החלטה דרמטית: טביעות האצבע יוסרו מהמאגר הביומטרי בעוד 3 שבועות

הממשלה תידרש להסיר את כל טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי הלאומי בתוך שלושה שבועות – כך החליטה אתמול (ב') הוועדה המיוחדת לנושא הביומטרי, בדיון שערכה. הוועדה דחתה את דרישת הממשלה לאפשר לה להמשיך ולהחזיק בטביעות האצבע עד יוני 2025. ההחלטה תובא להצבעה במליאת הכנסת הערב, וצפויה לעבור.

יצוין כי כל עוד הוראת השעה בתוקף, לא ייכנס לתוקפו החוק מ-2017, שקובע כי המאגר הביומטרי יכיל תמונות פנים בלבד וכל טביעות האצבע שנאגרו בו יימחקו.

המאגר הביומטרי ונחיצותו, כולל טביעות האצבע שבו, נמצאים במחלוקת ציבורית מאז שהממשלה התחילה לכוון לחקיקה לנושא. הממשלה הדגישה את חשיבותו של המאגר, לרבות למלחמה בפשיעה ובטרור, ואילו המתנגדים ציינו כי מדובר בפגיעה לא מידתית ובלתי הפיכה בפרטיות האזרחים.

השימוש בטביעות אצבע הוארך מספר פעמים, ובכל פעם ביקשו נציגי הממשלה להאריכו בנימוקים שונים, ביניהם טכניים. עם פרוץ המלחמה, הדרישה להשארת טביעות האצבע נומקה בכך שהן נחוצות למקרים של אירועים רבי נפגעים, והשתמשו בהם בזיהוי חללים במלחמה הנוכחית. בהתאם לכך, הוועדה אישרה הוראת שעה מיוחדת, אולם אתמול החליטה, כאמור, שלא להאריך אותה.

"מה שלא מספיק חשוב לחקיקה – לא מספיק חשוב להארכה"

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, אמר כי "מדו"ח הממונה על היישומים הביומטריים עולה בבירור שאין הצדקה להמשך ההחזקה של מאגר טביעות האצבע לצורך אירוע רב נפגעים, לאחר שבפחות מ-10% מהמקרים השתמשו בטביעות אצבע לזיהוי חללים במלחמה". הוא ציין כי "לא אאפשר המשך הארכות אוטומטיות של הוראת השעה. הממשלה צריכה להחליט באיזה מסלול ברצונה להמשיך ולהביא הצעת חוק לתיקון החקיקה בהתאם".

ח"כ חנוך מילביצקי, מ"מ יו"ר הוועדה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ח"כ מילביצקי פנה לנציגי הממשלה בדיון ואמר כי "אם המנגנון לא מספיק חשוב מבחינתכם לחקיקה, הוא לא מספיק חשוב גם להארכה. עליכם לייצר חוק שיעגן את המצב, שלמעשה סותר חקיקה מפורשת של הכנסת". הוא מתח ביקורת על הנציגים בציינו כי "מצד אחד אתם מדברים על מניעה טכנית ומהצד השני אומרים נציגי המשרד לביטחון לאומי שהם זקוקים לטביעות האצבע. עליכם לשבת יחד והגיע להבנה אחידה של המשרדים".

בדבריו הבהיר ח"כ מילביצקי שיש לדון בשתי הוראות השעה במשותף ולקבל החלטה עקרונית, ולפיכך קבע כי הוראת השעה הנוכחית תוארך עד 20 בינואר, כלומר – לשלושה שבועות בלבד.

פוטנציאל זיהוי של 66%

נצ"מ אורי ארגמן, רמ"ח ביומטריה פורנזית במשטרה, אמר בדיון ש-"נכון שהמאגר שימש לזיהוי של כ-10% בפועל, אבל ניגשנו אליו כמאגר אחרון, לאחר מאגרי המשטרה וצה"ל. אם היינו ניגשים אליו כמאגר ראשון, הפוטנציאל לזיהוי הנרצחים היה 66%".

עו"ד דנה צ'רנובלסקי מהייעוץ המשפטי במשטרה הבהירה ש-"במאגר המשטרתי כלולות טביעות אצבע של מי שנחשדו בעבירה פלילית. כשמדובר באירוע רב נפגעים, זו אוכלוסייה כללית".

מאיר גופשטיין, ראש אגף סייבר ברשות לניהול המאגר הביומטרי, הדגיש את נחיצות טביעות האצבע, לטענתו, לצורך זיהוי חללים ונעדרים. "שר הפנים פנה לראש הממשלה לפני כשבוע וחצי על מנת לטפל בנושא, בשל חשיבותו הלאומית הרבה. אנחנו לא רוצים להגיע למעשה בלתי הפיך שנצטער עליו בעתיד, של מחיקת טביעות האצבע", אמר.

הוא הוסיף שהבעיות הטכניות שקשורות בניהול השוטף של המאגר עדיין קיימות. לדבריו, "השימוש בתמונות פנים בלבד תלוי בהחלפת המערכת הנוכחית, שכן מנוע הפנים הקיים לא יכול לעמוד במשימה של ניהול זהויות במאגר לאומי, וכרגע יש בעיה תקציבית להחליף אותו".

עו"ד נעמה בן צבי, הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, העירה שהמערכות היו צריכות להיות מוחלפות כבר ב-2019, ועד היום לא עשו זאת. "המלצתנו הייתה לשמר את טביעות האצבע באופן וולונטרי. אם יוחלט לוותר עליהן, המשמעות היא שרמת הדיוק במאגר תהיה פחות טובה ותידרש השלמה ידנית. הרכש הזה היה חייב להסתיים מזמן", צוין.