המעבד שהוביל את מהפכת המחשוב האישי "חוגג" יום הולדת 50

אינטל נמצאת בימים אלה בלב אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיה ובזמן של תחרות גוברת בכל היבט בייצור המעבדים. דווקא בתקופה זו, היא חוגגת 50 שנה למעבד שהוביל את מהפכת המחשוב האישי – ה-8080. המעבד הזה יצר, למעשה, את שוק המיקרו מעבדים, שאפשרו לבנות מחשבים זולים יחסית, והיווה את הבסיס ליצירת מעבדי ה-x86, שאותם מייצרת החברה עד היום.

אינטל ייצרה מעבדים עוד לפני ה-8080, אך עד למעבד המסוים הזה – שאותו, כמו גם את הקודמים, תכנן פדריקו פוג'ין – היו אלה מעבדים שיוצרו למטרה מסוימת עבור לקוח מסוים, לפי דרישות מדויקות שלו. פוג'ין סיפר שה-8080 נולד ממשוב שקיבלה אינטל מהלקוחות, שסיפרו שהתכנון של ה-4004 וה-8008, שקדמו לו, מגביל את היקף הביצועים והתכונות שאפשר לבצע.

יש מרחק עצום בין ה-8080, שאחד השימושים הראשונים בו היה לייצור קופות רושמות אלקטרוניות של חברה שבדית בשם הוג'ין, לצד מחשב אישי בשם MITS Altair 880, שתומחר ללקוח במחיר של 439 דולר – לבין המעבדים של ימינו.

מה היה המפרט של המעבד החלוצי?

ה-8080 היה שבב בן 8 ביט, שהציע ביצועים ברמה של 290 אלף פעולות/לשנייה – פי 10 מרמת הביצועים של ה-8008 – והכיל 40 פינים. הוא שילב פונקציות של שבבים תומכים למעבדים הקודמים של אינטל, מה שהפך אותו למיקרו מעבד שלם על שבב יחיד. ב-8080 היו עד 6,000 טרנזיסטורים, והוא עבד במהירות מרבית של 2 מגה-הרץ. הוא יוצר בתהליך ייצור של 6,000 ננו-מטר, או 6 מיקרו-מטר, וגודלו היה כ-20 מ"מ בריבוע.

כדי לסבר את האוזן, או העין, מעבד מסדרת ה-Core Ultra 200S החדשה של אינטל מכיל 17.8 מיליארד טרנזיסטורים, התדר שלו מגיע עד 5.7 גיגה-הרץ, או 5,700 מגה-הרץ, ותהליך הייצור הוא ב-3 ננו-מטר, כשהמעבד מגיע לגודל של 243 מ"מ בריבוע.