דיוויד אסיא: "תעשיית ההיי-טק יכולה וצריכה להגיע ל-40 מיליארד דולרים עד 2015"

"קיים כשל שוק הנובע מהמטרות האינהרנטיות של קרנות ההון-סיכון; הן צריכות להראות תשואה למשקיעים, ולכן - החברות שהן משקיעות בהן צריכות לעשות אקזיט תוך פחות מעשור", אמר אסיא, לשעבר מנכ"ל ויו"ר מג'יק, בפאנל לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ● לדבריו, "יש לשעתק בארץ מודל שפותח בארה"ב, שלפיו לאחר התמיכה של קרנות הון-סיכון בחברות סטארט-אפ, הן תקבלנה תמיכת המשך של קרנות פרייבט אקוויטי"

דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יו"ר חברת גיוס ההמונים iAngels ומייסד חברת התוכנה מג'יק

"היקף תעשיית ההיי-טק הישראלית השנתי עומד כיום על כ-23 מיליארד דולרים בשנה. על מנת שהיא לא רק תשרוד אלא גם תשגשג, חייבים ליצור את האקלים הכלכלי שבעזרתו היא תגיע להיקף שנתי של 40 מיליארד דולרים בתוך 5-7 שנים. יש להסיר את כל החסמים המונעים ממנה להגיע ליעד זה", כך אמר דיוויד אסיא, מייסד מג'יק.

אסיא שימש בעבר כמנכ"ל ויושב ראש מג'יק, וכיום מכהן כיושב ראש פעיל בכמה חברות תוכנה ופעיל באיגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה. הוא דיבר בפאנל בכירים שהתקיים אתמול (ד') לקראת הכנס השנתי של האיגוד, שייערך ב-4 בינואר הקרוב. הפאנל הונחה על ידי יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. השתתפו בו דורון בירגר, לשעבר מנכ"ל אלרון וכיום מנהל הפעילות של בנק ההשקעות האמריקני לנדמארק ונצ'ורס (Landmark Ventures); משה הילל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ישראל; יובל אשל, מנכ"ל ג'יגה זמן אמת; ושלמה וקס, מנכ"ל האיגוד.

לדברי אסיא, החסם הראשון העומד בפני תעשיית ההיי-טק המקומית הוא המחסור במשאבי כוח האדם – מהנדסים ואנשי תוכנה. להערכתו, נדרש שהאקדמיה "תייצר" מדי שנה מספר כפול של בוגרים.

חסם שני הוא מעבר של פעילויות ייצור או פיתוח של חברות תוכנה – ישראליות או בינלאומיות עם סניף בארץ – לחו"ל, בעיקר להודו ולסין. אסיא נתן בתור דוגמה את חברת XIV, שלאחר רכישתה לא הצליחה לשכנע את הנהלת יבמ (IBM) להשאיר את הייצור שלה בארץ, וזה עבר למקסיקו. הוא הוסיף, כי גם מוטורולה (Motorola) תקטין את הייצור שלה בישראל. דוגמה הפוכה, ציין אסיא, היא זו של בני לנדא, מייסד אינדיגו, שהצליח לשכנע את הנהלת HP להשאיר את הייצור בארץ.

כחסם שלישי הוא ציין את שער הדולר. אסיא אמר, כי כבר כיום, עלות העבודה של מהנדס ישראלי שוות ערך לזו של מהנדס בבוסטון, והמשך ירידת שער הדולר בלי המשך התמיכה של הנגיד בו תביא לכך שעובדי ההיי-טק הישראליים לא יהיו אטרקטיביים בעולם.

החסם הרביעי, לדבריו, הוא המימון. "יש כשל שוק הנובע מהמטרות האינהרנטיות של קרנות ההון-סיכון", אמר אסיא. "הן צריכות להראות תשואה למשקיעים, ולכן – החברות שהן משקיעות בהן צריכות לעשות אקזיט תוך פחות מעשור". הוא ציין שיש לשעתק בישראל מודל שפותח בארצות הברית, שלפיו לאחר התמיכה של קרנות הון-סיכון בחברות סטארט-אפ, הן תקבלנה תמיכת המשך של קרנות פרייבט אקוויטי. כך, הן תוכלנה לגדול ממכירות שנתיות של 20-50 מיליון דולרים בשנה למכירות בסדר גודל של 200-300 מיליון, מבלי שתירכשנה על ידי ענקיות ה-IT. "לרוב החברות בתעשייה לוקח שנים לצמוח", הוסיף אסיא. "גם כיום, קשה להנפיק חברה לפני שהיא הגיעה למחזור מכירות שנתי של 100 מיליון דולרים. צריך ליצור מעבר מתמיכה של קרנות ההון-סיכון לתמיכה בהמשך של קרנות פרייבט אקוויטי. צריכים למצוא דרך לתת למשקיעים המוסדיים את האפשרות להשקיע בתחום זה, ולספק להם רשת ביטחון כמו זו שניתנת לקרנות ההון-סיכון. האינטרסים של כלל התעשייה הם להגדיל את התחרות ולהגדיל את היקף המכירות של חברות צעירות יחסית, שכבר אינן בגדר חברות סטארט-אפ, אולם הן עדיין לא ענקיות בתחומן".

אסיא סיכם בציינו, כי בתוך ההיי-טק, גם ענף התוכנה סובל ממצב שער הדולר ומחוסר במשאבי אנוש – דבר הגורם לעליית שכרם של התוכניתנים באופן משמעותי.

המשך הפאנל יפורסם בשבוע הבא.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יאיר

    נו יורם... נראה שהתחזית שלך לא התממשה, אה?

  2. חנוך

    תיקון קטן: היצור של מערכות XIV לא עזב את הארץ. יש שלושה מרכזים של ייצור עבור מערכות XIV: בארץ (עבור אירופה), במקסיקו (עבור ארה"ב), ובהונג קונג (עבור המזרח הרחוק). כך היה גם בעבר, וכך גם יהיה בעתיד.

  3. יורם

    מה שכולם לא אומרים, ואני לא מבין למה. זה שאחת הסיבות העיקריות לדעיכת ההייטק בארץ הינה רמת המיסים שהיא הגבוהה בעולם, ולכן גם מעלה את עלות העובדים בארץ לרמה שאינה כדאית עבור חברות. כאשר לדוגמא מהנדס תוכנה בארץ מקבל שכר ברוטו של 25000 ש"ח (עם מזדה 3..), שמזה נשאר לו נטו בערך 13500(אחרי "שווי רכב", "שווי טלפון" "שווי אורוחות" ושאר תעלולים), והעלות של אותו המהנדס למעביד היא 38000 ש"ח (כולל רכב), אז גם המעסיק יברח מכאן, וגם העובד. עלות מעביד של 120000$ לשנה, שזה בערך 10-15% יותר יקר מעובד אמריקאי, אז איזה חברה אתם רוצים שתשקיע בהייטק בארץ? בגלל שאנחנו נחמדים??? אני עובד בשוק הזה כבר כ- 20 שנה. מכל מי שסיים איתי לימודים בטכניון, בודדים נשארו בארץ. ודרך אגב, אשתי בתחום של ביוטכנולוגיה, והמצב שם דומה. אם אתם חושבים שתמשיכו להעלות את במיסים על העובדים, וההייטק ישאר בארץ, אז תפסיקו להשלות את עצמכם. בעלות מהנדס שהיא ב- 10-15% יותר יקרה מארה"ב, פי שניים ממזרח אירופה, ופי שלו ויותר מהודו וסין, אתם חושבים שמישהו ישקיע ככאן? שמוטורולה, סיסקו או CA יגדילו כאן פעילות??? משרד האוצר, אתם יודעים בדיוק היכן הבעייה, אבל נוח לכם לקחת יותר ויותר מיסים, ולכן יותר ויותר מהנדסים בורחים מכאן. ותזכרו מה שאני אומר לכם, בעוד 5-10 שנים לא יהיה כאן הייטק. 40 מיליארד דולר בעו 5 שנים? הצחקתם אותי. אנחנו לפני קריסה בתחום. ואני אומר את זה לא מסטטיסטיקות חכמות על מצב השוק, אלא כמנהל ובעל חברה בתחום, שחי את התחום כבר 20 שנה. אתם שוחטים את התרנגולת המטילה ביצי זהב, ושלא תיתממו בעוד 10 שנים שמה קרה לתרנגולת.

אירועים קרובים