ההיי-טק מתאושש: גייס ב-2024 יותר מ-12 מיליארד דולר

דו"ח חדש של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) שהתפרסם הבוקר (ג') מפתיע לטובה עם הקביעה שבמהלך שנת 2024 הגיוסים של ההיי-טק הישראלי חצו את רף 12 מיליארד הדולרים. הממצא הזה מחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת סקייל-אפ.

סטארט-אפ סנטרל, המקדם את החדשנות הישראלית בארץ ובעולם, פרסם בדו"ח שלו לשנת 2024 ניתוח מעמיק של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בהתבסס על נתונים ותובנות מפלטפורמת המידע העסקית Finder.

מהדו"ח עולה כי למרות המלחמה הנמשכת והאתגרים המקומיים, האקו-סיסטם הטכנולוגי של ישראל הוכיח את חוסנו, כשהוא מתקדם ממרכז של סטארט-אפים למעצמה של חברות טכנולוגיה צומחות, עם סבבי מימון גדולים יותר, עלייה במספר החברות הבוגרות, וגידול משמעותי באקזיטים מבוססי רכישות.

"פעילות יוצאת דופן, על אף חוסר הוודאות המקומי והמתיחות האזורית"

מהדו"ח – שכותרתו The Power Of Scale: Israeli Tech Global Edge – עולה, כאמור, כי ענף ההיי-טק הישראלי גייס מעל ל-12 מיליארד דולר במימון פרטי השנה, וכן כי הוא הגיע לפעילות מיזוגים ורכישות בהיקף שיא של 15.8 מיליארד דולר, והניע את הצמיחה הכלכלית הישראלית, כאשר התמ"ג בענף ההיי-טק עלה ב-2.2%, גם כשהכלכלה הישראלית התכווצה.

הדו"ח מדגיש את ההובלה של ישראל בתחומים כמו אבטחת סייבר, ואת התפתחותה למעצמה של חברות צומחות (Scale-up), אשר באה לידי ביטוי בחברות בוגרות, רכישות אסטרטגיות ואינטגרציה גלובלית, ובכך מבססת את הטק כאבן יסוד של הכלכלה הישראלית.

אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: מירי דוידוביץ'

אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ סנטרל: "בשנת 2024, הטק הישראלי הציג פעילות יוצאת דופן, על אף חוסר הוודאות המקומי והמתיחות האזורית. השנה החולפת הדגישה שוב כי ההשפעה הגדולה ביותר על האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי היא מגמות ההשקעה הגוברות בארה"ב, הגוברות על האתגרים המקומיים. פעילות גלובלית זו – לצד בגרות הענף, כוח הצמיחה שבו ופעילות החברות הרב-לאומיות – הובילה להצלחה שאנו רואים בשנה מורכבת כזו. כל אלו סייעו לישראל לשמור על מעמדה כמרכז חדשנות עולמי וכמובילה בתחומים כמו סייבר. כדי לשמור על היתרון הזה, נדרשות מדיניות פרואקטיבית, השקעות אסטרטגיות והתמקדות במנועי צמיחה חדשים".

עוד ממצאים על השנה החולפת

עוד עולה ממצאי הדו"ח כי:

• חברות היי-טק ישראליות גייסו 10.6 מיליארד דולר בגיוסים מדווחים – עלייה של 28% לעומת 8.3 מיליארד דולר ב-2023. בהתחשב בסבבים שטרם דווחו, וסבבים בסכומים שלא פורסמו, סך הגיוס השנתי מוערך ב-12.2 מיליארד דולר – סכום המשקף עלייה של 31% בהשוואה לנתון המתואם של השנה שעברה.
• בשנת 2024 נרשמו 15 "מגה-סבבים" בהיקף כולל של 4 מיליארד דולר, המהווים 41% מכלל הגיוסים. מדובר בעלייה חדה לעומת תשעה סבבים ו-2 מיליארד דולר (22% מכלל הגיוסים) בשנת 2023, מה שממחיש את עוצמתו של האקו-סיסטם ואת יכולתן של החברות הבוגרות למשוך השקעות גלובליות משמעותיות.
• תחום אבטחת הסייבר שומר על מגמת צמיחה, ועל אף שהוא מייצג רק 7% מחברות הטכנולוגיה בישראל, הצליח לגייס 36% מכלל המימון, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. זוהי עלייה של 90% במימון וסבבי מימון חציוניים של 18 מיליון דולר – נתונים המדגישים את חשיבות התחום באקו-סיסטם.

אתגרים העומדים בפנים האקו-סיסטם

לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, למרות ההישגים המדגישים את עוצמת האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל, ישנם מספר אתגרים שחובה להתמודד איתם כדי להבטיח צמיחה מתמשכת:

• מגמת הירידה העולמית בהקמת סטארט-אפים חדשים משפיעה גם על ישראל, ומצמצמת את מגוון ההזדמנויות העתידיות. אמנם איכות החברות הקיימות גבוהה, אך הכמות הפוחתת של חברות חדשות פוגעת בגיוון ובהזדמנויות המחר.
• צמצום במספר סבבי ההשקעה העולמיים מגביל את החדשנות בשלבים מוקדמים, וכך מכווץ את מאגר הטכנולוגיות והיוזמות העתידיות. מענקים ותמריצים מאוזנים יכולים לסייע בקידום יזמות ובחשיפה של חברות בשלבים מוקדמים להזדמנויות מימון.
• אי-ודאות משפטית וכלכלית – לצד אי-יציבות אזורית – מסכנת את התחרותיות של ישראל ומערערת את אמון המשקיעים.

לפי הארגון, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות, לממשלה יש תפקיד מרכזי בהבטחת עתיד הטכנולוגיה של ישראל. התמודדות עם חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, באמצעות מדיניות ברורה ועקבית, חיונית לחיזוק אמון המשקיעים. השקעות בחינוך, במחקר אקדמי ובתשתיות חדשנות, חיוניות לטיפוח הכישרונות והטכנולוגיות הדרושים לתחרות גלובלית. כמו כן, הטבות מס ותמריצים ייעודיים למשקיעים ולתאגידים רב-לאומיים יבטיחו שהצמיחה בהיי-טק תמשיך להניע את הכלכלה.

מנגד, היעדר תכנית מקיפה וארוכת טווח, היחלשות מערכת החינוך וירידה בהשקעה באקדמיה ובתעשייה, שוחקים את היתרון התחרותי של המדינה. ללא פעולה מיידית והחלטית, ישראל מסתכנת בפיגור אחרי המובילות הגלובליות בתחומים פורצי דרך כגון בינה מלאכותית, טכנולוגיות קוונטיות ותעשיות מתפתחות נוספות שיש להן חשיבות מכרעת לעתיד החדשנות.