דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון: "מקצוע הביקורת הפנימית נמצא בתנופה"

"מקצוע הביקורת הפנימית מצוי בתהליך של האצה. לא תמיד זה מספיק, אך למרות זאת, חל שיפור בתחום", אמר רו"ח דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל. לדבריו, "לא קל להיות מבקר פנים בארגון. זה לא נחמד להיות המתריע בשער, זה שאומר שיש לשנות ולשפר. מדובר בתפקיד שהוא לעיתים כפוי טובה".

קופמן היה בין הדוברים בכנס "הביקורת הפנימית – העידן החדש" שארגנה הלשכה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה בהשתתפות יותר מ-400 מבקרי פנים ממגוון ארגונים מכל המגזרים בארץ – הציבורי, הממשלתי, התעשייתי והמוניציפלי. מנחה המליאה המרכזית היה דורון רונן, נשיא ISACA ישראל, שעמד בראש ועדת הכנס.

לדברי קופמן, "חלה בקרב הנהלות ארגונים הבנה שיש חשיבות למקצוע הביקורת הפנימית ושהוא תורם לניהול תקין ויעיל של הארגון. בלי מבקר פנימי בעל חשיבות ומעמד הארגון לא יכול להתנהל כיאות. חשיבות המבקר הפנימי בתרומתו לארגונים עסקיים וציבוריים היא עצומה. כחלק מאותו תהליך, יש לבצע את העבודה בצורה טובה וראויה, אבל נדרש גם לחנך ולהסביר, כדי להעמיק את ההכרה בחשיבות מבקר הפנים".

הוא הוסיף, כי "לפני שמונה חודשים החלטנו לפעול לקידומו המקצועי של מבקר הפנים. היה לנו ברור שיש לעשות עוד כמה מהלכים, ביניהם קבלת יותר תמיכה מהרשויות לטובת מעמד המבקר הפנימי. מנגד, עלינו לבוא בדרישות לעצמנו: יש לפעול לפי כללי תקינה בינלאומיים, דוגמת אלה של האיגוד הבינלאומי של מבקרי הפנים (IIA) ועלינו להפעיל על עצמנו את כללי הממשל התאגידי, כך שיותר ויותר עובדים ומנהלים בארגון ייחשפו לעבודת מבקר הפנים ויפנימו את חשיבותו".

קופמן התייחס בדבריו לכנס שנערך אתמול במלון קראון פלאזה בתל אביב שבו הוכרז על הקמת לשכת המבקרים הפנימיים החדשה בישראל. הקמת הלשכה באה על רקע התנתקותה לפני שלושה חודשים של IIA, הלשכה הבינלאומית של המבקרים הפנימיים, מהסניף הישראלי. חברים בה מבקרים פנימיים ותיקים מכלל מגזרי המשק – ציבורי, ממשלתי, מוניציפלי ותעשייתי.

"בתקופה האחרונה אנחנו עדים למהלכים סותרים לכאורה", אמר קופמן. "קיימות מערבולות ויש חוסר ידיעה מה יקרה לעולם הביקורת הפנימית בישראל לאור החלטת הארגון הבינלאומי להתנתק מהסניף הישראלי". הוא ציין, כי "אני לא מרגיש נוח עם זה. אחרי 70 שנים שבהן הגוף קיים, זו פעם ראשונה שהם נאלצים להתגרש ממישהו. עם זאת, העתיד שלנו טוב. אני משוכנע שנמצא את הדרך לייצר בישראל גוף של מבקרים פנימיים שיהיה מחובר לפעילות הבינלאומית בתחום".

הוא סייג את דבריו בציינו, כי "אנחנו לא מתכוונים להביא למצב שבו לשכת רואי החשבון תהיה לשכת מבקרי הפנים. יש להביא לכך שכל לשכה תעבוד בצורה נפרדת, אך תוך שיתוף פעולה מלא. אנחנו פועלים לסייע ככל הניתן כדי להקים גוף שכזה, נתרום את תרומתנו הצנועה לעזור לגוף להצליח ולפעול ולהביא לכך שיהיה בישראל גוף העוסק בצורה רצינית בתחום".

"אנחנו לא כלבי השמירה של הצבא"

רנדל אקסלי, המבקר הפנימי של צבא היבשה של ארצות הברית, תיאר בפני המשתתפים את עבודת הגוף שהוא עומד בראשו. לדבריו, הגוף כולל 600 עובדים, אזרחים עובדי הצבא, עם תקציב שנתי של 70 מיליון דולרים. "אנחנו לא שומרי הסף או כלבי השמירה של הצבא", אמר. "אנחנו בסך הכול מוודאים שהדברים ייעשו כמו שצריך. אנחנו שיתופיים, ואף על פי שעבודתנו נושאת מימד ביקורתי, הרי שאנחנו שותפים לרצון שהצבא יצליח במשימותיו". לכן, הוסיף, "לצד הביקורת חשוב להבין את הסביבה המבצעית שבה פועל הגוף המבוקר. זה גוף לוחם שמצוי בפני משימות לא פשוטות, בארצות הברית ומחוצה לה – באפגניסטן ובעיראק".

אקסלי אמר, כי עבודת הביקורת הפנימית בצבא נעשית בתמיכת מפקדיו, בשיתוף פעולה עימם ובעדכון מלא של פעילות הביקורת, תוך קביעה משותפת של יעדי הביקורת ואופן התנהלותה. "אם אנחנו רוצים להיות רלוונטיים, עלינו לוודא שהביקורת תגיע בזמן הקרוב ככל האפשר לזמן אמת", הוסיף.

הוא ציין, כי הגוף שבראשותו מנפיק מדי שנה יותר מ-200 דו"חות ביקורת ואלה מניבים לצבא היבשה האמריקני חיסכון שנתי של שני מיליארד דולרים. "הצבא חי לעיתים בתחושה שהכסף עף כמו משוגע", אמר, "ולמרות זאת, נדרשים היבטי בקרה וחיסכון".

תועלות נוספות שציין אקסלי מגיעות, בין היתר, מהביקורת בתחומי הבטיחות, אבטחת המידע, ניהול הסיכונים, מניעת הגניבות, ההונאות והזיופים ושיפור תהליכי קבלת ההחלטות.

בסיום דבריו אמר אקסלי, כי הפעילות החשובה ביותר של אנשי הביקורת נעשית בהיותם בשטח, במקומות שבהם מצוי חלק ניכר מהצבא. הוא הוסיף, כי "יש לערוך איזון בין הביקורת להתייחסות לכלל פעילויות הצבא. הנחת היסוד שלנו היא כי רוב הפעולות נעשות בצורה תקינה".