80 שנה לשחרור אושוויץ: ועידת התביעות השיקה קמפיין דיגיטל גלובלי

במסגרת הקמפיין 80 שורדי המחנה חולקים את הרגע האחד שהם רוצים שהעולם לא ישכח, לעולם ● הקמפיין נועד להדהוד המסר "שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת"

מתוך קמפיין ועידת התביעות. מימין לשמאל: שורד אושוויץ אריה איתני והשורדת יונה לקס.

השנה יציינו ברחבי העולם 80 שנה לשחרור אושוויץ, מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי הגדול והקטלני ביותר, בו נרצחו למעלה מ-1.1 מיליון בני אדם במהלך חמש שנות פעילותו.

הוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה (ועידת התביעות) משיקה היום (ב') את "שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת", קמפיין דיגיטלי חדש בהשתתפות 80 שורדי שואה ששרדו את מחנה ההשמדה אשר הפך לשם נרדף לאכזריות. כידוע, יום השנה ה-80 לשחרור אושוויץ מתקיים כשנה לאחר האירועים הטראומתיים שחוותה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, בעוד שהמדינה מצויה במלחמה ועל רקע עדויות המצביעות על עלייה דרמטית באנטישמיות ברחבי העולם.

סרטונים ובהם השורדים מדברים

במסגרת הקמפיין יעלו 80 סרטוני וידיאו קצרים של 80 שורדי אושוויץ במשך שבועיים לרשתות החברתיות, וזאת במטרה להגיע בעיקר לדור הצעיר ברחבי העולם. בכל סרטון עונים השורדים על השאלה: מה הדבר שהכי חשוב לך שידעו ויזכרו מהחוויה שלך במחנה ההשמדה אושוויץ?.

אלה בלומנטל, בת 103, מדרום אפריקה, מבקשת שהעולם יזכור שהיא מעולם לא איבדה תקווה באושוויץ, למרות שאיבדה 23 מבני משפחתה הקרובים. היא והאחיינית שלה, רומה, שרדו. "היא התחננה אליי לסיים את סבלנו בכך שנזרוק את עצמנו על הגדר החשמלית כי היא אמרה שהדרך היחידה לצאת מאושוויץ היא דרך הארובה. שכנעתי אותה לחכות עוד יום אחד – ואז שוב יום נוסף – כי לא הייתי מוכנה למות. רציתי לחיות", סיפרה בלומנטל.

יונה לקס, תאומה ששרדה את ניסוייו של מנגלה במחנה אושוויץ, המתגוררת היום בישראל: "אני נדרתי נדר, שאתרום את כל מרצי, את כל זמני, את הכל, על מנת לספר, לתעד ולהעביר לאנשים את מה שהיה. אני יונה לקס, וחשוב לי שתזכרו זאת".

מתוך קמפיין ועידת התביעות. מימין לשמאל: שורדת אושוויץ אלה בלומנטול, השורד ארון קרל, והשורדת ורה קריגל גרוסמן.

מתוך קמפיין ועידת התביעות. מימין לשמאל: שורדת אושוויץ אלה בלומנטול, השורד ארון קרל, והשורדת ורה קריגל גרוסמן. צילום: ארגון ועידת התביעות

הקמפיין יוצא גם בהשראת עדותו של ארון קרל, שורד אושוויץ, על אחיו צבי, שמת מרעב לאחר שנה בגטו לודז'. ארון זכר את צבי – השני מבין שלושה בנים במשפחתם – כשחקן כדורגל. אך מחסור במזון, עבודת כפייה קשה ומחסור בטיפול רפואי השאירו את צבי רזה מאוד. ארון נזכר במילים האחרונות שאמר לו צבי לפני מותו: "בבקשה אל תשכחו אותי לעולם". קמפיין זה הוא מחווה לארון, לאחיו צבי ולכל המשפחות שאבדו, נרצחו ונרדפו בידי הנאצים. בעדותו אמר ארון קרל: "איבדתי לא רק את צבי, אלא גם את אחי משה ואת אמי אסתר בשואה. שרדתי חמישה מחנות ריכוז וגטאות – כולל אושוויץ. אני יודע שרבים אינם יכולים להבין מה עברתי. אבל ניתן להבין מה זה לאהוב אח כמו שאני אהבתי את צבי, לדמיין את הכאב הבלתי נסבל שמגיע עם אובדן כזה, ומכך, אני מקווה, להסכים כי לקחי השואה חייבים להיזכר תמיד".

אווה שפצי, שורדת שואה ומחנה אושוויץ מגרמניה, דיברה על אמה, אביה ואחיה הצעיר, אשר כולם נרצחו בשואה. אמה שלחה אותה עם מסמכים מזויפים בניסיון להצילה. למרות המאמץ, הנאצים מצאו את שפצי ושלחו אותה לאושוויץ ב-3 בנובמבר 1944. "באותה תקופה לא ידעתי שאמי, ואלרי, ואחי הקטן, תמאש, כבר נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם. כשנכנסתי בשער, הם ראו אותי מלמעלה. לא חשבתי על זה אז. לחשוב על זה היה קטלני".

"חיוני שנלמד את הדורות הבאים על אושוויץ"

ועידת התביעות היא ארגון ללא כוונת רווח עם משרדים בניו יורק, ישראל, גרמניה ואוסטריה, הפועל לפיצוי חומרי עבור שורדי שואה ברחבי העולם. הוועידה, שהוקמה בשנת 1951 על ידי נציגי 23 ארגונים יהודיים בינלאומיים מרכזיים, מנהלת משא ומתן ומפיצה כספים ליחידים ולארגונים ומבקשת את החזרת הרכוש היהודי שנגנב במהלך השואה.

בעקבות משא ומתן עם ועידת התביעות מאז 1952, ממשלת גרמניה שילמה למעלה מ-90 מיליארד דולר פיצויים ליחידים כתוצאה מרדיפה על ידי הנאצים. בשנת 2023, ועידת התביעות חילקה מעל ל-560 מיליון דולר בפיצויים עבור כ-200,000 שורדים ב-83 מדינות והקצתה מעל 750 מיליון דולר במענקים ללמעלה מ-300 עמותות חברתיות ברחבי העולם, המספקות שירותים חיוניים לשורדי שואה, כגון טיפול ביתי, מזון ותרופות. בשנת 2024, ועידת התביעות השיגה במשא ומתן כ-535 מיליון דולר בפיצויים אישיים לשורדים ברחבי העולם ו-888 מיליון דולר לצרכים של טיפול ביתי לשורדים.

גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות: "זוועות אושוויץ היו רוע שאף אדם לא צריך לסבול, אך גם רוע שאף אדם לא צריך לשכוח. למרות שקשה לדמיין את עצמנו במחנה ריכוז, כולנו יכולים להבין את הרצון של אנשים לזכור את יקיריהם שאיבדו, את החוויות שעיצבו אותם ואת הרגעים שחשובים להם. חיוני שנלמד את הדורות הבאים על אושוויץ. 'שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת' עושה זאת על ידי חיבור הדורות עם האנושיות המשותפת לנו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים