המשך הפרויקט: 2024 בעיניהם של בכירים בהיי-טק

2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר.

ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד.

ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם:

דניאל לימון, Chief of Staff בקרביין

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"השנה החולפת הייתה ללא ספק מאתגרת עבור תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. עם זאת, כמו בעבר, חברות ישראליות הפגינו חוסן יוצא דופן ומצאו דרכים להסתגל ולהתמיד במטרות ובמשימות שהיו לפניהן. אחת הדוגמאות לרוח זאת ראינו בפוסטים בלינקדאין של מייסדי חברות, שיום אחד מנהלים שיחות דירקטוריון במדי צבא משטחי הלחימה וביום השני מגייסים כספים לחברה שלהם. זוהי עדות לחוזק ולנחישות הייחודיים המגדירים את קהילת הטכנולוגיה הישראלית".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"למרות המצב המאתגר, הצלחנו לשמור על שגרה על ידי מינוף מספר אסטרטגיות. ראשית, העובדים שלנו הוכיחו גמישות, סייעו ותמכו האחד בשני בעת הצורך. שנית, גייסנו עובדים גם מחוץ לישראל, כדי להבטיח שפרויקטים קריטיים יתבצעו ללא הפרעות. בעולם שלאחר הקורונה, העבודה מרחוק הפכה לטבע שני עבורנו, כך שעל ידי שילוב של מפתחים באירופה, ראשי צוות פיתוח בישראל ומנהלי מוצר שעובדים מול הלקוחות בארצות הברית, הצלחנו לשמור על שגרת עבודה. לבסוף, המלחמה אילצה אותנו לחדד את המיקוד שלנו ולייצר סדר עדיפויות חדש – נוהג שמועיל לכל ארגון, ללא קשר לנסיבות".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"ההכרה הראויה ביותר מגיעה השנה לכל קהילת העובדים הטכנולוגיים. הם המשיכו לעבוד, חלקם תוך כדי שירות מילואים פעיל וממושך, לשלם מיסים ולתרום לכלכלה, תוך מאבק באיומים חיצוניים על ביטחונה של ישראל ובאתגרים הפנימיים לדמוקרטיה שלה. המסירות הקולקטיבית שלהם באמת מעוררת השראה".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"ישראל מתהדרת בכמה מהכישרונות הטכנולוגיים הטובים בעולם, שעוצבו על ידי ערכי היזמות שלנו וה-DNA של אומת הסטארט-אפ. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה היא, מטבעה, תעשייה גלובלית וניידת. יזמים חכמים יכולים לבנות חברות מכל מקום, ועתיד המגזר הטכנולוגי בישראל תלוי במידה רבה ביציבות הפוליטית של המדינה. אם ישראל תאבד את המוסדות הדמוקרטיים שעומדים בבסיס הצלחתה, ההשקעות הזרות – המהוות למעלה מ-70% מהמימון במגזר – יתמעטו, והדבר יאלץ יזמים לחפש מקום אחר. מגמה זאת כבר בעיצומה, והמסלול שלה יהיה תלוי בבחירות הפוליטיות שנעשה כאומה".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית שנה רגועה יותר – שנה שבה נוכל להתמקד בעשיית מה שאנחנו עושים הכי טוב: בניית חברות חדשניות שהופכות את העולם למקום טוב יותר, תוך יצירת מקומות עבודה וערך כלכלי לכל ישראל. עבור המדינה, אני מקווה לממשלה שדואגת לתושביה באותה המידה שהישראלים דואגים לאומה שלהם".

אמיר מיטווך, מנהל פיתוח עסקי במיטווך וממייסדי CWG

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"2024 הייתה שנה מאתגרת עבור ההיי-טק הישראלי. כמי שמלווה את התעשייה כבר יותר מ-15 שנה, ראיתי בשנה החולפת איך האירועים הביטחוניים והכלכליים יצרו, בן לילה, אתגרים משמעותיים, אבל גם הזדמנויות חדשות. בתחום הסייבר במיוחד, וכן בתחומי ההיערכות למצבי חירום, ראינו עלייה דרמטית בביקוש לפתרונות מתקדמים, כשהמלחמה רק הדגישה את החשיבות של ההגנה על התשתיות הקריטיות ושל שימור היכולת התפקודית של המשק בזמן מלחמה".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"מאז ה-7 באוקטובר, הן מיטווך והן CWG נרתמו למאמץ הלאומי. חלק מעובדינו גויסו למילואים, ואנחנו גאים בתרומתם. במקביל, הגברנו משמעותית את שירותי אבטחת הסייבר שלנו על תשתיות חיוניות במשק. כחברת ה-IT הוותיקה ביותר בישראל, המחויבות שלנו למדינה היא עמוקה ומושרשת בערכיה של החברה".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא, בעיניי, אסף רפפורט, מייסד חברת הסייבר וויז. הסיבה המרכזית לכך היא ההחלטה המיוחדת והאמיצה שלו לא למכור את וויז לגוגל – צעד שזעזע את תעשיית ההיי-טק, והדגיש את המחויבות שלו לצמיחה ארוכת טווח ולחזון העצמאי של החברה.
ההחלטה לסרב למכירה הענקית של וויז לגוגל מיצבה את רפפורט כמנהיג שמעדיף לפתח את החברה בעצמו ולהוביל אותה להצלחות נוספות, במקום להיות חלק מאימפריה גדולה אחרת. הוא העדיף להמשיך לממש את החזון הארגוני שלו, לפתח את המוצר ולהתחרות באופן עצמאי בשוק האבטחה הגלובלי – דבר שמצביע על תחושת אמונה בחברה ובצוות שלה".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני אופטימי לגבי העתיד. למרות האתגרים, ההיי-טק הישראלי הוכיח במלחמה שוב את חוסנו. יש לנו את ההון האנושי הטוב בעולם וההתמודדות עם אתגרי השעה רק מחזקת את יכולות החדשנות שלנו. כמדינה שחוותה הרבה משברים לאורך 76 שנות קיומה, אני יודע שאנחנו יודעים להתגבר על אתגרים, ושנצא מחוזקים גם מהתקופה הזו".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"לשנה הבאה, אני מאחל להיי-טק הישראלי לשמור על היצירתיות והתעוזה שמאפיינות אותו, תוך חיזוק החיבור בין הטכנולוגיה לצרכים הלאומיים.

למדינת ישראל אני מאחל שקט וביטחון, אבל בראש ובראשונה אני מייחל, יחד עם כולנו, לשובם של החטופים. כולי תקווה שנדע לאחות את הקרעים בחברה הישראלית, ושנמשיך להיות מגדלור של חדשנות וטכנולוגיה עבור מדינות רבות בעולם, תוך פריצה נוספת של הגבולות בתחום הזה. מניסיון של ארבעה דורות במיטווך, אני יודע שהחוסן של התעשייה הישראלית הוא המפתח להתאוששות ולצמיחה של הכלכלה והחברה בארץ".

אבנר מימון, מנכ"ל קומסקיור

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"2024 הייתה שנה מאתגרת עבור הענף, כאשר המשק הישראלי התנהל במלחמה עצימה, שבאה לידי ביטוי הן בלחימה פיזית והן בלחימה בחזית הסייבר.

בחזית הזו יש לחברות ההיי-טק בכלל ולחברות הסייבר בפרט התמודדות שאף מדינה וארגון לא התמודדו איתה בעוצמה כזו – דבר שהעמיד את הענף כולו בפני אתגר כפול: פעם אחת בחשיפה למתקפות הסייבר ובפעם השנייה בכוח עבודה מצומצם וחוסר ברציפות. אלה ביחד הובילו ליצירתם של פערים באבטחה שהיה צריך לתת להם מענה מיידי.

המצב הביא גם הזדמנויות וחידד יכולות פיתוח, שמוכיחות את מיצובה של ישראל בחוד החנית של עולם הטכנולוגיה".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"כמנכ"ל קומסקיור, המפיצה הרשמית של פתרונות ESET בישראל, לצד פתרונות סייפטיקה ו-Surf, שמתי בראש סדר העדיפויות שלי ושל העובדים בחברה לשמור על המשכיות עסקית מלאה, תוך מציאת פתרונות למציאות המורכבת. היינו חדורי מטרה להמשיך לתת שירות ומענה בלתי מתפשרים ללקוחות שלנו, במיוחד בעת מלחמה ולנוכח העובדה שהגנות הסייבר שלנו קריטיות בתקופה שבה מתקפות הסייבר הפכו לאיום ממומש יותר מבעבר.

הצלחנו להבטיח זמינות מלאה של כל השירותים שלנו, אפילו בתנאים של עבודה מרחוק. נתנו ללקוחות שלנו ראש שקט, על אף המציאות המורכבת".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"איש הסייבר/ההיי-טק שהגה והוביל את רעיון הביפרים הממולכדים, שהתפוצצו למחבלי החיזבאללה בפנים, תרתי משמע, והזכיר לנו ולעולם שישראל היא אומת הסטארט-אפ".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"למרות האתגרים הכלכליים הגלובליים, אני תמיד בא בגישה אופטימית ומתמקד בהזדמנויות שאתגרים גדולים מביאים למי שעומד בהם, כי קושי הוא הזדמנות לצמיחה.

אני מזהה שני מנועי צמיחה: המנוע הראשון הוא תחום הסייבר, שישראל מצטיינת בו. מנוע זה ימשיך להתפתח, בשל הצורך הקריטי בהגנה מתקדמת יותר מול איומים רבים – הן בישראל, שבה ההתקפות ממשיות, והן ברמה העולמית, עם ההתפתחות המהירה של האיומים מבוססי הבינה המלאכותית.

המנוע השני הוא פתרונות מבוססי AI. ההטמעה שלהם בארגונים נמצאת בהאצה משמעותית והיא תהווה עבורם מנוע צמיחה משמעותי. ארגונים מחפשים פתרונות שחוסכים זמן וכוח אדם, ומי שרוצה לפרוח – שיפעל ליישם פתרונות AI בארגון שלו ויניע פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית שיענו על צרכים אמיתיים בשוק".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל שההיי-טק הישראלי ימשיך להיות מחויב להוביל ברמה העולמית את פריצות הדרך והחדשנות בהגנת סייבר ובפתרונות מבוססיAI , שיאפשרו קפיצת מדרגה ביכולת ההגנה שלנו. בכך תהיה לו השפעה אדירה על הכלכלה, על תדמיתה של ישראל בעולם ועל כוח ההרתעה שלה".

רעות מנשה, מנכ"לית Tetrisponse.io ומייסדת שותפה של Leading Cyber Ladies

איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?
"זו הייתה שנה שבה ההיי-טק הישראלי התמודד עם מגה שינוי נוסף – מלחמה רב ממדית. זו הייתה שנה שבה הענף הפגין יצירתיות, נחישות, חוסן וגמישות יוצאי דופן, לצד עמידות בפני אתגרים חסרי תקדים. רבות מהחברות הפנו את תשומת הלב פנימה וגילו אופטימיות אל מול קשיים בלתי נתפסים. אלא שהתחושה היא שעדיין מוקדם מדי לסכם – הדרך עוד ארוכה.

ראינו השנה התקדמות משמעותית במימוש חזון יצירת חברות ענק מקומיות ורכישות פנים ארציות, שמחזקות את היציבות הכלכלית שלנו.
תחום הסייבר ממשיך להוביל ומהווה יתרון תחרותי משמעותי, שצריך להעמיק ולחלחל לכל שכבות האוכלוסייה.

במקביל, הבינה המלאכותית הפכה ליותר ממגמה – היא משנה את חוקי המשחק ומוטמעת, או תוטמע, בכל היבט של חיינו. היתרון היחסי של ישראל כמדינה קטנה עם תגובתיות ותנודתיות גבוהה בולט במיוחד בהקשר הזה, אבל נדמה לי שנדרש מאיתנו להבין ולהגדיר מחדש את מנגנון ההתמודדות שלנו עם שינויים בסדר גודל כזה".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"אנחנו לומדים להסתגל לשינויים קיצוניים בקצב הולך וגובר, ואין ספק שהשתפרנו בכך משמעותית. לצד זה, הצלחנו לפתח גמישות שמאפשרת הרמוניה בין החיים לעבודה – דבר שהוא קריטי בשגרה, ובוודאי בזמני מלחמה.

המציאות החדשה מחייבת אותנו להיות קשובים יותר לצרכים המשתנים של הלקוחות שלנו, שגם הם מתמודדים עם אי ודאות ושינויים מתמידים. זה נכון במיוחד בכל הנוגע לעסקים קטנים, שמתמודדים עם עלייה משמעותית באירועי הסייבר מאז תחילת המלחמה. יש לנו אחריות לא רק לחזק את התעשייה שלנו, אלא גם לתמוך בקהילה, שמאוד זקוקה לכך בתקופה הזו – עולם הסייבר מתאפיין בעבודה אינטנסיבית וסטרס מתמשך. ההתמודדות עם המציאות הזו דורשת התייחסות מיוחדת, כדי להבטיח עמידות לטווח ארוך ולשמר את החוסן של כל המעורבים".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"עידן טנדלר, קרן הלפרין-מוסרי וכל הצוות המדהים של Place-IL – המנכ"לית, עינב חיים סייג, ארז אלבו ועוד רבים.

Place-IL היא יוזמה טכנולוגית ללא מטרות רווח, שמסייעת לחברות היי-טק ישראליות לגייס כישרונות מאוכלוסיות בתת ייצוג בצורה יעילה וללא סיכון. היוזמה הוקמה בשיתוף גוגל ומובילים בתעשיית ההיי-טק, במטרה לקדם גיוון תעסוקתי וליצור הזדמנויות חדשות".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני נוטה לאופטימיות. אני רואה כיצד השינויים הרבים מביאים עימם הזדמנויות לצמיחה ולשיפור. עם זאת, ברור שיש עוד עבודה רבה כדי לקדם את כלכלת ישראל ולבסס את מעמדה כעצמאית ובלתי תלויה בגורמים חיצוניים. אני משתדלת לעבוד עם חברות ופתרונות ישראליים, ומאמינה שיש חשיבות גדולה בקידום גיוון אמיתי ובריא בהיי-טק – גיוון שתורם לא רק לענף עצמו, אלא גם לחיזוק הכלכלה ולצמצום יוקר המחייה".

מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"שנעבור דיפרגמנטציה בריאה של החלקים שבנו שעדיין מפוזרים ולא התאחו. שנתאחד, עכשיו, מחדש עם האחים והאחיות שלנו, החטופים, שחזרתם תביא לעם את האחדות שכולנו מייחלים לה, ולא תדרוש אחידות.

בענף ההיי-טק, באופן יחסי, עושים מאמצים לקבל את השונה, גם אם עדיין חסר גיוון אמיתי. אני מאמינה שההיי-טק הישראלי יצליח לאמץ את הגיוון הדרוש ולהוביל פעם נוספת כקטר של הכלכלה הישראלית – לא רק בתחום הטכנולוגי, אלא גם כמודל של שילוב ושוויון".

קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"תפקוד ההיי-טק הישראלי בשנה האחרונה היה סוג של נס. למרות המלחמה והמשבר העולמי, התעשייה הפגינה חוזק והגיעה להישגים מרשימים. זאת, אף על פי שעיקר ההשקעות הלכו לסייבר ובתחומים אחרים הייתה כמעט הרעבה, כמות החברות החדשות שקמו המשיכה לרדת מהותית, ורבות העדיפו להירשם בחו"ל ולא בישראל. בנוסף, הישגי התלמידים הישראליים בצניחה וכלל המותג 'ישראל' נפגע קשות".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"ארבה הייתה ועודנה בתפקוד מלא. על אף המלחמה, המשכנו בפיתוח הטכנולוגיה שלנו והבאתה לשלב הייצור המסחרי. למרות כמות גבוהה של מגויסים הצלחנו לסגור את הפערים שנפתחו בתחילת המלחמה, וגם לתמוך בעובדינו המשרתים במילואים ובמשפחותיהם".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא אייל וולדמן, שקיבל השנה את פרס ישראל ליזמות וחדשנות טכנולוגית. מתוך המשבר האישי הקשה, עם רצח ביתו, דניאל ז"ל, במסיבת הנובה, מצליח וולדמן להמשיך בהשקעה ובקידום התעשייה המקומית, ובמקביל להיאבק לתיקון החברה הפגועה שלנו".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני חושב שהשנה הבאה תהיה שנת גאות עולמית, עם פוטנציאל חיובי גם עבור השוק הישראלי. יחד עם זאת, לצערי, אופן פעילות הממשלה פוגע במעמדנו הבינלאומי, במערכת המשפט ובחוסן החברתי, וגורם לאנשים טובים לעזוב את הארץ. בעתיד הלא רחוק, הזנחת האקדמיה ומערכת החינוך הציבורית תקשה גם היא על ההיי-טק".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"על ישראל לחתור לשינוי מהותי, ביחס לשנתיים האחרונות, לחזור לערכים הדמוקרטיים והליברליים שאפשרו ויאפשרו לאיי המצוינות לשגשג".

רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"השנה נחשפנו לאתגרים רבים, שנבעו מהחשיפה למלחמה: כאב שלא הכרנו, דאגה עמוקה לאחינו החטופים, טילים וכמובן דאגה עמוקה לחיילים בשדה הקרב. הייתה לנו גאווה לראות את ההירתמות של חברות ועסקים מכל המשק לסיוע ותמיכה בנפגעי המלחמה, ובעובדים רבים שנקראו לצו 8 ושחוו קשיים בתקופה זו. כמובן שעולמות ההיי-טק וה-IT נתנו ועדיין נותנים תמיכה רבה למדינה. הרגשנו את הסיוע ללכידות שסיפקו חברות ההיי-טק ועובדיהן, את הנכונות לסייע האחד לשני ולתרום לקהילה.

בהיבט העסקי, נראה שהעסקים בתחום הטכנולוגיה היו די יציבים, אך נרשם גידול בפעילות החברות המספקות פתרונות ושירותים בעולמות הסייבר, הגנת הנתונים, הגיבוי וההתאוששות, בגלל הגידול במתקפות הסייבר נגד חברות מכל התחומים. יחד עם זאת, ראינו גידול ביכולת ההיערכות של מגזר ההיי-טק לאיומים מבחוץ. ראינו מודעות גבוהה לנושא ההיערכות להמשכיות עסקית, עם רצון של ארגונים לבדוק את מערך הגנת הנתונים שלהם, הגיבוי וההתאוששות מאסון.

במקביל לכך, נרשמו התפתחויות נוספות בתחום הענן. הענן הממשלתי, נימבוס, מזיז את השוק הזה בישראל, וחברות רבות הצטרפו כנותנות שירותים במסגרת רובד 5 של הפרויקט".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"מעבר למספר אנשים שנקראו למילואים אנחנו נותנים שירות מלא בכל התחומים, כולל מתן עזרה מיוחדת לארגונים שנדרשו לעמוד בדרישות של גיבוי והמשכיות עסקית בכל המגזרים".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה. שי, יזם היי טק ומשקיע הון סיכון ידוע, שכל את בנו, ירון ז"ל, ב-7 באוקטובר.
לאחר מותו של בנו הקים שי את נקסט אוקטובר – מיזם שמחבר בין סטארט-אפים למשפחות נופלים ומסייע בהנצחתם. המיזם מבקש לרקום את סיפורי הגבורה של הנופלים עם מארג החדשנות והיצירה של ההיי-טק הישראלי. כל חברת הסטארט-אפ שמצטרפת למיזם בוחרת להנציח את אחד החללים באמצעות קריאה למוצר שלה על שמו ובדרכים אחרות, ומקיימת קשר עם המשפחה. החברות השותפות לנקסט אוקטובר לקהילת חברות, ויכולות לרקום קשרים ולסייע האחת לשנייה".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"בדרך כלל, אחרי ירידות יש עליות. אני מצפה לראות עלייה ומקווה שהשוק יתאושש מהר הרבה יותר מהצפי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"ביטחון ואחדות בעם ישראל. שגשוג של ההיי-טק הישראלי גם כאן ובעיקר מעבר לים, עוד סטארט-אפים מצליחים וחברות טכנולוגיה גדולות. כמובן, גם חזרה של ההשקעות בשוק הישראלי".

זיו ניר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בטורבוג'ן

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת, מהיבטים רבים – קושי בהגעה ללקוחות וכנסים, מחסור בטיסות ועלויות מרקיעות שחקים של אלה שכבר ישנן, קושי בגיוס כספים ואי יכולת של משקיעים להגיע לארץ, אתגרים משמעותיים בשימור ובגיוס עובדים עקב ימי מילואים רבים ומחסור בעובדים. יחד עם זה, חברות בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והפינטק זוכות לביקושים נרחבים. בנוסף, המלחמה התניעה תהליך משמעותי בחברות ביטחוניות, שמעודדות צמיחה של חברות בתחום".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"הארגון עבר לעבודה בעצימות נמוכה, תוך התאמת היעדים למציאות המשתנה שנכפתה על מדינת ישראל".

מיהי אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"דניאל ביטון מ-EDI, בזכות יזמות נשית בכניסה לעולם גברי והוכחת הצלחה משמעותית בתחום".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"נראה שאנחנו נמצאים בתחילת תהליך של שיפור. יחד עם זאת, נראה שעקומת השיפור תהיה ארוכה, ותיאלץ חברות רבות לבצע התאמות משמעותיות בתוכניות העתידיות ולהתארגן לעבודה בתנאי אי ודאות ארוכים".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"בעיקר חזרה מהירה לשגרה של עבודה בתנאי ודאות ויציבות תעסוקתית, תוך עידוד משמעותי של הממשלה ותמיכה בחברות קטנות, שנקלעו לקשיים ונאלצות לעמוד באתגרים משמעותיים".

שירלי סידי, מנהלת אבטחת מידע והגנת הסייבר וקצינת הגנת הפרטיות של האזור ב-CofaceBDI

איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?
"זו הייתה שנה של אתגרים משמעותיים בהיי-טק הישראלי, עם שינויים כלכליים ורגולטוריים, אך גם עם הזדמנויות חדשות. עולמות אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות היו במוקד, והיינו עדים להאצה בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו אוטומציה, בינה מלאכותית וענן. עם זאת, היו גם אתגרים של תקציב מוגבל ותחושת חוסר ודאות בכל הנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"הארגון שלי – או, יותר נכון, שלנו – הראה עמידות גבוהה במהלך השנה, במיוחד במהלך התקופה הקשה של המלחמה. מערכת אבטחת המידע שלנו פעלה בצורה רציפה ומאובטחת, עם גיבוי חזק למנוע מתקפות הסייבר ומניעת גישה לא מורשית. גם בתחום הגנת הפרטיות, היינו ערוכים להתמודד עם אתגרים חדשים, והבטחנו שהמידע הרגיש שלנו נשאר מוגן למרות האיומים ההולכים וגוברים".

מיהי אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? (לא מהחברה שלך או משותפים עסקיים).
"אני רוצה להצביע על פרופ' קירה רדינסקי, שהובילה פרויקטים חדשניים בתחום הבינה מלאכותית והשפיעה בצורה משמעותית על המגזר הרפואי. ההשפעה שלה על תחום הטכנולוגיה ויכולת היישום של פתרונות מתקדמים תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים לשילוב אבטחת מידע היוותה דוגמה למצוינות מקצועית".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני מאמינה שיש פוטנציאל להמשך שיפור במצב הענף, במיוחד אם נמשיך להשקיע בטכנולוגיות חדשות ובחיזוק תחום אבטחת המידע, שמוליך את הדרך בעולם ההיי-טק. יש אפשרויות רבות לגידול בשווקים גלובליים, אך זה תלוי בשמירה על יציבות כלכלית ובצורך להתמודד עם אתגרים פנימיים כמו הגיוס והחזקת העובדים".

מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחלת להיי-טק הישראלי להמשיך להוביל ולחדש בתחום הטכנולוגיות המתקדמות, תוך שמירה על יציבות כלכלית והתמודדות עם אתגרים גלובליים. חשוב שנמשיך להשקיע באבטחת המידע ובשמירה על פרטיות המשתמשים.

למדינה אני מאחלת יציבות וביטחון, והמשך תמיכה בתעשיות החדשניות, כדי לשמור על מיקומה של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי".

ערן סרוק, מנכ"ל GMT

איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?
"השנה הייתה מאתגרת מאוד לכלל המשק, וכמובן גם לענף ההיי-טק. המחסור בכוח אדם, שגויס למילואים, עיכב פרויקטים רבים, וכן הקשיים לנסוע לכנסים של לקוחות ומשקיעים בחו"ל ולארח אותם בישראל, העיקו מאוד על הפעילות. אבל הבעיה העיקרית, לדעתי, הייתה צמצום יכולת גיוסי ההשקעות, והסנטימנט השלילי שנוצר כלפי השקעה בישראל בעת הזו וביצוע עסקים עם תאגידים ישראליים. דבר זה הכריח גופים רבים בענף לדחות גיוסי הון ולצמצם הוצאות.

במקביל, חברות רבות בתעשייה שמו דגש על ערך החברוּת והסולידריות, פעלו יחד והתמקדו בתמיכה הדדית בלוחמים, במפונים, בפצועים ובמשפחות החטופים. למרות הקשיים והחששות לגבי העתיד, מגזר ההיי-טק הישראלי הוכיח במלחמה עמידות רבה והתמודד בצורה טובה עם האתגרים, תוך שמירה על יציבות ואפילו צמיחה – אבל בעיקר הפגין את המחויבות שלו לחברה הישראלית".

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"ב-GMT, הצלחנו לשמור על הפעילות השוטפת בזכות הגמישות שלנו ויכולתנו לבצע התאמות למצב המשתנה – יכולות שפותחו עוד בתקופת הקורונה ובאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה. כיוון שאנחנו פועלים עם עשרות גופים פיננסיים מחוץ לישראל, האתגר העיקרי היה לשמור על רצף עבודה מולם, ולהפיג את חששותיהם להתנהל מול שותף עסקי שפועל באזור לחימה, באמצעות רציפות עסקית, תזרימי כספים ועוד.

בנוסף, תמכנו רגשית בלקוחות שלנו, על מנת שיידעו שאנחנו כאן כדי לעזור ושיש להם על מי לסמוך גם בתקופות הקשות.

יש ב-GMT עובדים שיצאו למילואים לתקופות ארוכות, נשות מילואימניקים ואימהות לחיילים. ניסינו לסייע לכולם כמיטב יכולתנו – הן בתמיכה רגשית, כולל ליווי מקצועי, והן בעזרה כלכלית, חופשות ועוד.

חלק מהותי בתקציב ובלוחות הזמנים השנה הוקדש להתנדבות ולסיוע לחיילים, פצועים ומפונים. הפעילויות האלה, שהיו ברורות לנו כמחויבות המציאות, בהיותנו חלק מהמארג של החברה הישראלית, תרמו לנו רבות מבחינת גיבוש החברה ושיתוף הערכים המשותפים לכולנו, כאנשים וכגוף עסקי".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"השנה ראיתי הרבה אנשים שמפגינים מסירות יוצאת דופן. רבים מהם יצאו למילואים, עזבו את עבודותיהם ואת משפחותיהם, והקדישו את עצמם בחירוף נפש לשמירה על המדינה. כל מי שהוביל שינוי, סייע לקהילתו או תרם בהגנה ובתמיכה, ראוי להערכה רבה. אני רוצה להדגיש את האנשים הללו, שעמדו על המשמר, גם במובנים האישיים וגם במובנים המקצועיים, ונתנו את הכול למעננו".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני מאמין שעם ישראל יודע לצמוח והזירה העסקית הישראלית יודעת להפיק צמיחה ממשברים. ההיסטוריה הוכיחה לנו שוב ושוב שבזמן משבר ולאחריו, אנחנו מצליחים להתאגד, להתעלות ולחדש. אני מאמין שהענף יחזור בקרוב לצמוח, ובקצב גבוה, שיתבטא בחידוש ההשקעות מחו"ל ויצירת הזדמנויות גדולות עבור עולם הפינטק, שנוצרו בעקבות רפורמת התשלומים. צפויות הפתעות. ככל שנשכיל להרגיע את המחלוקות הפנימיות, לייצב את תקציב המדינה וליצור אופק של רגיעה ביטחונית מול שכנינו, כך העתיד של הענף ושל המשק הישראלי בכלל יהיה ורוד יותר".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל שישראל תמשיך להיות מקום של חדשנות, יציבות וצמיחה. אני מאחל שעם ישראל יישאר מאוחד ושהחברה הישראלית תמשיך לפתח טכנולוגיות פורצות דרך. ובעיקר אני מאחל, ומייחל, לשובם של כל החטופים והחטופות, ולשובם של החיילות והחיילים הביתה בשלום".

המשך הפרויקט – מחר.

לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן, לחלק ב' כאן, לחלק ג' כאן ולחלק ד' – כאן.