שנת התקשוב בממשלה: מבינה מלאכותית ועד לנימבוס

התקשוב במשרדי הממשלה התמקד ב-2024 בשלושה תחומים מרכזיים: המשך מתן השירות לאזרחים, ובמיוחד לאלה שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, הטמעת בינה מלאכותית בשירותים ובפעילות של המשרדים והגופים השונים של הממשלה, והמשך המעבר שלהם לענן, במסגרת הפרויקט הלאומי נימבוס. זאת, בנוסף לפרויקטי IT שבוצעו במשרדי ממשלה שונים, כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם.

פעילות הבינה המלאכותית קיבלה תאוצה בעקבות המלחמה. משרדי ממשלה הצליחו לשפר את הרציפות התפקודית שלהם לאורך כל המלחמה, בין היתר בזכות האצת האוטומציה של תהליכי העבודה שלהם, שבחלקה בוצעה באמצעות יישומים של AI.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

הגוף שמנצח על פעילות התקשוב הממשלתי הוא מערך הדיגיטל הלאומי. ראשת המערך, שירה לב עמי, פירטה בוועידת AI eGov 2024 של אנשים ומחשבים, שנערכה בחודש שעבר, את עיקרי המדיניות של הממשלה בנושא הבינה המלאכותית. בנוסף, היא אמרה כי "האתגר הגדול הוא להפוך את המשבר להזדמנות. עלינו לנצל זאת ולקחת אותנו למקומות טובים יותר. זה ייעשה גם בעזרת מנהיגות דיגיטלית, בהתמודדות עם החסמים ובהמשך הריצה, כי זה מסע לטווח קצר – וגם ארוך".

הפרויקטים הבולטים בתקשוב הממשלתי ב-2024, שכוללים AI

במהלך השנה עלו לאוויר כמה פרויקטי דגל של IT במשרדי ממשלה, שכוללים בינה מלאכותית. ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, מציין כמה בולטים: הראשון הוא פרויקט חשבונית ישראל, שפותח ועלה לאוויר בשע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים – זרוע שאותה מנהל אריה רימיני. מטרת הפרויקט היא להגביר את האכיפה במלחמה בהון השחור, באמצעות פיקוח הדוק יותר על הנפקת חשבוניות וצמצום התופעה של חשבוניות פיקטיביות. מערכת זו כוללת גם רכיבים של AI, שמאפשרים את ייעול המשימה המורכבת, ומאז שהופעלה כפיילוט היא קצרה לא מעט הישגים.

הפרויקט השני שד"ר אורון מצביע עליו הוא הפעלת מערכת שער עולמי במכס, בהובלת המנמ"ר, ליונל עמר. גם בפרויקט זה הוכנסו רכיבי AI, לשיפור ותמיכה בתהליכי היבוא לישראל והיצוא ממנה.

ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה. צילום: ניב קנטור

מערכת נוספת שהוא מציין היא רמיטק של רשות מקרקעי ישראל, בהובלת המנמ"ר, רביד שמואלי. המערכת הזאת ציינה השנה עשור לפעילותה, וגם היא כוללת רכיבים של טרנספורמציה דיגיטלית עסקית.

ד"ר אורון מצביע על מערכת נוספת – שפותחה ברשות העתיקות, בהובלת המנמ"ר, אלבי מלכה. מדובר במערכת אינטגרטיבית לשירות התכנון, לפיתוח ולאנשי הרשות, שסייעה לחוקריה לבצע טוב יותר את העבודה שלהם.

אלה הם רק כמה משלל פרויקטים מבוססי AI בתקשוב הממשלתי, שעליהם דיווחנו כאן, באנשים ומחשבים, במהלך השנה.

אנשי הטכנולוגיה צועדים קדימה – התקציבים פחות

הפעילות של הממשלה בתחום הבינה המלאכותית תלויה במשאבים שמקצה המדינה, שדרושים לצורך מחקר ופיתוח כלים ורכיבי AI. בתחום הזה, מדינת ישראל צועדת אחרי מדינות אחרות. בדיון שנערך בחודש יוני השנה בוועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת אמרה יו"רית הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, כי "מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית וישראל נמצאת מאחור בכל מה שקשור למרוץ החימוש הטכנולוגי".

גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס לנושא הבינה המלאכותית ברמה הלאומית, בדו"ח מיוחד שעסק בו, ובדברים שאמר בעקבותיו בוועידת הפסגה של אנשים ומחשבים. המסקנה שלו היא שישראל לא משקיעה ב-AI ושמעמדה הבינלאומי מידרדר. אנגלמן קרא בוועידה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשיקע יותר בבינה מלאכותית.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

לקראת סוף השנה קיבלנו כמה הכרזות על תחילתו של שינוי במדיניות. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות הודיעו על הקמת מעבדת מחקר ופיתוח ביו-התקנים וביו-שבבים, יחד עם התעשייה האווירית ובקרמוס טכנולוגיות. במשרד אף הוקם אגף מיוחד שעוסק באופן רוחבי בנושא הבינה המלאכותית – בעיקר בשיתופי פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, ובשותפויות בין אומת הסטארט-אפ והחדשנות של ישראל לגופים ברחבי העולם. אלה הם תהליכים שאורכים זמן רב, אבל, כפי שנאמר בינתיים, יישומי ה-AI כבר פועלים במגזרים שונים, כאשר כרגע נראה שהמגזר הממשלתי הוא אחד הדומיננטיים בנושא, אם לא הדומיננטי ביותר. יש לכך חשיבות, בשל המשקל היחסי של ה-IT הממשלתי בכלל המשק.

המלחמה לא פגעה בתהליכי המעבר של הממשלה לענן

הנושא המרכזי השני הוא, כאמור, המשך המעבר של משרדי ממשלה לענן הלאומי נימבוס. בהקשר זה יש לציין שהמלחמה לא פגעה בתהליכי המעבר של המשרדים, וגם שתי החברות שזכו במכרז, אמזון וגוגל, המשיכו את פעילותן בארץ. שתיהן היו צריכות להדוף קריאות ואף הפגנות של עובדים שהיו בעקבות המלחמה, בדרישה מהן לצאת מהמכרז ולהפסיק לשתף פעולה עם ישראל.

אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל. צילום: ניב קנטור

בכנס נימבוס של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש פברואר, סיפר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל, על אתגרי הפרויקט, ואמר כי "היעד הוא לאפשר 'אזור נוחות' לרגולטורים ולבעלי המידע שהנתונים יעברו לענן, ושהוא ימוקם בישראל". לדבריו, "זה לא רק עניין פיזי, אלא זה עונה על היבטי אבטחת מידע ורגולציה". פרץ ציין כי "העברנו לשוק את המסר שהממשלה עוברת לענן. בהתחלה צחקו עלינו ואז חדלו, כי התחלנו לפעול, בהכנת המכרז, ולאחר מכן בעבודה מקצועית עם הספקיות".

בעוד כחודשיים, ב-27 בפברואר 2025, ייערך כנס נימבוס השני של אנשים ומחשבים, שם יעדכן פרץ על פרויקטים ומגמות נוספות בפרויקט לאומי זה.

עופרה פרנקל, המנמ"ית הראשית של הממשלה. צילום: ניב קנטור

נושא הענן עלה גם בהרצאתה של עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית של הממשלה, בוועידת הפסגה של אנשים ומחשבים. היא אמרה כי "המעבר לענן תומך בחדשנות", וציינה שבשנה האחרונה, משרדי ממשלה עסקו בהכנת מפת הדרכים הממשלתית לפרויקט הנימבוס. לדבריה, אחד הדברים שצמחו ממפת הדרכים הזו הוא ש-"כל המשרדים יצרו תקן אחיד של מיפוי ודירגו מה נכון לתעדף בעת ההגירה לענן, כדי לקבל ערכים מוספים". גם לב עמי התייחסה באותו כנס לענן ואמרה: "המעבר לענן מהווה אתגר גדול, שדורש תכנון, תקציב, יכולות וידע. כולם שותפים למסע לענן, ועלינו להכיר ולנצל את ההזדמנויות הטמונות ב-AI. כלים חדשים עומדים לרשותנו, עם היצע של אלפי פתרונות".