מחקר: אמזון השתמשה באלגוריתמים כדי לייאש עובדים

מחקר חדש בוחן כיצד אלגוריתמים ומערכות מעקב דיגיטליות עיצבו את חוויית העבודה של מועסקי ענקית הטק במחסניה, או כפי שהיא מכנה אותם "מרכזי הגשמה" ● איך זה קשור לבחירות של עובדים שלא להתאגד מול מעסיקתם?

אין בהם הרבה תחושת הגשמה של העובדים. מרכזי ההגשמה/מחסני אמזון.

מחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת הסוציולוגי Socius, בחן לעומק את האופן שבו שיטות העבודה של ענקית הטק אמזון משפיעות על עובדי המחסנים שלה, ועל תפישתם את מעמדם כפועלים. כחלק מלקחי המחקר נקבע כי אמזון למעשה עשתה שימוש באלגוריתמים כדי לייאש עובדים, להפוך אותם לצייתנים יותר וליותר כבויים ו"רובוטיים".

המחקר, שכותרתו "כפייה, הסכמה ותודעה מעמדית: כיצד עובדים מגיבים למשטר הייצור של אמזון", משלב נתונים כמותיים שנאספו ממאות עובדים בראיונות מעמיקים, ומציג תמונה מורכבת על יחסי העבודה בחברת הענק. אולם אחד הממצאים המרכזיים של המחקר הוא שמעורר את מירב תשומת הלב – מדובר בשימוש הנרחב של אמזון בטכנולוגיות מעקב דיגיטליות, נושא המכונה 'טיילוריזם דיגיטלי' (Digital Taylorism). הטיילוריזם היא שיטה ניהולית, הנקראת על שמו של פרדריק וינסלאו טיילור, מהנדס ומדען אמריקני, והחוקרים סטיבן פ. ואלאס ואן-קתרין קרונברג מציינים כי תיאורטיקנים נוהגים לנקוב במונח זה כדי לתאר את האופן שבו טכנולוגיות דיגיטליות משמשות לפיקוח על עובדים ולניהולם בצורה מפורטת ואינדיבידואלית, בדומה לעקרונות הטיילוריזם הקלאסי.

לפי המחקר של Socius, מערכות דיגיטליות מאפשרות לחברה "לא רק נטר את מאמציהם הפיזיים של עובדים בודדים בזמן אמת, אלא גם לקבוע אוטומט החלטות לגבי הטלת משמעת או אפילו פיטורים".

למען הסרת סקפטיות – אמזון עצמה הודתה בשימוש בטכנולוגיה זו, כשדיווחה למועצת יחסי העבודה הלאומית האמריקנית, ה-NLRB, בשנת 2018 כי, כפי שצוין במחקר, "מערכת הייצור שלה מייצרת את כל התרעות הייצור והודעות הפיטורים באופן אוטומטי ללא התערבות של מנהלים". החוקרים מצאו קשר ישיר בין מנגנונים אלו למצב המועסקים וציינו כי "ככל שהחשיפה של העובד למעקב דיגיטלי גדולה יותר, כך רמת הכפייה שהעובדים מדווחים עליה גבוהה יותר".

"אין לנו רובוטים במרכז שלנו – אז אנחנו הרובוטים"

יתרה מכך, המחקר מצביע על כך שהמעקב הדיגיטלי אחרי עובדי המחסנים של החברה – או כפי שהיא מכנה אותם "מרכזי הגשמה" – מגביר את הכפייה הניהולית, מה שמוביל לתחושת ניכור גוברת בקרב העובדים ולתפישה שלהם את עצמם כמנוצלים. אחת העובדות שרואיינו, שרה בת ה-42 מדרום קרוליינה, תיארה את התחושה הקשה באומרה: "אין לנו רובוטים במרכז שלנו – אז אנחנו הרובוטים".

עובדים רבים דיווחו על תחושות דומות של התייחסות אליהם כאל חלק ממכונה, ועל כך שהדבר היחיד שלו הם מצפים בעבודתם הוא קבלת התשלום.

ניסיונות שלהם להתאגד כשלו בהצבעה. עובדי מחסן של אמזון בצפון קרולינה.

ניסיונות שלהם להתאגד כשלו בהצבעה. עובדי מחסן של אמזון בצפון קרולינה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

ואלאס וקרונברג טוענים כי חשיפה לשיטות ניהול כפייתיות יוצרת "נטייה מעמדית מתנגדת, בה תאגידים נתפשים כמי שמנצלים באופן לא הוגן את העובדים שהם מעסיקים". במחקרם הם מסבירים כי "תודעה מעמדית מתנגדת" מפתחת במקביל אצל העובדים הבעת תמיכה בהסדרים אלטרנטיביים שיקדמו טוב יותר את זכויות העובדים. אלא שזהו קצה אחד של ספקטרום, כאשר בקצה השני קיימות השקפות יותר מתפשרות או נוטות להסכמה כלפי המעסיקים. במילים אחרות, עובדים עם תודעה מעמדית מתנגדת רואים את יחסי העבודה בין המעסיק לעובד כמאבק אינטרסים מובנה.

חלק זה בעבודת המחקר יכול להאיר במעט את הסיבות והנסיבות לכך שעובדי מחסני אמזון מנסים מדי פעם להתאגד, על מנת שארגון העובדים יפעל בשמם מול מעסיקתם העוצמית. מאידך זה יכול גם להבהיר מדוע ניסיונות אלו לרוב נוחלים תבוסה, כשבעת ההצבעות על היוזמה – היא זוכה בהתנגדות של רבים מהמועסקים, כפי שקרה באחרונה במחסן בצפון קרולינה, שמועסקיו דחו בפברואר האחרון ניסיון להצטרפות לאיגוד שייצגם.

מדוע הם מודים על העבודה באמזון למרות הכל?

למרות זאת, המחקר חושף גם ממד נוסף ומורכב יותר. החוקרים טוענים כי יכולתה של אמזון לגייס עובדים במצוקה כלכלית גורמת לרבים מהם להסכים בפועל לתנאי העבודה הקשים. עובדים אלה רואים לעיתים את עבודתם באמזון כ-"מפלט ממצוקה כלכלית ואי-ודאות".

למשל, צ'אז, בן 46 מניו ג'רזי, שרואיין למחקר, הסביר: "פעם, בערך הפעם היחידה שהייתי משלם את החשבונות שלי, הייתה כשהם (הנושים) איימו לנתק דברים (בביתו – ג"פ). אני בעצם מסוגל לשלם את החשבונות שלי עכשיו, אז באמת אין לי מה להגיד חוץ מדברים טובים על העבודה באמזון".

המחקר מראה כי "הצורך בביטחון כלכלי בקרב עובדים המתמודדים עם קשיים הופך אותם לסובלניים יותר לעבודה מנוכרת מעובדים במצב כלכלי חזק יותר". כלומר, למרות שתנאי העבודה הקשים מעוררים ניכור בקרב כלל העובדים, אלה הסובלים ממצוקה כלכלית מתקשים יותר לקשור תנאים אלה למדיניות התאגיד ולפתח את אותה תודעה מעמדית מתנגדת.

ואלאס וקרונברג מסכמים כי המאבק סביב תנאי העבודה באמזון עשוי לנבוע בחלקו מהקיום בו-זמנית של שני זרמים מנוגדים בקרב עובדי החברה: אלה שרואים במאבק על תנאי עבודה איום על מקור הפרנסה היחיד שלהם, ואלה שמרגישים דחף להתנגד לשליטת החברה בחייהם המקצועיים. המסקנות מעוררות תהיות עד כמה אמזון עצמה מודעת לכך ועושה שימוש במצב, לכאורה, לטובתה.

יצוין כי המחקר הוא מהשנה שעברה, אולם הוא פורסם במדיה המקצועית רק עכשיו.

תגובות

(4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יואש

    כל פעם מדהים אותי מחדש שהציפייה שעובדים באמת יעבדו, אינה מקובלת.

  2. פציינט

    כמו בקופת חולים. הפקידות נעקבות סטטיסטית כל הזמן.

אירועים קרובים