2024 הייתה שנה של AI – לטוב ולרע
כמה תובנות על הבינה המלאכותית בשנה החולפת, כולל על הזיות AI ועל האימוץ, או העדרו, של הכלים הללו בארגונים

בעודי מתלבט איך לפתוח את הטור שמסכם את תחום הבינה המלאכותית בשנה שאפשר כבר לומר שהסתיימה, שמתי לב ברשימות הקריאה שלי לידיעה שלפיה הארגון עיתונאים ללא גבולות דורש מאפל להפסיק לאלתר להשתמש ב-AI כדי ליצור תקצירי חדשות.
הזעם של אנשי הארגון הגלובלי התעורר בעקבות תקציר שביצע Apple Intelligence לידיעה ב-BBC על הרצח של בריאן תומפסון, מנכ"ל יונייטד הלת' קר, שלפיו הרוצח לואיג'י מנג'יוני, שנתפס ב-15 בדצמבר, בכלל התאבד – מה שלא היה, לא נברא ולא דווח בתאגיד השידור הבריטי, שנחשב לאחד מאמצעי התקשורת האמינים בעולם. "תאונה זו מדגישה את חוסר היכולת של מערכות בינה מלאכותית לפרסם באופן שיטתי מידע איכותי, גם כאשר הוא מבוסס על מקורות עיתונאיים. האופן ההסתברותי שבו פועלות מערכות AI פוסל אותן באופן אוטומטי כטכנולוגיה אמינה למדיה חדשותית, שניתן להשתמש בה בפתרונות המיועדים לקהל הרחב", טען הארגון.
אם תרצו, זה סוג של סיכום, ולו לאחד ההיבטים במרוץ המפרך לבינה המלאכותית. גם אחרי שנתיים, עדיין קשה לי, כמשתמש קצה, לסמוך על ה-AI בהיבטים של ידע, ולא כי אני מפחד שהיא תגנוב לי את הפרנסה, כעיתונאי. בהיבט זה, כפי שמראה המקרה שמתואר למעלה, מוכח כי היא לא מספיק אמינה בכדי שניתן יהיה לסמוך עליה ב-100%. בסופו של דבר, צריך להיות בן אדם בקצה שרשרת הייצור כדי שיבדוק מה קורה באמת, ועל מנת לנקות את ההזיות הרבות שמנועי ה-GenAI מייצרים וגורמים להן, ברמת הצרכן הסופי. לא חסרות דוגמאות לכך: מ-Copilot, שסיפר לי שהתכונה הכי מעניינת היא Recall, שבינתיים בכלל לא הושקה, ועד למנוע שהורה לילד לרצוח את הוריו.
הבעיה הכי גדולה שלי היא לא שיש טעויות, אלא שהרוב המכריע של המשתמשים מאמינים ב-100% למה שהם מקבלים כתשובה, כי זה הרי מופיע באינטרנט.
הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי מדהים בידיים ארגוניות, כשהיא משתמשת באגמי הנתונים הקניינים של אותו הארגון בלבד, ואם מפתחים סביבה כלים מדויקים ומנוטרים היטב. אלא שזה כלי ש-"אסור לעזוב אותו ולו לרגע"
הצד השני של המטבע
כמובן שלא הכול שחור, גם כשזה מגיע לבינה המלאכותית. אני מאוד אוהב את הדברים ה-"לא מזיקים" שחברות ה-AI ואלה שמסתמכות על הטכנולוגיה הזאת מציעות בשוק הצרכני: היכולת ליצור תמונות, סמלונים ולוגו בקלות, באמצעות טקסט, עם כלים כמו Designer; היכולת להכין שירים בקלילות שמציעים כלים כמו Suno; ואפילו הסרטונים שאפשר ליצור עם Sora ויריבותיה – כל עוד הם ממש קצרים, כי זה מה שיש עכשיו.
גם בשוק העסקי יש הרבה מאוד מקום לבינה מלאכותית, ויש כאן מקום נרחב להתפתחות. אלא שבינתיים, גם שם רואים כל הזמן שיש הרבה מאוד רע לצד הטוב. לצד כותרות כמו "צריך לאמץ באמת בינה מלאכותית כדי לנצח" ו-"הבינה המלאכותית הופכת את הארגון ליעיל יותר", יש כותרות כמו "הבינה המלאכותית היא גם חבר וגם אויב" ו-"הבינה המלאכותית מאיימת על הקניין הרוחני של הארגונים".

הבינה המלאכותית יוצרת דברים טובים, אבל גם לא מעט אתגרים. צילום: Shutterstock
אני לא יודע עד כמה, ברמה הארגונית, יש באמת אימוץ בינה מלאכותית, וכמה ארגונים רק מדברים על זה שצריך לעשות זאת. אולם, כמות הכנסים שיש סביב התחום הזה ברחבי העולם, כולל של אנשים ומחשבים והמותג הבן Lynx בישראל, מוכיחה שזה שוק מאוד תוסס ומאוד מתקדם ברמת הצריכה, ברמת היוצרים כאחד, וכמו שרבים יודעים – גם ברמת הפיתוח עצמה. בהיבט זה, לא מעט גופים מודים שהם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת כדי ליצור קוד שאותו הם מתקנים לפי הצורך, או לפחות מתבססים עליו כדי לקצר את זמן ההגעה לשוק באופן משמעותי.
הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי מדהים בידיים ארגוניות, כשהיא משתמשת באגמי הנתונים הקניינים של אותו הארגון בלבד, ואם מפתחים סביבה כלים מדויקים ומנוטרים היטב. אלא שזה כלי ש-"אסור לעזוב אותו ולו לרגע". אני כותב את זה לא כי אני מפחד שבסופו של דבר יגיע השלב השלישי, כפי שמסבירים מומחים בתחום, שבו ה-AI באמת תהיה יותר חכמה מבן אנוש – וזה יגיע אולי בעוד 15 שנים, ולא 10 – אלא כי טעות של כלי AI זה או אחר עלולה לעלות לארגון בהרבה כסף ומוניטין, כפי שאפל למדה באחרונה על בשרה.
מה שבטוח הוא שמרוץ הבינה המלאכותית דורש מהחברות הגדולות, בעיקר ספקיות השרתים הגדולים לשירותי SaaS (תוכנה כשירות), להציע עוד ועוד מחשבים עם יכולות גבוהות. הכול צריך להתבצע מהר ובאופן אמין. בנוסף, צריך שיהיה מקום בשרתים לכל מי שרוצה בכך – וזה מעבר לארגונים גדולים, שבכלל דואגים לעצמם ולשרתים הפרטיים שלהם בענן.
זה אומר, מעבר להרבה בטון ומתכת, גם הרבה מאוד צריכת חשמל. שאף אחד לא יספר לי שכל החברות עושות AI עם מערכות חשמל ירוקות בלבד. למעשה, אין משהו שיותר סותר מגידול משמעותי בצריכת החשמל את תוכניות נייטרליות הפחמן של 2030 ואפילו 2050 – אבל את מי זה מעניין כל עוד ה-ChatGPT ושותפיו יוכלו לספר לנו מדי פעם הזיה טובה, ובדרך לעשות הרבה מאוד כסף לחברות שפיתחו אותם (כולל OpenAI, שנמצאת בתהליכי הפיכה לחברה למטרות רווח). בסופו של דבר, אם יש קו אחד ישיר בין כל החברות העוסקות בתחום זה להרוויח כסף. וכן, אנבידיה תהיה הרבה יותר עשירה ב-2025.
תגובות
(0)