פסיקה: יצירות אמנות אוטונומיות של AI אינן זכאיות לזכויות יוצרים
הפסיקה מתייחסת למצב שבו מאחורי היצירה - ציור, תמונה וכדומה - אין יוצר אנושי שהנחה את ה-GenAI ● בכך קבע בית המשפט לערעורים בוושינגטוןלמעשה סופית כי רק יצירות שאדם יצר יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים

פסיקה תקדימית התקבלה לאחרונה בבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון די.סי., אשר אישר כי יצירות אמנות שנוצרו בידי בינה מלאכותית באופן אוטונומי, ללא כל מעורבות אנושית, אינן יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים על פי החוק האמריקני הנוכחי.
בית המשפט קיבל את עמדת משרד זכויות היוצרים של ארה"ב, לפיה רק יצירות שאוּתרו על ידי בני אדם יכולות להיות מוגנות.
🚨The DC Court of Appeals just released its opinion in Thaler v. Perlmutter–it affirmed that AI can't be the author of a copyrightable work.
It relied on the Copyright Act of 1976 and avoided addressing whether human authorship is a constitutional requirement. pic.twitter.com/D50N7imulG
— Michael Eshaghian, Esq. (@LAIPAttorney) March 18, 2025
ההחלטה מסמנת את הפרק האחרון במאבק המשפטי של ד"ר סטיבן תאלר, שעליו דיווחנו בעבר בהקשר לבריטניה. תאלר ביקש לרשום זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה בידי מערכת הבינה המלאכותית שלו, המכונה DABUS. בית המשפט לערעורים הסכים עם קביעת משרד זכויות היוצרים כי תמונה שה-GenAI של תאלר הפיקה אינה זכאית להגנת זכויות יוצרים, וכי רק עבודות אשר מאחוריהם עומדים בני אנוש יכולות להיות מוגנות.
פסיקה זו מצטרפת למאמצים מתמשכים של גורמים רשמיים בארה"ב להתמודד עם השלכות זכויות היוצרים של תעשיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית הצומחת במהירות. משרד זכויות היוצרים דחה בעבר בקשות של אמנים לזכויות יוצרים על תמונות שנוצרו בעזרת מודל ה-AI מידג'רני (Midjourney).
ד"ר תאלר טען: היצירה היא של מערכת "בעלת תודעה"
יצירת אמנות באמצעות AI – עניין שכולנו מכירים רק מזה כשלוש שנים – מתבצעת בדרך כלל על ידי הזנת כמות עצומה של נתונים, כמו תמונות, טקסט או מוזיקה, למודל ה-AI ולאחר מכן מתן הנחיות או בקשות ליצירת תוכן חדש. מערכות AI ג'נרטיביות, כמו אלו שהוזכרו, משתמשות באלגוריתמים מורכבים כדי ללמוד דפוסים וסגנונות מהנתונים שהוזנו להן, ובסופו של דבר ליצור יצירות חדשות שמתבססות על ידע זה.
יש לציין כי האמנים שנעזרו בבינה מלאכותית טענו עד כה כי הם זכאים לזכויות יוצרים על התמונות שיצרו בעזרתה משום שהם הנחו את הכלי היוצר. זאת בניגוד לד"ר תאלר, שטען שמערכת "בעלת התודעה" שלו יצרה את התמונה במקרה באופן עצמאי. עו"ד ריאן אבוט, בא כוחו של תאלר, מסר כי הוא ולקוחו "לא מסכימים בתוקף" עם פסק הדין ומתכוונים לערער עליו. משרד זכויות היוצרים מסר בהצהרה כי הוא "מאמין שהערכאה הגיעה לתוצאה הנכונה".
ד"ר תאלר הוא תושב סנט צ'ארלס, מיזורי, שהגיש בקשה לזכויות יוצרים בשנת 2018 על יצירת אמנות חזותית בשם "כניסה טרייה לגן עדן", שלטענתו נוצרה במערכת הבינה המלאכותית שלו. המשרד דחה את בקשתו ב-2022, וקבע כי ליצירות אמנות חייבים להיות מחברים אנושיים כדי להיות מוגנות בזכויות יוצרים. בשנת 2023, שופט פדרלי בוושינגטון אישר את ההחלטה וקבע כי ישות אנושית שתהיה הוגת היצירה והקונספט שלה היא "דרישת בסיס של זכויות יוצרים" המבוססת על "מאות שנים של הבנה מיושבת" של הסוגיה. תאלר טען בפני בית המשפט לערעורים כי פסק הדין עלול "לדכא השקעה ועבודה בתחום החדש והמתפתח באופן קריטי וחשוב".
תאלר הוא דמות מוכרת בתחום הקניין הרוחני של בינה מלאכותית. בינואר 2024 דווח כי הוא פיתח את מערכת DABUS שלו עוד בשנות ה-90. כשביקש לרשום פטנטים וזכויות יוצרים על יצירות שנוצרו בידי המערכת הוא טען כי היא פועלת באופן אוטונומי וכי יש להכיר בה כיוצרת. מאבקו המשפטי החל לאחר שמשרדי הפטנטים וזכויות היוצרים בארה"ב דחו את בקשותיו, בנימוק שרק בני אדם יכולים להיות מוכרים כממציאים או כיוצרים לצורך הגנה משפטית.
יצוין כי בבריטניה, בית המשפט העליון פסק באחרונה באופן דומה נגד תאלר, וקבע כי AI לא יכולה להירשם כממציאה של פטנטים.
כעת, השופטת פטרישיה מילט כתבה בפסק הדין מטעם פאנל של שלושה שופטים שהיו תמימי דעים, כי חוק זכויות היוצרים האמריקני "דורש שכל עבודה תיהגה (authored) בראש ובראשונה על ידי בן אדם".
בית המשפט לערעורים הוסיף כי "מכיוון שרבות מהוראות חוק זכויות היוצרים הגיוניות רק אם המחבר הוא בן אדם, הפרשנות הטובה ביותר של חוק זכויות היוצרים היא שמחברוּת אנושית נדרשת לצורך הרישום".
תגובות
(0)