"טכניקות איכון מסכנות חיילים"

אתמול (ד') נחת בישראל יובל וגדני, שהיה מבוקש בברזיל בשל טענות על "פשעי מלחמה" בעזה.

וגדני, חייל משוחרר בן 21, ששירת בגדוד "צבר" בגבעתי, הוא ניצול הטבח במסיבת הנובה. הוא נאלץ לברוח לאחר שארגון אנטי-ישראלי הממוקם בבריסל הגיש תלונה נגדו בבית משפט מקומי בברזיל, שבה האשים אותו בביצוע פשעי מלחמה במהלך שירותו הצבאי ברצועת עזה. החייל המשוחרר הוברח לארגנטינה, ומשם, בסיוע משרד החוץ ומועצת קדימה צורן, הוא הועבר למיאמי והגיע בטיסה ישירה לישראל. הראיות שהביאו לתלונה, כך לפי הארגון, נאספו ממודיעין גלוי, ככל הנראה מפרסומים של וגדני ברשתות החברתיות.

מקרה דומה אירע בחודש שעבר בסרי לנקה, שם אותר חייל צה"ל בשירות פעיל על ידי ארגון פרו-פלסטיני, שדרש את מעצרו. גם אז נדרש החייל לעזוב את המדינה במהירות.

"חיילים משתפים באופן וולונטרי מידע אישי שלהם ותיעוד חזותי במהלך הלחימה בעזה. חיילים רבים מעלים תמונות, סרטונים ופרטים ברשתות החברתיות, ועושים זאת לעיתים בלא מודעות לסיכונים הכרוכים בכך", אמר ניר יהושע, מנהל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CYFOX).

"המכנה המשותף למקרים אלה", הסביר, "הוא שיתוף וולונטרי של חיילים במידע אישי ובתיעוד חזותי במהלך הלחימה בעזה. חלק מהמכשירים הסלולריים מוסיפים מיקום גיאוגרפי אוטומטי (Geotagging) לתמונות ולסרטונים, מה שעלול לחשוף את מיקומם המדויק של כוחות או פעילות צבאית. מעבר לעובדה שמדובר בהפרה חמורה של נוהלי ביטחון מידע, פרסומים אלה עלולים לחשוף מידע על יחידות ותנועת כוחות ומיקומם, והם חושפים את החיילים עצמם לסיכון אישי משמעותי, במיוחד לאחר שחרורם".

בנוסף, אמר יהושע, "חיילים המעלים תמונות וסרטונים לתיעוד אישי, או שיתוף חברתי, אינם מודעים תמיד לכך שפרטים קטנים בתמונותיהם עשויים לחשוף מידע קריטי על מיקומם. טכניקות איכון, Geolocation, המשמשות משתמשים מיומנים בפלטפורמות כמו X, מאפשרות זיהוי מדויק של אתרים גיאוגרפיים באמצעות ניתוח נתוני GPS, צילומי לוויין וניתוח מאפיינים חזותיים, כמו נוף, מבנים או מאפיינים סביבתיים אחרים. משתמשים המתמחים בתחום עורכים הצלבות בין המידע המופיע בתמונות לבין נתונים ממפות או מלוויינים, ובכך חושפים מיקומים שנועדו להישמר חסויים".

"תהליך זה משמש בשנה האחרונה ארגונים פרו פלסטיניים לזיהוי אירועים בשטח, לחשיפת חיילים ולהצלבת המידע שהושג עם טענות על פשעי מלחמה", אמר יהושע. "למשל, תיעוד אתרים של תקיפות, זיהוי תנועות כוחות, ואפילו חשיפת שימוש באמצעי לחימה. באמצעות ניתוח מיקומים, הכולל מאפיינים כמו מבנים ותוואי שטח, מצליחים הארגונים לזהות אתרי פעילות צבאית ולקשור בין החיילים שהעלו את המידע לרשת לטענות על פשעי מלחמה".

"תופעה זו הפכה לכלי בידי אותם ארגונים המבקרים את פעילות צה"ל בעזה", ציין, "והיא מדגישה את החשיבות בהסברה לחיילים לגבי הסיכון שבהעלאת תכנים אישיים בזמן עימותים צבאיים. המקרים האחרונים ממחישים את החשיבות בהקפדה על נוהלי ביטחון מידע ובשמירה על זהירות בפרסומים ברשתות החברתיות". יהושע סיכם: "מודעות ואחריות אישית של החיילים יכולים למנוע חשיפה לסיכונים ביטחוניים ומשפטיים ולשמור על ביטחון הכוחות בשטח ומחוצה לו".