Lenovo Tab K11: ביצועים לא הכי, אבל תמורה טובה לכסף

עבור רבים, טאבלט הוא פתרון מספיק טוב לרוב השימושים שלהם, כולל במקומות עבודה. אם רוב השימוש מתרכז בגלישה, קריאת מיילים ובדיקה מדי פעם של מה שקורה ברשתות החברתיות, טאבלט בהחלט יכול להוות פתרון מספק.

אם רוצים קצת יותר, אפשר לחבר אליו מקלדת, גם אם באופן זמני. אפשר גם להשתמש בעט אלקטרוני, באפליקציות שתומכות בכך או אפילו בממשק מערכת ההפעלה עצמו, כדי להפוך כתב יד לטקסט במסמך. בנוסף, ברוב המקרים, הדרישה העיקרית של משתמשי טאבלטים היא זמן עבודה ומסך בגודל סביר ורזולוציה שהיא בסדר. יש הרבה פחות דרישה שנוגעת לביצועים של המעבד – להוציא מגזרים מאוד מדויקים בעולמות של יוצרי התוכן. כל זה עטוף במשקל קל יותר ובמידות קטנות יותר ממחשב נייד סטנדרטי, ואם לא מדובר בטאבלט עוצמתי גדול מאוד, גם המחיר בדרך כלל סביר.

לנובו החליטה להציע טאבלט כזה ללקוחות הפוטנציאליים, שמתרכז בנקודת המחיר, אבל עוד יותר בחבילה מוכללת, שמציעה את מה שנכתב לעיל, פחות או יותר. לתוצאה קוראים Tab K11, שבאריזה שלה יש גם כיסוי עם מקלדת ועט אלקטרוני. המחיר של הטאבלט הזה הוא 1,380 שקלים.

מעבד יחסית ישן

אחד ההיבטים בטאבלטים שבהם החברה מנסה להוריד את המחיר ככל הניתן הוא שימוש במעבד יחסית ישן – כפי שלנובו מציעה, בדרך כלל, במשפחת ה-Tab M שלה, שמגיעה בלי הכבודה המלווה ומיועדת בעיקר לצרכני מדיה.

במקרה של ה-Tab K11, הבחירה הייתה במעבד ה-Helio G88 של מדיה-טק, שחוגג עוד מעט יום הולדת חמישי. לצידו, בדגם שהגיע לבדיקה, יש זיכרון עבודה בנפח של 8 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 128 גיגה-בייט. את זיכרון האחסון ניתן להרחיב באמצעות כרטיס microSD בנפח של עד 1 טרה-בייט. הבחירה במעבד הזה מבשרת, ולא בטוח שכולם יאהבו את זה, תמיכה ב-WiFi 5 בלבד. לצד זה יש תמיכה ב-Bluetooth 5.1 ולא יותר.

המסך לא ענק, בטח שלא במונחים של ימינו, שבהם כבר יש טאלבטים עם מסכי 14 אינץ' ויותר, אבל הוא עדיין מספיק גדול. מדובר במסך LCD בגודל 11 אינץ', ברזולוציה סבירה בהחלט של 1920×1200 פיקסלים ועם בהירות של 400 ניט – שזה בסדר לרוב המקומות, אבל לא מתאים להתמודדות עם אור שמש מלא. הוא גם מציע קצב ריענון של 90 הרץ.

בסך הכול, מדובר בטאבלט חביב עבור אלה שצריכים פתרון שילווה אותם בחלק מהעבודה שלהם, ושבשעות הפנאי יוכלו לצפות באמצעותו בנוחות בסרט

אחת השאלות הגדולות ביותר עבור כל מכשיר דיגיטלי, וה-Tab K11 אינו יוצא דופן, הוא זמן העבודה של הסוללה. במקרה הזה מדובר בסוללת 7,040mAh ולפי לנובו, היא אמורה לספק זמן עבודה כ-10 שעות, במבנה שהוזכר בתחילת הכתבה. במבחן הזמן של PCMark היא הגיעה לתוצאה קצת טובה יותר – 10:38 שעות, ואפשר היה לסחוט אפילו קצת יותר. אלא שגם במקרה הזה יש סוג של אבל, מכיוון שהסוללה תומכת בטעינה מרבית של 15 וואט בלבד, ובמארז יש בכלל מטען של 10 וואט בלבד. זו לא טעינה מהירה.

אני לא מומחה גדול בשימוש בעט אלקטרוני. מה שכן, בניסיונות שלי הצלחתי להפוך כתב יד באנגלית, במהלך כתיבה ב-Docs של גוגל, לטקסט עם מעל 80% דיוק – אבל לא בעברית. בכל מקרה, ההרגשה בזמן הכתיבה הייתה נינוחה מאוד, בעיקר כשהטבאלט היה מונח ממש על השולחן.

Lenovo Tab K11. צילום: יח"צ

נוחות המקלדת

המקלדת של ה-Tab K11 התגלתה כהפתעה לטובה: היא יחסית קטנה, וחיבור הפינים לטאבלט נמצא מאוד פנימה, ומעניק לו תמיכה חזקה מאוד. עם החיבור, מערכת ההפעלה שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לממשק "מחשב", שמחקה בצורה לא רעה בכלל את העבודה עם Windows. עם הניתוק היא שאלה אותי האם אני רוצה לחזור לממשק האנדרואיד הרגיל.

לא רק שהמקלדת התבררה כנוחה למדי עבור כתיבת טקסטים לא ארוכים מדי, וחלק די נכבד מהסקירה הזו נכתב באמצעותה, גם המעבר בין אנגלית לעברית בזמן הכתיבה היה נוח וטבעי, כפי שהורגלתי ב-Windows. יש אפילו כמה מקשי קיצור, שמשתמשים במקש הייעודי שנמצא במקלדת – אבל קצת התאכזבתי שהוא לא פתח לי את התפריט הראשי של האפליקציות.

הטאבלט הזה מגיע עם מצלמת 8 מגה-פיקסל מקדימה ו-13 מגה-פיקסל מאחור, ויש מיקרופון וארבעה רמקולים בעוצמה של 1 וואט מסביב, שתומכים ב-Dolby Atmos. בסך הכול, מדובר בטאבלט חביב עבור אלה שצריכים פתרון שילווה אותם בחלק מהעבודה שלהם, ושבשעות הפנאי יוכלו לצפות באמצעותו בנוחות בסרט. הוא לא בראש מבחינת ביצועים, אבל במקום טוב מאוד מבחינה תמורה לכסף.