ברוך גינדין, גרטנר: "החלק של שווי שוק חברות ה-ICT בישראל מכלל תעשיית ההיי-טק ירד באופן יחסי"

"החלק של שווי השוק של חברות ה-ICT המקומיות, מתוך שווי השוק של כלל תעשיית ההיי-טק המקומית – ירד באופן יחסי", כך אמר ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר (Gartner) המזרח התיכון. הוא הדגיש, כי המדובר בשווי שוק – ולא במדד המכירות, בו ספקיות ה-IT מבוססות וחזקות יותר.

גינדין אמר את הדברים שלשום (ו'), ביומו השני של כנס המנמ"רים והמנכ"לים שנערך בסוף השבוע האחרון בכרתים שביוון, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציטט פרסומים ציבוריים, לפיהם כמות חברות ההיי-טק הישראליות שדווחו על שוויין, עומדת על 146, ושווי השוק שלהן נאמד ביותר מ-66 מיליארד דולרים. חלקן של חברות הביו-מד עומד על 15.5%, חברות היי-טק הפועלות במגזר הביטחוני על 9.4%, חברות טלקום – 13%, חברות תוכנה ואינטרנט 8.6% וחברות טכנולוגיות מידע – 7%. גינדין הוסיף, כי בהיבט שווי שוק, התחומים בתוך ההיי-טק המקומי שצמחו הם בעולם מדעי החיים והקלינטק, ואילו בהיבט שווי שוק, חלקן של חברות התקשורת ירד.

לגבי גיוסי הון, ציין גינדין, כי "חווינו ב-2008-2009 יובש לא נורמלי, והייתה הבראה חלקית בתחום בשל השקעות בסך מיליארד וחצי דולרים השנה. עדיין, חברות רבות נופלות כי אין להן 'אוויר כלכלי' לנשום".

לגבי היקף שוק ה-ICT המקומי השנה, שרטט גינדין שתי תחזיות. האחת, לפיה לא יהיה מיתון, או שהוא יהיה מינורי בהיקפו. מצב זה, הסביר, יביא לצמיחה של התל"ג העולמי בהיקף של 3%, ולצמיחה של שוק ה-ICT המקומי בהיקף של 5% עד 5.5%. התחזית השניה היא התממשות של המיתון העולמי בהיקף נרחב, שתביא לצמיחה שלילית בשוק ה-ICT המקומי של 3% ואף יותר. "נקווה שהרגל השניה של המיתון האפשרי הזה, שמתאפיין בצורת W, תהיה קצרה יותר", אמר גינדין.

הוא ציין, כי המרכיב העיקרי בתוך ה-ICT בעולם הוא טלקום, הכולל בתוכו את תחום הטלפוניה. בשנת 2009 עמד שוק זה על 1.9 טריליון דולרים, בשנת 2010 על 1.97 טריליון דולרים והשנה הוא צפוי לחצות את רף שני הטריליון ולעמוד על 2.033 טריליון דולרים. תחום השירותים, ציין גינדין, הולך וגדל בתצורות שונות, כגון תוכנה כשירות ואירוח, ולקוחות ארגוניים ירכשו פחות חומרה ותוכנה באופן ישיר.

"אנו חיים במציאות חדשה", קבע גינדין וציטט את העתידן ריי קורצווייל, שאמר כי "רכיב מיחשוב שפעם היה בגודל של בניין, מצוי היום בכיסנו, ובעוד 25 שנים יהיה בגודל כדורית דם". הוא הביא דוגמאות למהפכה שחווה עולם המיחשוב, לפיהן ב-1997 עלות ג'יגה-בייט של זיכרון פלאש עמדה על 7,992 דולרים ואילו כיום עולה רבע דולר. הוא ציטט נתונים לפיהם כמחצית מבני נוער שגילם פחות מ-21 כבר התבטאו ב-ווב, ו-70% מהזאטוטים שגילם פחות מארבע בארה"ב כבר השתמשו במחשב. עוד אמר גינדין, כי המחשב הנייד כיום זול פי מיליון מהמחשב של אוניברסיטת MIT משנת 1965, עוצמת המיחשוב שלו גדולה פי אלף והוא קטן פי מאה. הוא הוסיף ואמר, כי צעירים בארה"ב שולחים 3,282 מסרים בחודש.

גינדין ציין את עשר מגמות שבהן המנמ"רים נדרשים להתמקד: "הווירטואליזציה היא רק בתחילת הדרך, היא המפתח להצלחה בהקמה ותפעול הדטה-סנטר. הווירטואליזציה נמצאת בכל מקום ב-IT – בשרתים, בתחנות הקצה, במערכות האחסון, ביישומים וברשתות", אמר; נפחי המידע העצומים צומחים ב-800% מדי חמש שנים, אך 80% מהם הוא מידע בלתי מובנה; יעילות אנרגטית וניטור חדרי המחשב; התרחבות עולם התקשורת האחודה והשיתופיות שהיא מאפשרת; עזיבת עובדים, גיוסם והכשרתם ("מדי יום בארה"ב עוזבים את הענף 10,000 עובדים ולחלק ניכר מהם אין תחליף, הדבר יימשך ב-19 השנים הבאות"); רשתות חברתיות; הגירה ממערכות מיינפריים; שרתים צורכי אנרגיה מופחתת; מיחשוב ענן; ומיחשוב Fabric ("ארכיטקטורה חדשה של תשתיות מיחשוב ממוזגות, בה כל רכיב מיחשוב יכול להיות שייך לכל מעבד, מה שמביא לגישה מהירה למשאבי המיחשוב ולניצול טוב יותר שלהם").

גינדין ציין את מגמת המיחשוב הנייד כמגמת על שתמשיך לצמוח. כך, אמר, כמות תעבורת הנתונים באמצעות הרכיבים הניידים, לרבות הטלפונים החכמים, גדלה 2010 ב-159%. "הטלפון הנייד יהיה רכיב מפתח, זה מהפך ברמה אחרת", אמר. לדבריו, אין ספקית IT אחת המביאה את כל הפתרונות בעולם הזה. כך, אפל (Apple) חלשה בנתח השוק שלה במחשבים האישיים ומאמציה בעולם החברתי מועטים. פייסבוק (Facebook), ציין, תלויה ברכיבים של ספקים אחרים. גוגל (Google), לעומתה, אמר גינדין, חלשה בעולם החברתי, ואילו מיקרוסופט (Microsoft) חלשה בעולמות החיפוש, הניידות והמדיה. "לכל אחד מהכרישים הגדולים יש נקודות תורפה", הסביר.

עוד מגמות-על, לדבריו, הם מיחשוב מודע הקשר ומקום, המקושר לדור הבא של בינה עסקית, על מנת לנתח כל מיני מצבים, וכן "בינה עסקית לעולם הנייד, שהיא טרם הגיעה לשיא שלה וכעת חברות משקיעות בתחום". לגבי הרשתות החברתיות אמר גינדין, כי על הספקיות והמנמ"רים לבחון אילו אוכלוסיות ואילו קבוצות גיל מצויות באיזו רשת חברתית, "השנים הקריטיות עבור ארגונים לכניסה לרשתות חברתיות הן 2011-2012. הקשיבו להמונים בזהירות – גם בהקשבה לחוכמת ההמון וגם בהקמת צוותי תגובה".

הוא סיים בהמלצה, לפיה "אין להטמיע חדשנות בכל מחיר. אנו עלולים להיקלע למצבים לא טובים. לכן, נדרש לערוך ניהול סיכונים ולבחון עלות מול ערך".