המסקנה מבאג 2000: לא לפחד מהטכנולוגיה

היום – או יותר נכון אתמול – לפני 25 שנה העולם נשם לרווחה. לא כי במעבר משנת 1999 לשנת 2000 עברנו ממילניום של מלחמות עולם חמות וקרות ל(תקווה ל…) מילניום של שלום ושגשוג, אלא כי באג 2000, או Y2K, שחששו ממנו כל כך – היה בבחינת הר שהוליד עכבר.

לקראת סוף 1999 החלו "להיערם" בעולם הדיווחים שלפיהם במעבר בין ה-31 בדצמבר של אותה שנה ל-1 בינואר של שנת 2000 יתרחש אסון – תקלה שתשפיע לרעה על מערכות המחשוב בעולם, ואף תמוטט חלק מהן. מכיוון שכבר אז העולם היה תלוי במחשוב וב-IT, החשש היה שהבאג ישפיע על מגזרים רבים, אם לא על רובם, והיו כאלה שהגזימו עד כדי חשש לפחות או יותר חזרה לתקופת האבן. היו אף כאלה שהפריזו וקבעו שהתקלה תגרום לטילים הגרעיניים, שמדינות רבות החזיקו בהם כבר אז, להתחיל להתעופף.

הטענה הייתה שמאחר שמשיקולי חיסכון במקום, השנה במאגרי נתונים רבים נרשמת בשתי ספרות בלבד – כלומר, 99 במקום 1999 – מערכות המחשוב לא ידעו לקרוא את צמד הספרות 00 כמסמל את שנת 2000, ויסברו בטעות שחזרנו אחורה, לשנת 1900 – בעידן שבו לא היה מחשוב.

ארגונים רבים, כולל ממשלות, השקיעו משאבים רבים מאוד בהיערכות לבאג הזה, מתוך החשש שהוא עלול להשפיע על כל אספקט בחיים. הם הכינו תוכניות עבודה, הכשירו צוותים, הנחו את העובדים מה לעשות וישבו דרוכים בשעה היעודה – הלילה שבין ה-31.12.99 ל-1.1.00, בחצות.

בסופו של דבר, לא באג ולא נעליים. החשש התפוגג ומהממשלות, הארגונים והאזרחים הפרטיים "נשמעו" אנחות הרווחה למרחוק. המצדדים בהכנות הנרחבות טענו שהן אלה שמנעו השפעה רחבה של הבאג, בעוד שאלה שטענו די בשקט שזה מוגזם לפני תאריך היעד – עשו זאת בקול רם לאחר שהוא חלף. הם אף הצביעו על כך שגם למדינות שהשקיעו מעט מאוד בכל האופרציה הזאת נגרם נזק מועט מאוד.

לא קרה. באג 2000. צילום: ShutterStock

מה אפשר ללמוד מבאג 2000?

בראייתי, יש שני דברים שאפשר ללמוד מבאג 2000: שלא צריך לפחד מהטכנולוגיה, אבל שבכל זאת, יש להיערך לכל תרחיש אפשרי, בבחינת עדיף שנהיה בטוחים ומאובטחים מאשר שנצטער על זה אחר כך. או Better safe than sorry – ובאנגלית זה נשמע יותר טוב.

כמו בתחזיות רבות מהעבר על השפעת הטכנולוגיה, סביר להניח שחלק מההערכות לגבי השפעת הבינה המלאכותית לא יתממשו, ולחלקן האחר ניתן להיערך. מה לעשות? פחות לחשוש ויותר לעשות!

הפחדים מטכנולוגיות שונות החלו פחות או יותר מאז שראינו את הפיתוחים הראשונים, לפני הרבה מאוד שנים. קודם כל, כמו כמעט כל טכנולוגיה, נטען שהיא תחליף את הטכנולוגיה הקודמת. למשל בראשית האינטרנט, כשהספידו את העיתונות המודפסת, והיו אף כאלה שהרחיקו לכת וטענו שהוא יחליף את הטלוויזיה. העיתונות המודפסת עדיין כאן, גם אם היא חווה קשיים, והטלוויזיה התאימה את עצמה במידה רבה לעידן הדיגיטלי. תוכניות רבות משודרות גם בטלוויזיה וגם באינטרנט, וזוכות לצפייה בכל אחד משני המדיומים, מה גם שחלק נרחב מהצפייה בתכנים האלה באינטרנט נעשה באמצעות טלוויזיות חכמות. ראו, לדוגמה, את הסדרות של כאן. בנוסף, קמו שירותי סטרימינג כמו נטפליקס, אפל TV ואמזון פריים, וגם הם לא החליפו את תחנות הטלוויזיה המסורתיות.

שנית, עוד בשנות ה-60 ניסו לחזות איך ייראו חיינו בשנות ה-2000, כולל איך ייראה הבית שלנו. חלק מהתחזיות קלעו בול, וחלקן האחר היו תוצאה של הפרזה ודמיונות פורים במיוחד. התחזיות האלה עוררו מעט חשש, שגם הוא לא התגשם.

עוד חשש שהתעורר לקראת לידתן של טכנולוגיות שונות הוא שהן יביאו לגל פיטורים המוני של עובדים. החוזים את זה צדקו חלקית – כיום יש הרבה פחות דוורים וטלרים, למשל, אבל בחלק לא קטן מהמקרים, כניסתן של הטכנולוגיות החדשות הביאה לתפקידים חדשים ולעוד מקומות עבודה.

אפשר להוריד את רמת הלחץ מהבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock

מלחמה גרעינית? אובדן מקומות עבודה? אפשר לדאוג שזה לא יקרה

הטכנולוגיה שהכי חוששים ממנה בימים אלה היא הבינה המלאכותית. אחד החששות הוא אובדן של מקומות עבודה, ויש כאלה שאומרים שיגיע הרגע שבו הבינה של המכונות, המחשבים והרובוטים תעקוף את הבינה האנושית, ואז אללה יוסטור מה שיקרה. המכונות יחליפו את עובדי הייצור, המחשבים ישחקו לנו במוח והרובוטים יפתחו במלחמה גרעינית. ב-ICAN – ארגון בינלאומי שפועל להשמדתן של פצצות גרעיניות, ואף זכה על כך בפרס נובל לשלום, מאוד חוששים מזה. עוד דאגה מרכזית היא שה-AI תגרום למתקפות סייבר הרבה יותר קטלניות מאלה שההאקרים מסוגלים לבצע בלעדיה.

האם כל זה יקרה? אני לא יודע, ולא מבטל את החששות האלה במחי יד. הנבואה, כמו שאמרו חז"ל, ניתנה לשוטים. אבל אני מציע להחליף את החשש בתרגול, במוכנות ובהתאמה.

כבר הוכח שמתקפות סייבר, למשל, יכולות להימנע על ידי הגברת מודעות, תרגול של תרחישים ויצירת מודעות. לראייה, הרבה מאוד ארגונים מותקפים הרבה מאוד פעמים – אבל ההצלחות של ההאקרים יחסית מעטות, גם אם כל מתקפה כזאת עלולה להיות הרת אסון.

עם זאת, מומחים רבים אומרים שהבינה המלאכותית תביא איתה עידן חדש לגמרי – ורע לגמרי – של מתקפות סייבר. ה-AI מגבירה את האוטומציה, ובהתאם את יכולותיהם של ההאקרים לסרוק באופן אוטומטי כדי לגלות מהר יותר פגיעויות רבות יותר בתוכנות ובמערכות IT שונות. מומחים שונים טוענים שהיא יכולה להביא לעלייה במספר מתקפות יום האפס, לביצוע מניפולציות בנתונים שלנו, למתקפות גדולות על מודלי שפה גדולים (LLMs) ולעוד צרות צרורות.

אולם, ה-AI יכולה לשרת גם את המגינים, אם הם יעשו את זה נכון. אחת הגישות אומרת שיותר ויותר ארגונים ינקטו בגישה של "תן אמון ו-ודא" (Trust and Verify) בכל הנוגע לקידוד באמצעות בינה מלאכותית. בנוסף, כבר יש בשוק לא רק מתקפות סייבר שמבוססות על בינה מלאכותית, אלא גם כלים להגנה מפניהן שמבוססים על אותה הטכנולוגיה. כמו כן, יש ברשת מדריכים למכביר להגנה על הארגון מפני מתקפות AI (גם אם אולי חלקם יתגלו בהמשך הדרך כלא נכונים). כלומר, אפשר לחשוש, אבל כדאי להיערך.

אותו הדבר לגבי החשש מאובדן מקומות עבודה. הארגון הכלכלי העולמי פרסם במרוצת הזמן כמה הערכות לגבי השפעת ה-AI על מספר מקומות העבודה, אבל השורה התחתונה של כולן היא שהבינה המלאכותית תביא ליצירת יותר משרות מאשר מספר העובדים שיוחלפו על ידי כלים שמבוססים עליה. תחומים כגון פיתוח AI, מדעי נתונים ואפילו שיתוף פעולה בין הבינה המלאכותית לאדם מצריכים מומחיות בתחום, וזו מביאה ליצירת משרות.

אפשר לכתוב עוד הרבה על כך שיותר משצריך לחשוש מהבינה המלאכותית והשפעותיה, כדאי להתכונן אליהן – אבל קצרה היריעה. כמו בתחזיות רבות מהעבר על השפעת הטכנולוגיה, סביר להניח שחלק מהן לא יתממשו, ולחלקן האחר ניתן להיערך. מה לעשות? פחות לחשוש ויותר לעשות!