ההיי-טק בעד הדמוקרטיה – ובצדק

המדינה סוערת בימים האחרונים, עקב ההחלטה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, כוונתה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, וצעדים נוספים שהיא עושה או מתכננת לעשות. הממשלה, משיקולים לא ענייניים – ובעיקר אישיים של העומד בראשה – לחצה שוב על הגז של רכב ההפיכה המשטרית, כאילו אין כאן קרע חברתי שנוצר על הרקע הזה ולא היה טבח, שהאווירה שהיא גרמה לה במדינה עודדה את החמאס לעשות אותו. כתוצאה מכך, המחאה התחדשה במלוא עוזה, ורבים מהארגונים הכלכליים והאחרים במדינה ובמשק הצטרפו אליה, ביניהם נשיאות המגזר העסקי, פורום כלכלנים למען ישראל, רבים מראשי הרשויות המקומיות, ההסתדרות, לשכת עורכי הדין – וגם מטה ההיי-טק הישראלי.

המטה, שמונה עשרות חברות היי-טק מהמובילות בענף וקרנות הון-סיכון, הוציא ביום ו' הודעה שבה הוא קורא לממשלה לקיים את החלטות בג"ץ. זאת, לקראת אפשרות לא בלתי סבירה שאם הוא יחליט לבטל את הפיטורים של בר – היא לא תקיים את ההחלטה. בהודעה נכתב כי "במידה שהממשלה תחליט להוביל את ישראל בעיניים פקוחות למשבר חוקתי, נשבית את החברות ונצא למאבק ציבורי ביחד עם כל הכוחות של החברה הישראלית. אנחנו קוראים לנתניהו לבלום רגע לפני הנפילה לתהום".

ספק רב אם זה יקרה. נתניהו נראה נחוש להישאר בשלטון, ולבטל את חקירת קטארגייט והמשפט שלו, בכל מחיר – גם במחיר פגיעה אנושה במדינה ובדמוקרטיה שלה. מה שכן, טוב לראות את ההיי-טק, שהיה ממובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית ב-2023, חוזר לעמדה הזאת. טוב לראות בכירים בהיי-טק, כמו אסף רפפורט, מייסד וויז, משתתפים במחאות, מביעים את דעתם על הבימה ונלחמים למען המדינה, לפחות כפי שהם רואים אותה.

אם לא תהיה כאן דמוקרטיה, המשקיעים, שחזרו לכאן מאז המשבר הקודם, עלולים שוב להדיר את רגליהם מישראל, הסביבה הרגולטורית עלולה להשתנות לרעה ולא יהיה בית משפט שיגן על התעשייה בנושאים עסקיים, בקניין רוחני ועוד – בצורה עצמאית, ללא חשש מהשלטון

שמירה על הדמוקרטיה – גם משיקולים לאומיים וגם משיקולים מגזריים

בכירי ההיי-טק מתנגדים למהלכי הממשלה ותומכים בשלטון החוק ובדמוקרטיה גם משיקולים של טובת המדינה ושמירה עליה כמדינת חוק דמוקרטית, וגם משיקולים כלכליים-מגזריים: לפי נתוני SNPI, ב-2023, השנה (הקודמת) שבה "כיכבה" המהפכה המשטרית, חלה צניחה של 60% בגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ ל-7.3 מיליארד דולר בלבד – הנתון הנמוך ביותר מאז 2018, ולפי נתוני הבנק העולמי, נרשמה באותה השנה ירידה של 800 מיליון דולר בייצוא של ההיי-טק הישראלי – קיטון של 5%. נכון שהנתונים האלה הושפעו גם מהמלחמה, שהחלה ברבעון האחרון שלה, ומהמצב הכלכלי העולמי, שגם אז לא היה מזהיר, אבל הם בעיקר השפעה של חוסר הוודאות וחוסר הליברליות שתוכניות המהפכה המשפטית של הממשלה הישרו על המשקיעים.

מפגינים למען הדמוקרטיה. צילום: ShutterStock

בכירים רבים בהיי-טק הישראלי התריעו אז שמשקיעים לא אוהבים סביבה של חוסר ודאות, והעובדה שהמדינה היא דמוקרטיה ליברלית ולא דיקטטורה בהתהוות היא משתנה שמשפיע לחיוב על ההחלטה שלהם היכן להשקיע את כספם. רפפורט אמר לאנשים ומחשבים באחת ההפגנות הראשונות של ההיי-טק הישראלי נגד המהפכה המשפטית כי "אנחנו מפגינים בשביל הדמוקרטיה. אי אפשר לקיים כלכלה חזקה ותעשיית היי-טק חזקה בלי בית משפט חזק ובלי מדינה דמוקרטית. ראינו מה קרה במדינות כמו פולין, הונגריה ורוסיה, איך התהליכים שקרו בהן הרחיקו משקיעים ופגעו בזכות הקניין – ועל זה אנחנו נלחמים". כשנשאל האם הם שומעים דאגה ממשקיעים נוכח המצב בארץ, הוא ענה: "בהחלט. 90% מההשקעות בהיי-טק הן השקעות זרות, ואנחנו שומעים מהם דאגה רבה יום יום. מרבית המשקיעים הם ממדינות ליברליות, שרוצים לעשות עסקים עם מדינות ליברליות". אותו רפפורט הגיע להפגנות גם אתמול, כדי להילחם על אותם ערכים, והחברה שלו רכשה מודעה שמתנוססת בימים האחרונים ליד קניון עזריאלי בתל אביב, שלפיה יש כיום עסקה חשובה אחת בלבד – עסקת החטופים. הוא גם אמר את הדברים האלה בשיחה שערך אתו נשיא המדינה, יצחק הרצוג.

המודעה של וויז למען עסקת חטופים. צילום: וויז

הנתונים מוכיחים את דבריו של רפפורט, אבל מן הראוי לציין שחלקית. קחו למשל את הונגריה – בשנים שבהן היא עברה את שיא תהליך ההתהוות שלה כמדינה דיקטטורית (או "דמוקרטיה לא ליברלית", כהגדרת ראש ממשלתה, ויקטור אורבן), יצוא ההיי-טק ממנה צנח ב-36%. אחר כך הוא אמנם מחק את הירידה הזאת ואף הגיע לנתון גבוה יותר, אולם זה כנראה כי הסביבה הרגולטורית הפכה להיות של מדינה דיקטטורית – אבל יציבה. בפולין, לעומת זאת, יצוא ההיי-טק גדל בשיעור דומה בעשור הפחות דמוקרטי שלה, בין 2014 ל-2023. מאז קמה ממשלה שמנסה להפוך כיוון ולהחזיר אותה לזרועות הדמוקרטיה האמיתית, בהצלחה חלקית.

הליברליות של הקטר של המשק

אולם, כאמור, הסיבות שבגינן תעשיית ההיי-טק מחתה אז וחוזרת למחות עכשיו נגד המהפכה המשפטית הן לא רק כלכליות: הקטר של המשק הוא גם ענף ליברלי, שדוגל בערכים ליברליים, של קבלת השונה, דמוקרטיה ושמירה על שלטון החוק – אם כי נכון שיש חריקות, ויש "שונים" שלא כל כך נמצאים בהיי-טק הישראלי, כמו ערבים וחרדים. ובמקום כמו זה שהממשלה מובילה אותנו אליו, הערכים האלה מצויים בסכנה ועלולים בעתיד להפוך למרמס. סביר להניח שזה מה שיקרה. כך, למשל, להט"בים – קבוצה לא קטנה בהיי-טק – כולל שניים ממייסדי וויז, רפפורט עצמו וינון קוסטיקה – "זוכים" להתנכלויות במדינות כגון רוסיה, הונגריה, וגם פולין, עד שהיא שינתה כיוון. שלטון החוק במדינות אלה מוכפף לרצונותיו של השליט והדמוקרטיה מקסימום נמצאת בשם המדינה, כמו שהיא הייתה בשמותיהן של מדינות שונות בגוש הקומוניסטי. ואנחנו יודעים איזו "דמוקרטיה" הייתה בגוש הזה. סביבה שכזאת עלולה להקשות על ההיי-טק להתקיים ולפרוח.

גם הלהט"בים עלולים להיפגע מצעדי הממשלה. צילום: ShutterStock

חשוב להדגיש: יש בהיי-טק גם כאלה שחושבים אחרת. כאלה שמאמינים שצעדי הממשלה הם הנכונים, ומאמינים לספינים של נתניהו שלפיהם הוא זה שמחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה – משלטון הדיפ-סטייט, שזה מונח שהוא מעולם לא השתמש בו, עד החודשים האחרונים. חשוב לשמוע גם את הקול הזה ולהכיל אותו, כדי לשמור על תעשיית ההיי-טק כסביבה פלורליסטית, אבל חשוב לא לשמוע לו, ולהמשיך להיאבק למען ישראל חדשנית, משגשגת ודמוקרטית באמת. כי אם לא תהיה כאן דמוקרטיה, המשקיעים, שחזרו לכאן מאז המשבר הקודם, עלולים שוב להדיר את רגליהם מישראל, הסביבה הרגולטורית עלולה להשתנות לרעה ולא יהיה בית משפט שיגן על התעשייה בנושאים עסקיים, בקניין רוחני ועוד – בצורה עצמאית, ללא חשש מהשלטון.

לכן, טוב שההיי-טק מתגייס למאבק להצלת הדמוקרטיה – והמדינה.