אפ למצוא פרטנר טוב – חברה קטנה אבל לא קטנה מדי, שיש לה את המומחיות והניסיון, ושאפשר ליצור תקשורת טובה איתה".

עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני, שמתמחה בעולם הפטנטים. הוא התמקד בנושא הפטנטים בעולם הטכנולוגיה, בפרט על רקע ההתפוצצות של הבינה המלאכותית וה-GenAI.

"אין שבוע שבו לא שואלים אותי האם אפשר בכלל להגיש פטנטים בתחום ה-AI או התוכנה", אמר עו"ד ריכטר. "התשובה היא שאפשר, ויש כאן כמה שאלות שצריך לדעת את התשובה עליהן: מהו הסיכוי שבקשת הפטנט תתקבל? מתי כדאי להגיש בקשה ומתי לא? מה רצוי לשמור בסוד, ולכן לא לבקש עליו פטנט? ואיך מאזנים בין הצורך להגיש את הפטנט לצורך לשמור ידע וקניין רוחני בסוד?".

הוא מנה כמה שיקולים עיקריים כשבאים האם להחליט לבקש פטנט על פיתוח מבוסס בינה מלאכותית: האם קל לזהות הפרה שלו? מהי הנראות של ההפרה? ומה מידת החדשנות של המוצר או הפיתוח שעליו מבקשת החברה להגיש את בקשת הפטנט? "אם התוצר נראה וניתן לזהות אותו עולה הכדאיות בהגשת בקשה לרישום פטנט. יותר כדאי להגיש בקשה לפטנט. אם לא – כדאי לשמור על זה ולהגן עליו כקניין רוחני", אמר.

"אם יש משקיע אסטרטגי שירצה לדעת מה הסטארט-אפ שהוא שוקל להשקיע בו עושה ומה יצא לו מזה – כדאי להגיש בקשה לפטנט, כדי שהחברה תוכל להוכיח שאותו מוצר, פיתוח או רעיון הוא אמנם שלה. כך גם במקרה של רצון לפרסם אותו ברבים, כדי לא להרוס את החדשנות שעומדת בבסיס הפיתוח", ציין עו"ד ריכטר.

מה קורה אם אנשי הסטארט-אפ או החברה לא בטוחים האם כדאי להגיש בקשה לפטנט על אלגוריתם מסוים או לא – בפרט אם הם רוצים לשמור את הידע והקניין הרוחני שלהם בסוד? לדבריו, "כאן יש כמה אופציות: להגיש בקשה לפטנט רק בארצות הברית ללא פרסום, שהיא אופציה לא יקרה במיוחד, מה גם ששם אסור להפר גם בזמן בחינת הבקשה של האלגוריתם, שיכולה לארוך כמה שנים. אופציה נוספת היא תזמון – לדחות את הפרסום ב-3-5 שנים, בזמן שבו בקשת הפטנט נבחנת".