בכירים בהיי-טק: "המלחמה הוכיחה את החוסן של הענף"

מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלים בכירים נוספים מסכמים את השנה בארגון שלהם ובמדינה בכלל, וחוזים מה צפוי לענף בשנה הבאה ● וגם: מיהו.י איש.אשת השנה שלהם? ● חלק ו'

המלחמה אילצה את ההיי-טק הישראלי לגלות את החוזקות שלו.

2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר.

ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד.

ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם:

דרור פרל, מנהל קינדריל בישראל

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"2024 הייתה שנה מאתגרת עבור מדינת ישראל, וההשפעות ניכרו גם בתחום ההיי-טק. עם זאת, השנה הציבה גם הזדמנויות מרתקות לצמיחה, שהמשיכו להדגיש את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית.

בפן הכלכלי, ניתן היה לראות התאוששות מסוימת בהשקעות בסטארט-אפים. משקיעים המשיכו לגלות עניין בטכנולוגיה הישראלית, ובמיוחד בתחומים כמו סייבר, בריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית.

תחום ה-AI ממשיך לצמוח בקו ליניארי והופך להיות אחד ממנועי החדשנות המרכזיים בעולם העסקים. יותר ויותר חברות, כולל רבות מהתעשייה הישראלית, משקיעות בבינה מלאכותית, מתוך הבנה שהטמעתה יכולה לשנות את פני הארגון באופן יסודי. היא לא רק משפרת יעילות תפעולית ומביאה לחיסכון בעלויות, אלא גם מאפשרת קבלת החלטות חכמות יותר, יצירת חוויות מותאמות אישית ללקוחות, והתמודדות עם אתגרים מורכבים. בנוסף, ה-GenAI הפכה לחלק בלתי נפרד מהמגמות הטכנולוגיות.

למרות האתגרים, 2024 הוכיחה שישראל ממשיכה לחדש ולבנות את עתיד ההיי-טק. המיקוד בבינה מלאכותית והצמיחה בתחום מעידים על כך ש-2025 צפויה להיות שנה של הזדמנויות, פריצות דרך טכנולוגיות וחיזוק נוסף של האקו-סיסטם הייחודי שישראל מציעה לעולם".

דרור פרל, מנהל קינדריל בישראל.

דרור פרל, מנהל קינדריל בישראל. צילום: אפרת קופר

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"אחד האתגרים המרכזיים בזמן משבר הוא הדאגה לשלום העובדים ורווחתם. אנחנו משקיעים את מרב המאמצים כדי לוודא שלעובדים יש את התמיכה שהם זקוקים לה, בין אם מדובר בתמיכה רגשית או תעסוקתית. אנחנו מספקים כלים לשמירה על תקשורת פתוחה, שירותי רווחה ואפשרות לעבודה גמישה, שמותאמת לצרכים האישיים של כלל העובדים. העובדים שלנו עומדים זה לצד זה, משתפים פעולה ותומכים האחד בשני – לא רק בעבודה אלא גם ברמה האישית. הארגון מעודד יוזמות חברתיות, תרומה לקהילה וכל פעילות שמחזקת את תחושת השייכות גם בזמנים מאתגרים ביותר.

בנוסף, עם תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ותרבות ארגונית שמקדמת חדשנות וגמישות, אנחנו מסוגלים להסתגל במהירות למצבים משתנים. הדבר מאפשר לנו להבטיח יציבות הן לעובדים שלנו והן ללקוחות, גם כשנדמה שהעולם כולו מתערער".

מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"קשה לי להצביע על אדם אחד בלבד כאיש או אשת השנה בהיי-טק הישראלי, משום שהתרומה של רבים היא משמעותית וראויה להערכה. יש מספר מרשים של יזמים ובכירים שהובילו פרויקטים יוצאי דופן, רבים מהם בעולמות הרפואה הדיגיטלית והסייבר. כך, למשל, יש יזמים ישראליים שפיתחו מכשור רפואי מתקדם, שמשלב בינה מלאכותית וטכנולוגיות חכמות לאבחון מוקדם, טיפול מותאם אישית וטכנולוגיה שהובילה להצלת חיים. הפיתוחים האלה זוכים להכרה בינלאומית. בעולם הסייבר, יזמים שפיתחו כלים חדשניים וטכנולוגיות שעוזרות להילחם במתקפות סייבר בסביבות מרובות עננים.

2024 הוכיחה שוב שהכוח של ההיי-טק הישראלי טמון באנשים המוכשרים שמאחוריו, המשלבים יצירתיות, תשוקה והבנה עמוקה של הצרכים החיוניים ביותר. הבחירה באדם אחד בלבד היא כמעט בלתי אפשרית, כי כל אחד מאנשי ונשות ההיי-טק הישראליים.ות תורם.ת תרומה ייחודית לענף".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אין ספק שכן, במיוחד בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית, ובפרט GenAI. האתגרים הכלכליים של השנים האחרונות הפכו לזרז עבור ארגונים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות כדי להישאר תחרותיים ולייעל את פעילותם. הבינה המלאכותית, שהייתה בעבר יתרון, הפכה לכלי קריטי להצלחה. הקברניטים בארגונים כבר מבינים זאת, והם מובילים את ההטמעה שלה בכל תחומי הפעילות.

גם תחום הסייבר ממשיך להוות עוגן מרכזי, במיוחד לאור הצורך הגובר בהגנה על תשתיות קריטיות ועל מידע ארגוני. ישראל, כמעצמה בתחום זה, ממשיכה לפתח פתרונות חדשניים, שמסייעים לארגונים ברחבי העולם להתמודד עם האתגרים הללו.

בנוסף, השוק מציג סימנים להתאוששות בביקוש להשקעות טכנולוגיות, במיוחד בסטארט-אפים בתחומי ה-AI והסייבר.

החדשנות, שהפכה לסימן ההיכר של ההיי-טק הישראלי, תמשיך להניע את הענף קדימה. 2025 צפויה להיות שנה של פריצות דרך משמעותיות, שבה הטכנולוגיות המתקדמות הללו ייצרו ערך רב יותר לארגונים, ויחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק עולמית".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל לענף ולמדינה שנה של צמיחה, חדשנות ושגשוג. אני מקווה שההיי-טק הישראלי ימשיך להוביל בעולם בתחומים כמו AI, סייבר, בריאות דיגיטלית ואנרגיה ירוקה, ולחזק את מעמדו כעוגן כלכלי מרכזי של מדינת ישראל. שתהיה שנה של השקעות חדשות, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ופתיחת הזדמנויות חדשות לעובדים וליזמים.

למדינה, אני מאחל שנה של אחדות, תקווה וביטחון. שנמשיך ליזום ולטפח את האקו-סיסטם הישראלי של החדשנות והיצירתיות, ושנמצא דרכים לשלב בין טכנולוגיה מתקדמת לצמיחה חברתית וכלכלית, לטובת כל אזרחי ישראל.

הלוואי שתהיה שנה שבה נמשיך לפרוץ גבולות, להתמודד עם אתגרים וליצור עתיד טוב יותר לכולנו".

נעם פרץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אינקרדיבילד

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"השנה הייתה מאתגרת במיוחד עבור תעשיית ההייטק הישראלית, שהושפעה עמוקות מהמלחמה המתמשכת. האתגרים נגעו במגוון היבטים – רגשי, ביטחוני, לאומי ובינלאומי, והשפיעו על יכולתה של התעשייה לפעול באופן שוטף מול שווקים בינלאומיים, שהם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית.

חוסר הוודאות שנלווה למצב השפיע גם על התכנון לטווח ארוך – הן בהיבטים העסקיים, המוצריים והארגוניים, והן באסטרטגיה הכוללת. זאת, במקביל לאתגרים הגלובליים, שהעמידו את התעשייה בפני דרישות לצמצום, חיסכון והתייעלות. בתגובה, חברות רבות נדרשו לקבל החלטות אמיצות, למקד את פעילותן, לשמר את לקוחותיהן ולשמור על שליטה בהוצאות – כל זאת בתוך מציאות של חוסר יציבות חסר תקדים".

נעם פרץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אינקרדיבילד.

נעם פרץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אינקרדיבילד. צילום: יורם רשף

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"על אף האתגרים הרבים שהשנה הביאה עמה, אינקרדיבילד שמרה על מיקוד ויישום ערכי הליבה שלה: קשר רציף עם הלקוחות – הקפדנו להיות זמינים וקשובים לצרכים המשתנים שלהם; שמירה על יתרון מוצרי – ביצענו ניטור שוטף של הערך והשירות שאנחנו מספקים ללקוחותינו; וחדשנות – המשכנו ליזום וליצור הזדמנויות עסקיות חדשות.

השנה, אינקרדיבילד רכשה את גארדן, שמספקת פתרונות האצה לפיתוח אפליקציות מבוססות ענן. מהלך זה נועד להרחיב את היצע המוצרים שלנו וליצור עבורנו הזדמנויות חדשות".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי בהיי-טק הישראלי הוא כל חייל מילואים, ששם את טובת המדינה לפני הקריירה האישית שלו – בין אם הוא מתעשיית ההיי-טק ובין אם לא. השנה פגשתי רבים כאלה, והמחויבות שלהם הן למדינה והן לצוות שהם משאירים מאחור מעוררת השראה. בזכותם, ענף ההיי-טק ממשיך לפעול גם בזמנים הקשים האלה, וזוהי תזכורת חשובה לערכים המשותפים שמחזקים אותנו, כענף וכחברה".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני מאמין שכאשר המצב הביטחוני יתייצב ונחזור לשגרת עבודה רגילה, תעשיית ההיי-טק תשוב להוות קרקע פוריה להשקעות זרות. היתרונות המובנים של הענף בישראל – תעוזה, יוזמה, חדשנות וחריצות – נותרו בעינם. זה ייקח זמן, אבל הצמיחה המחודשת היא תרחיש סביר והגיוני בעיניי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"ההיי-טק הישראלי הוא ממנועי הצמיחה של המדינה והחברה. בראש ובראשונה, אני מאחל החלמה מהירה לפצועים, שחרור מהיר של כל החטופים וחזרה הביתה של כל המפונים.

אני מקווה שמהכאב והשכול של השנה האחרונה נצליח להצמיח תקווה חדשה – לכלכלה, לחברה ולתעשיית ההיי-טק. אני מאחל לכולנו שנמשיך לחדש, להוביל את תעשיית הטכנולוגיה העולמית ולחזק את מעמדנו כיעד אטרקטיבי להשקעות וכמקור השראה עולמי".

אוהד פרוש, סמנכ"ל מו"פ בגונג

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"תעשיית ההיי-טק הישראלית חוותה השנה אתגרים והזדמנויות חסרי תקדים, כשהמלחמה הוסיפה ממד של חוסר ודאות, לצד האתגרים הכלכליים הגלובליים. לצד אי הוודאות, המלחמה המתמשכת הביאה גלים של אמפטיה ותמיכה מצד שותפים גלובליים ולקוחות. בתוך מציאות מורכבת, ההיי-טק הישראלי שוב הוכיח את החוסן שלו.

השנה נמדדה גם ביכולת להישאר ממוקדים ביצירת ערך, תוך שמירה על גמישות והתאמה למציאות המשתנה, כאשר מהפכת ה-GenAI מחוללת שינויים מהותיים באופן שבו ארגונים פועלים ומשתמשים בטכנולוגיה. יכולות ה-GenAI לא רק משנות תהליכים עסקיים, אלא גם מגדירות מחדש את התפקידים האסטרטגיים של הטכנולוגיה בארגונים, תוך שיפור פרודוקטיביות, אוטומציה של תהליכים מורכבים וייעול הפעילות העסקית".

אוהד פרוש, סמנכ"ל מו"פ בגונג.

אוהד פרוש, סמנכ"ל מו"פ בגונג. צילום: רועי שור

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"המלחמה הוכיחה את החוסן שלנו, הן כארגון והן כקהילה. בזמנים לחוצים, אנחנו מתמקדים בתעדוף נכון של המשימות ושמירה על מיקוד בלקוחות. כחברה גלובלית עם שורשים ישראליים עמוקים, תחושת השייכות לישראל ולגונג, והגאווה בעשייה שלנו, בולטות בחברה במיוחד בימים אלה. התמיכה ההדדית בין העובדים בישראל ובחו"ל, כולל אלה שיצאו למילואים, מחזקת אותנו להמשיך ולספק את הצרכים של לקוחותינו, ולעמוד ביעדים גם בתנאים לא שגרתיים.

הניסיון מהשנים האחרונות, כולל עבודה בתנאים לא שגרתיים כמו תקופת הקורונה, הכין אותנו להתמודד עם עבודה מהבית ועם מצבים של אי ודאות – מה שמסייע לנו להמשיך לצמוח ולהרחיב את הפלטפורמה שלנו, תוך שמירה על יציבות עסקית. המילה Resilience (שרידות) היא המפתח להתמודדות שלנו, ואנחנו ממשיכים לגייס עובדים למרכז הפיתוח שלנו בישראל, במקביל להמשך הדליוורי והפיתוחים".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי בהיי-טק הישראלי הם המילואימניקים והמילואימניקיות – אלה שנקראו לדגל ברגעים הקריטיים ביותר, ועשו זאת מתוך תחושת שליחות ואחריות. הם עזבו את העבודה, המשפחה והחיים האישיים שלהם כדי להגן על המדינה, והמחויבות הבלתי מתפשרת הזו מעוררת השראה ומזכירה לכולנו מהן ערבות הדדית ונתינה.

במקביל, כפי שראינו גם אצלנו, בגונג, אותם מילואימניקים ומילואימניקיות חוזרים מהשירות עם רצון עז להשתלב מחדש בעשייה המקצועית, להמשיך לתרום ולהיות חלק משמעותי מהביזנס. זה ממחיש את החוסן, הגמישות והנחישות שמאפיינים את תעשיית ההיי-טק הישראלית וממשיכים להניע אותה קדימה גם בזמנים מאתגרים".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"מצד אחד, יש סימנים מעודדים שהמיתון העולמי מתחיל להתאושש – מה שעשוי לשפר את זרימת ההשקעות ולהגביר את פעילות חברות ההיי-טק, הן הגלובליות והן הישראליות. מהצד השני, חוסר היציבות באזור מהווה סיכון משמעותי לתעשייה ולעובדים שבה. אנחנו שומעים לא מעט סימני שאלה לגבי הכדאיות שבהשקעה בישראל, בעיקר לאור המלחמה המתמשכת והרפורמה המשפטית, שמתקדמת ללא הידברות והסכמה רחבה.

כדי להתמודד עם אתגרים אלה נדרש שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה והחברה האזרחית, במטרה לחזק את האמון במדינה ולבסס את מעמדה כמובילה טכנולוגית עולמית. בסופו של דבר, השיפור במצב המקרו-כלכלי מספק אופטימיות, אך דרוש מאמץ קולקטיבי ליצירת יציבות, שתאפשר להיי-טק המקומי להמשיך לצמוח ולהשפיע בזירה הבינלאומית".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך לגדול ולצמוח, תוך שמירה על היצירתיות, הידע והניסיון, שהפכו את ישראל למובילה עולמית בחדשנות. חשוב שנדע לייצר יציבות במדינה, בין כל הגורמים המשפיעים על עתיד המדינה.

אני מקווה שנמשיך לנצל את התעוזה והיוזמה הישראלית לפיתוח חברות מצליחות ויציבות, ושיחד נוביל גם לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי של המדינה. שנתחדש בפתרונות פורצי דרך, נמשיך לגייס את הטאלנטים המקומיים ונשמור על מעמדנו כמובילי חדשנות עולמיים".

מורן צ'מסי, שותף מנהל באמפלפילדס אינווסטמנטס

איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?
"זו הייתה שנה של הסתגלות. התעשייה התמודדה השנה עם אי ודאות כלכלית ברמת המיקרו – מלחמה שלא הסתיימה, תוך גיוס כוח עבודה משמעותי למילואים, וברמת המקרו – עם חוסר ודאות גלובלית, כגון שינויים בריבית, וקושי בגיוסי הון – מה שהוביל לאתגרים משמעותיים עבור חברות סטארט-אפ, במיוחד בשלבים המאוחרים. לעומת זאת, ראינו חברות מובילות שהשכילו לבצע התאמות אסטרטגיות, לחזק את הבסיס הפיננסי שלהן ולהעביר את החברה למודל של רווחיות, תוך בניית צמיחה לטווח הארוך.

בתור משקיע בשוק המשני, השנה הבליטה את החשיבות של גמישות בהשקעות. ראינו הזדמנויות ייחודיות לרכוש מניות של חברות בשלות, שהראו עמידות יוצאת דופן בתנאי השוק המורכבים".

מורן צ'מסי, שותף מנהל באמפלפילדס אינווסטמנטס.

מורן צ'מסי, שותף מנהל באמפלפילדס אינווסטמנטס. צילום: מירב בן לולו

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"שמנו לעצמנו מטרה להבטיח יציבות והמשכיות גם במציאות המורכבת, הן עבור המשקיעים שלנו והן עבור חברות הפורטפוליו שבהן אנחנו מושקעים.

אנחנו פועלים בשני מישורים מרכזיים: ניהול השקעות בגמישות – אנחנו ממשיכים לבצע את העבודה היומיומית שלנו בשוק הסקנדרי ויוצרים פתרונות נזילות למגוון בעלי מניות, עם תשומת לב מיוחדת לאירועים ולתנודות שמשפיעים על הכלכלות הגלובלית והמקומית; ואחריות חברתית – אנחנו רואים חשיבות גדולה בתרומה לקהילה, בין אם דרך עזרה ישירה לעובדים שנקראו לשירות מילואים, ובין אם דרך מעורבות בפרויקטים שמקדמים סיוע בעורף ולאחדות בעם".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי הם קבוצת אנשים שקטה אך עוצמתית – בני ובנות הזוג של אנשי המילואים. הם אלה שנשאו על כתפיהם עול כבד ובלתי נתפס בתקופה הזו, תוך שהם מחזיקים את הבית, המשפחה והיום יום בתנאים לא פשוטים. התמיכה והכוח שהם העניקו לאנשי המילואים אפשרו להם לבצע את שליחותם בצורה הטובה ביותר. במובנים רבים, הם עמוד השדרה של החברה הישראלית בשנה מאתגרת זו".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני מאמין שכן. ההיי-טק הישראלי הוכיח בעבר את יכולתו לצמוח מתוך משברים, ואני משוכנע שגם הפעם, הענף ימצא את הדרך קדימה. אנחנו כבר רואים התחלה של התייצבות בשווקים הגלובליים, ועל אף האתגרים המקומיים, ישראל נשארת מוקד חדשנות ומקור למשיכה להשקעות בינלאומיות.

המציאות המורכבת שיצרה המלחמה והמגבלות הכלכליות מחייבות חברות לבצע התאמות, להיות ממוקדות ויעילות יותר – וזה בדיוק מה שבונה בסיס בריא לצמיחה עתידית. אני מאמין שהענף יתחזק בזכות היצירתיות, הנחישות והחוסן של אנשי ההיי-טק הישראלי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להיות מקור של חדשנות, יצירתיות וחוסן – לא רק כמנוע צמיחה כלכלי, אלא גם כגשר שמחבר בין אנשים, קהילות ושווקים ברחבי העולם. הלוואי שנראה יותר שיתופי פעולה חוצי מגזרים, שמחזקים את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית.

למדינה אני מאחל ניצחום מוחלט במלחמה, לרבות חזרתם המהירה של החטופים בריאים ושלומים והחלמתם של הגיבורים שלנו – חיילי צה"ל. כמו כן, אני מאחל לה שנה של אחדות, יציבות וצמיחה – שנה שבה נצליח לבנות גשרים בין חלקים שונים בחברה, לטפח את הטוב המשותף וליצור עתיד טוב יותר לכולנו. אני מאמין שבאמצעות שילוב של חדשנות, ערבות הדדית ועשייה נוכל להתמודד עם כל אתגר שיבוא ולצמוח יחד, כמדינה וכחברה".

מוטי קארו, מנכ"ל סיטאדל מקבוצת אמת

איך אתה מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?
"בצל המלחמה, השנה בהיי-טק הישראלי הייתה מורכבת במיוחד. התעשייה גילתה חוסן יוצא דופן והתמידה בהמשכיות עסקית, למרות התגייסות נרחבת למאמץ הלאומי – כולל עובדים ועובדות שיצאו לתקופות מילואים ממושכות. מצב הרוח הלאומי השפיע על כולנו, עם הזדהות עמוקה עם החטופים ומשפחותיהם, ועם הפצועים והנפגעים מהמלחמה.

תחום הגנת הסייבר המשיך להוכיח את נחיצותו. כמו במשברים קודמים, הביקוש לפתרונות סייבר גבוה. במהלך המלחמה חווינו עלייה משמעותית במתקפות סייבר, לרבות מצד גורמים לאומניים, שביקשו לפגוע בסמלי שלטון או בכל יעד שקשור לישראל. ראינו התעצמות בווקטורי תקיפה מסוימים, כגון מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שהשפיעו רבות על מגזרים שונים במשק.

גם סקטורים שבעבר לא היוו יעד משמעותי של ההאקרים חוו השנה מתקפות רבות. כך, למשל, משרדי עורכי דין הפכו למטרה למתקפות כופר ופישינג, וחברות הסליקה חוו מתקפות DDoS מסיביות, שדרשו היערכות מותאמת".

מוטי קארו, מנכ"ל סיטאדל מקבוצת אמת.

מוטי קארו, מנכ"ל סיטאדל מקבוצת אמת. צילום: ניב קנטור

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"סיטאדל פעלה ופועלת תוך מאמץ לשילוב בין התגייסות למאמץ הלאומי לשמירה על יציבות והמשכיות עסקית, התמקדות בהבטחת שירות שוטף ועמידה בהתחייבויות ללקוחות. כמות גדולה של עובדים שלנו גויסו למילואים, ובסך הכול ביצעו עד כה כ-1,800 ימי מילואים. זהו אתגר משמעותי, שדרש מאיתנו להיערך בהתאם. במענה לכך יצרנו מנגנוני בקרה וגייסנו עובדים נוספים, כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם ולשמור על תפקוד מלא. העובדים והעובדות שלא גויסו למילואים נרתמו למאמץ העסקי על ידי לקיחת תפקידים נוספים, מתוך הבנה שזה חלק מהתרומה שלנו למי שנעדרו בשל השירות. בנוסף, הענקנו תמיכה רחבה למילואימניקים, למילואימניקיות ולמשפחותיהם.ן. שמנו דגש על שמירה על קשר אישי שוטף, משלוח חבילות ותרומות למטה החטופים, וקיימנו אירוע הוקרה לעובדים המגויסים".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר בשניים: ברמה הלאומית – אייל וולדמן, שהוא לא רק דמות מפתח בתעשיית ההיי-טק הישראלית, אלא גם תורם תרומה משמעותית ברמה הלאומית הכללית. אני מאמין שישראל זקוקה לעוד מנהיגים כמוהו, שיכולים להוביל את המדינה קדימה.

בתעשיית הסייבר הישראלית אני בוחר באסף רפפורט. רפפורט, שיחד עם עמיתיו ייסד את וויז, הקים חברה יוצאת דופן, שמובילה לשינוי בתעשיית הסייבר ותורמת רבות למעמדה העולמי של ישראל בתחום. ההחלטה שלו שלא למכור את החברה, למרות הצעה כספית אסטרונומית, מעידה על חזון, מחויבות והאמונה שלו בהמשך השפעתה על התעשייה המקומית".

האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"אני מאמין שיש לכך סיכוי, בתנאי שהמלחמה תסתיים בקרוב – והסימנים הולכים לשם. ההיסטוריה מלמדת שלאחר משברים גדולים יש צמיחה משמעותית במשק. מצד אחד, אנחנו צפויים לעמוד בפני גזירות כלכליות, שנועדו לכסות את עלויות המלחמה. לצד זאת, אני מאמין שבמידה שהמדינה תחזור למסלול תקין ולמוקד העיסוק בנושאים החשובים, כמו חינוך, עשייה חברתית ואיחוד השורות, נוכל לראות פריחה וצמיחה מחודשת – גם במשק כולו, גם בענף ההיי-טק ובתוכו, גם בתחום הסייבר".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחל לכולנו שהתקווה תתגשם ושנחזור לליבת העשייה, להתפתחות, יציבות, לרוגע ולשקט. שנוכל להתמקד שוב בצמיחה ובבניית עתיד טוב יותר לכולנו. זה מגיע לנו, כחברה וכעם, ואני מאמין שעם תקווה ועשייה נוכל להגיע לשם".

משה קמחי, מייסד ומנכ"ל נימה, ויובל גבעון, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה

איך אתם מסכמים את השנה בהיי-טק הישראלי?
"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. אין צורך לספר כמה השנה הייתה מאתגרת. אבל היא גם הייתה שנה שבה האיתנות וכושר ההתאוששות של ההיי-טק הישראלי באו לידי ביטוי ביג טיים. למרות תנאים מקרו כלכליים לא פשוטים, קושי בגיוס כספים, ניתוק פיזי מהעולם – היעדר טיסות, ומאות אלפי עובדים שנמצאים במילואים לתקופות זמן מאוד ארוכות, ההיי-טק הישראלי משדר חוסן וגם צמיחה. יפה לראות גם את התרומה לחברה, החברות והעובדים שמתנדבים, ההתחשבות במשרתי המילואים, ותחושת השליחות של חברות ועובדי ההיי-טק הלוחמים בחזית הכלכלית".

מימין: משה קמחי, מייסד ומנכ"ל נימה, ויובל גבעון, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.

מימין: משה קמחי, מייסד ומנכ"ל נימה, ויובל גבעון, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. צילום: ענבל מרמרי

כיצד מתפקד הארגון שלכם במלחמה?
"אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעזרו לנימה לחזור לשגרת עבודה ובעצם גם לשפיות הוא החזרה לשגרת המשרד – תוך התחשבות בצרכים האישיים של כל עובד. כחברת פינטק, תרמנו את המוצרים שלנו למועצות אזוריות, יישובים וגופים שנפגעו, ואפשרנו להם לקבל תרומות ולנהל כספים על מנת לשקם את עצמם. תחושת השליחות הזאת הייתה גורם משמעותי בחזרה לשגרה. היא שסייעה לעובדים להבין את החשיבות של המוצרים שלנו ואת הטוב שהם יכולים לעשות".

מיהו איש השנה שלכם בהיי-טק הישראלי?
"מבחינתנו, אין איש שנה אחד. איש השנה הוא פרסונה: איש ההיי-טק, איש המשפחה, משרת המילואים. זה שנלחם בשלוש החזיתות האלה – האישית, המקצועית והמדינתית. המנהלים, שבתקופה לא פשוטה, שהרבה חברות חוו בה פגיעה בפעילות, לא ויתרו על העסק, התמודדו עם האתגרים וכיבדו את משרתי המילואים ואת הרצון שלהם לתרום, תוך כדי הכלת הסיטואציה וסיוע בדאגה למשפחותיהם. כל עובד, מנהל, יזם או משקיע שתרם מזמנו, מהידע שלו או מכספו – כולם אנשי השנה".

האם לדעתכם אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"בתור אופטימיסטים, אנחנו מאמינים שכשרע, המצב יכול רק להשתפר, ומהנקודה הכי נמוכה אפשר רק לעלות. לדעתנו, הרע ביותר כבר מאחורינו, וההתאוששות תהיה חזקה ומהירה. הענף יחזור לזרוח, באור חזק מתמיד. התפתחות הרגולציה, הבחירות בארצות הברית, התאוששות הכלכלה וירידת הריבית, השיפור במצב הביטחוני והתגברות הטיסות – כל אלה, בנוסף לחוסן וליצירתיות של ההיי-טק הישראלי, יגרמו לכך שבוודאות יהיה שיפור, ואנחנו מקווים שהוא יגיע בקרוב מאוד".

מה אתם מאחלים להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"בעיקר יציבות. שנה של שקט, של התאוששות וגם של שגשוג וצמיחה. שנמשיך לייצר משרות ולפרנס מאות אלפי משפחות במדינה. שנה של חדשנות, שתוליד הרבה חברות שיעשו הרבה טוב בעולם".

חגית קמין, מנכ"לית סייקאייר (SyqeAir)

איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?
"2024 הייתה שנה מורכבת ומאתגרת עבור ההיי-טק הישראלי, אבל גם שנה שהדגימה את החוסן והיכולת שלנו להתמודד עם משברים. נכון, ראינו ירידה של כ-6% בהשקעות הון-הסיכון ושל 12% במספר סבבי הגיוס בהשוואה לשנה שעברה, וזה בהחלט מדאיג. אבל בואו נסתכל על התמונה הגדולה – ההיי-טק שלנו עדיין מהווה 18% מהתמ"ג (התוצר המקומי הגולמי – י"ה) ו-48% מהייצוא. אלה נתונים מדהימים, שמראים עד כמה הענף שלנו קריטי לכלכלה הישראלית.

מה שמטריד אותי יותר הוא הקיפאון בצמיחת התעסוקה בענף. זה סימן אזהרה, שאנחנו חייבים להתייחס אליו ברצינות. אנחנו צריכים לחשוב על דרכים יצירתיות לעודד צמיחה בתעסוקה – אולי דרך תוכניות הכשרה מתקדמות או שיתופי פעולה עם האקדמיה.

למרות האתגרים, ראינו השנה גם הצלחות מרשימות. חברות ישראליות המשיכו להוביל בתחומים כמו סייבר, פינטק ו-AI. הצמיחה בתחום הבינה המלאכותית, למשל, הייתה מרשימה במיוחד. זה מראה שיש לנו את היכולת להתאים את עצמנו במהירות לטרנדים עולמיים ולהוביל בהם".

חגית קמין, מנכ"לית סייקאייר.

חגית קמין, מנכ"לית סייקאייר. צילום: אלעד גוטמן

כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?
"המלחמה הציבה בפנינו אתגרים חסרי תקדים, אבל גם הזדמנות יוצאת דופן להוכיח את הערך האמיתי של הטכנולוגיה שלנו ואת מחויבותנו לחברה הישראלית. כחברת מדטק, המשימה שלנו קיבלה השנה משמעות עמוקה יותר מאי פעם .

כמו כל חברת היי-טק, נדרשנו להתאים את עצמנו במהירות למציאות החדשה. זה כלל מעבר לעבודה היברידית, תמיכה בעובדים שגויסו למילואים ובמשפחותיהם, וניהול תהליכי פיתוח ועבודה מול לקוחות בתנאים מאתגרים. הצוות שלנו גילה גמישות ויצירתיות.

מעבר לזה, האירועים הטרגיים של השבעה באוקטובר הציבו בפנינו אתגר ייחודי. כחברה שפיתחה משאף לקנאביס רפואי, מצאנו את עצמנו בחזית הטיפול בפצועים רבים ובנפגעי פוסט טראומה. יחד עם הממשלה, עברנו את האתגרים הביורוקרטיים, הלוגיסטיים והרגולטוריים עם נחישות ומחויבות של הצדדים, והתגברנו על כל מכשול שהיה בדרך".

מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחרת כאיש השנה בפרופ' אמנון שעשוע, המייסד והמדען הראשי של מובילאיי. השנה, הוא לא רק המשיך להוביל את מובילאיי להישגים טכנולוגיים מרשימים בתחום הרכב האוטונומי, אלא גם הפגין מנהיגות יוצאת דופן בקהילת ההיי-טק הישראלית.

בתקופת המלחמה, פרופ' שעשוע יזם וקידם תוכנית חירום לתמיכה בסטארט-אפים ישראליים שנקלעו לקשיים. הוא גייס משקיעים ומנטורים מובילים מהתעשייה, ויצר מסגרת לסיוע כלכלי ואסטרטגי לחברות צעירות. יוזמה זו עזרה למאות חברות לשרוד את התקופה הקשה ולשמר את החדשנות הישראלית.

בנוסף, פרופ' שעשוע היה מהקולות הבולטים בקריאה לשמירה על הדמוקרטיה והפלורליזם בישראל, תוך הדגשת חשיבותם לשגשוג ההיי-טק. הוא השכיל לגשר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ולהדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה וסובלנות. המנהיגות שלו, שמשלבת מצוינות טכנולוגית עם אחריות חברתית, מהווה מודל לחיקוי עבור כל תעשיית ההיי-טק".

האם אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?
"למרות הסימנים המעודדים, אנחנו עדיין ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בענף ההיי-טק. הקושי בגיוסי הון בשלבים מוקדמים מאיים על החדשנות ארוכת הטווח, בעוד שהשמירה על צמיחה בתעסוקה נעשית מורכבת יותר לאור השינויים הטכנולוגיים המהירים. בנוסף, המצב הגיאו-פוליטי באזורנו ממשיך להשפיע על החלטות משקיעים.

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, עלינו לפעול בכמה מישורים: לחזק את שיתוף הפעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה, לטיפוח הדור הבא של יזמים וטכנולוגיות; להשקיע בהכשרה מחדש ובפיתוח מיומנויות, כדי לשמור על הרלוונטיות של כוח העבודה שלנו; ולפעול להגדלת הגיוון בתעשייה, כולל שילוב יותר נשים ואוכלוסיות מגוונות – מהלך שיכול להוביל לחדשנות ויצירתיות מוגברות. רק באמצעות פעולה מתואמת ומקיפה בכל התחומים הללו נוכל להבטיח את המשך הצמיחה והחדשנות של ההיי-טק הישראלי".

מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה?
"אני מאחלת, ואף מייחלת, לראות ב-2025 את ההיי-טק הישראלי חוזר למסלול של צמיחה מואצת וחדשנות פורצת דרך. אני מצפה לגל חדש של סטארט-אפים מבטיחים, במיוחד בתחומים המובילים, כמו בינה מלאכותית, קלינטק וביו-טכנולוגיה – תחומים שבהם יש לנו יתרון תחרותי משמעותי. חשוב לי שנשמור על מעמדנו כמובילים עולמיים בחדשנות טכנולוגית, אבל לא פחות מכך, אני שואפת לראות את ההיי-טק מרחיב את השפעתו החברתית. אני מאמינה שהגיע הזמן שההיי-טק יהיה מנוע לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשינוי חברתי משמעותי.

במישור החברתי, אני רוצה לראות יותר חברות טכנולוגיה מפתחות פתרונות לאתגרים חברתיים וסביבתיים, משלבות אוכלוסיות מגוונות בתעשייה ותורמות לצמצום פערים בחברה הישראלית. זו ההזדמנות שלנו להוכיח שהיי-טק יכול להיות כוח מניע לא רק לחדשנות טכנולוגית, אלא גם לתיקון חברתי ולבניית עתיד טוב יותר לכל אזרחי ישראל".

החלק האחרון של הפרויקט יפורסם מחר.

לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן, לחלק ב' כאן, לחלק ג' כאן לחלק ד' כאן ולחלק ה' – כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים