ה-IT של חיל האוויר מגיע מעבר לאופק

"מה שמייחד את ה-IT בחיל האוויר הוא הקריטיות שבשרידות. כלל המערכות והרשתות צריכות לעבוד כל הזמן, 24 על 7, ואם יש תקלה, שנוכל לתמוך ולטפל בה בזמן אמת. עבודה רציפה היא האלמנט הכי משמעותי פה, ואנו פועלים לתחזוק והגדלת החוסן. במהלך המלחמה כמות התעבורה שזרמה במערכות שלנו גדלה פי 2, זירות המלחמה גדלו והשתנו ונערכנו לכך. הגדלנו את יכולת המערכות להתמודדות עם אתגר הביצועים. בסופו של יום, אם יש תקלה במטוס, זה אירוע בקצה ומחליפים מטוס. אבל אם מערכת IT מרכזית לא עובדת – זה עלול לעצור את החיל. בלא מערכות, תשתיות ורשתות IT – המטוס לא יוכל לצאת למשימת תקיפה", כך אמר אלוף משנה דדי מלר, מפקד יחידת אופק בחיל האוויר.

אופק 324 היא יחידת ה-ICT הטכנולוגית-מבצעית של חיל האוויר ועוסקת בהנדסה, פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע – אלו המותקנות במטוסים, לצד אלו של מערך הבקרה האווירית והמודיעין, מערכות שליטה, כטב"מים (ר"ת כלי טיס בלתי מאוישים), תשתיות IT ומערכות סייבר. אופק קמה ב-2005 על בסיס איחוד יחידות ממד"ס ו-180, ומונה תשע יחידות משנה, מתוכן חמש יחידות פיתוח.

בראיון לאנשים ומחשבים ציין אל"מ מלר, כי "ב'ליל הכטב"מים האיראני' באפריל, לצד הצלחת ההגנה האווירית, עסקנו בזיהוי ומעקב אחר הטילים והכטב"מים, ובניהול היירוטים".

"במהלך המלחמה, אופן הפעילות של המערכות השתנה, ונדרשנו לתת מענה לכלל הלקוחות שלנו, מהטייסים, דרך תאי השליטה ועד לכוחות הקרקעיים", הוסיף, "התמקדנו בתפעול הרשתות והמערכות המבצעיות. בשל המלחמה, יש יותר משתמשים, יותר מידע שמשונע – וכל המערכות עמדו בדרישות המבצעיות".

"אנחנו פועלים בכמה עולמות תוכן", אמר, "האחת היא קליטת מטוסי קרב. לאחר הגעתם ארצה, אנו מטמיעים בהם יכולות רבות וייחודיות שלנו. מדובר בפיתוחים עצמאיים, שמשדרגים את יכולות המטוסים, בין השאר בתקשורת זמן אמת בין הטייס והקרקע, מה שמייתר חלק מהשיחות בקשר ומאפשר לשנות ולעדכן משימות תוך כדי תנועה".

עולם תוכן נוסף, אמר, "הוא ההגנה האווירית. פיתחנו מערכת תמונת מצב אווירית, המשפרת את יכולות הבקרה האווירית וממפה את הכוחות שבאוויר, שלנו ושל האויב. הדגש פה הוא על התמודדות עם מרחב מרובה חיישנים, ויכולת לגילוי כלי טיס עוינים".

"עוד אנו פועלים לשילוב המערכות שלנו עם מערכות ההגנה האווירית 'כיפת ברזל', 'קלע דוד' ו'חץ'", ציין אל"מ מלר, "על בסיס חיישנים רבים שיש בעולם הבליסטי, אנו קולטים ומעבדים את המידע הגולמי המגיע מהם, עושים היתוך ובונים תמונת מצב אחת –  'המספרת' מה מצב הטילים והטילים שנשלחו ליירט אותם. במלחמה הכנסנו למערכות הרבה יכולות חדשות, חלקן מבוססות AI, כדי לייעל תהליכים של סיווג, זיהוי ועיבוד דאטה, ולצמצם את הפעולות הידניות".

"האלגוריתם שמנתח ומעבד את הדאטה מהחיישנים", אמר, "בונה תמונת מצב של מה קורה בשמיים, בשתי מערכות IT. אחת מדווחת על כל הכלים שבאוויר – מה מטוס ומה לא, מה אויב ומה שלנו. השנייה מדווחת על האיומים הבליסטיים. בליל הכטב"מים באפריל נדרשנו לעוד אתגר – להעביר מידע רלוונטי, מדויק ובזמן אמת למטוסי התקיפה, לצד שליטה ובקרה ותזמור של כלל המערכות".

"עולם תוכן נוסף הוא של כלי הטיס הבלתי מאוישים", ציין, "שחווה גידול משמעותי. יש לנו מערכת שליטה ובקרה ייעודית עבורם, וברוב הכלים הטמענו גרסה מבצעית חדשה בחודשים האחרונים. כך, המפעיל שלהם על הקרקע מקבל את כל שכבות המידע הנדרשות לו, עם המלצות מותאמות אישית ודאטה בזמן אמת".

זה חמש שנים, יחידת שאופק אחראית על פיתוח ותחזוקת בנק המטרות של כלל צה"ל, ולא רק של החיל. בשל כך, בחודשים האחרונים צה"ל תקף, במקביל, הרבה יותר מטרות מבעבר. המידע שמזוקק בבנק המטרות עובר למערכות התכנון והשליטה בחיל, ולאחר תעדוף, מועבר ל"לקוחות", באוויר וביבשה. "בנינו, עם המודיעין", אמר, "בנק מטרות משמעותי. רואים את התוצאות בצפון", ציין, "הייתה יממה אחת בספטמבר, שבה צה"ל תקף כ-1,500 מטרות, מצבורי אמל"ח ובסיסים של חיזבאללה".

בנובמבר האחרון זכה חיל האוויר, לצד המודיעין ואגף התקשוב, בפרס ביטחון ישראל על פרויקט מיכון מפעל המטרות של צה"ל. "…פותחו יכולות הצגת מידע משותפות בין זרועות צה"ל ופותחה אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית לתכנון והכנת מטרות לתקיפה. מפעל המטרות במלחמה אפשר שיפור משמעותי באפקטיביות התקיפה והסיוע הצמוד של חיל האוויר לכוחות היבשה המתמרנים", נכתב בנימוקי הזכייה. "המערכת החדשה", אמר אל"מ מלר, "חיברה את המטרות לשכבות מידע נוספות, והביאה לתצוגה מתקדמת, העוזרת לבצע תכנון מהיר יותר. למרות שיש תכנון אוטומטי – בסוף האישור הוא ידני".

אל"מ מלר, בן ,42 מרעננה, היה עתודאי למדעי המחשב, והוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תל-אביב. את כל שירותו עשה ביחידה: תוכניתן, ראש-צוות, מפקד גף ומפקד יחידת משנה. לתפקיד המפקד נכנס לפני "חרבות ברזל", ביולי 2023.

"שדרגנו את תשתיות המחשוב שלנו כדי להתמודד עם הגידול בעומסים. זירות המלחמה השתנו ועלינו להיערך לקראתן", סיכם מפקד אופק, "אנו ממשיכים לעסוק בנושאי עמידות וארכיטקטורה. עלינו להמשיך ולהגדיל את התמודדות המערכות עם אתגר הביצועים. ה-IT אפשר לכמה רגעים משמעותיים השנה לקרות. ב-2025 נעבוד על יכולות בניין כוח חדשות למול זירות אחרות. פיתחנו יכולות להתמודד גם עם היקף נרחב של איומים שאת חלקם טרם ראינו, ונמשיך להתכונן".