גון קמני, הרשות לניהול המאגר הביומטרי: "אין קשר בין דליפת כרטיסי האשראי למאגר הביומטרי"

"הניסיון לקשר בין דליפת פרטי כרטיסי אשראי מאתרי קניות וקופונים ברמת אבטחה נמוכה וללא פיקוח – לבין המאגר הביומטרי, נובע במקרה הטוב מחוסר הכרת המציאות והעובדות", קובע גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי. לדבריו, המאגר הביומטרי הוא היחיד שיכול להבטיח לתושבי המדינה שקט נפשי וביטחון שזהותם לא תיגנב.

קמני אמר את הדברים בעקבות הצהרות פוליטיקאים שקמו נגד הקמת המאגר הביומטרי, תוך קישור בינו ובין דליפת פרטי כרטיסי האשראי הגדולה מהשבוע שעבר. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה כי "הלילה הוכח שהטענה שמאגר המידע הביומטרי בלתי ניתן לדליפה היא חסרת שחר ולמידע אינטימי זה יש אין סוף הזדמנויות לדלוף גם לידי גורמים עוינים, פליליים או סתם תאבי בצע. אני קוראת לראש הממשלה לעצור עוד הבוקר את יישומו של חוק הכללת אמצעי הזיהוי הביומטריים במסמכי הזיהוי ובמאגרי המידע. החוק הביומטרי שועט קדימה ומסכן את פרטיותם, שלומם וכספם של ישראלים רבים".

השר מיכאל איתן אמר, כי "את מספרי כרטיסי האשראי שנפרצו ניתן להחליף, אך מה נעשה כאשר ייפרץ המאגר הביומטרי? נחליף את הפרצופים של אזרחי המדינה? נצרוב לכולנו טביעות אצבע חדשות? כל אדם סביר צריך להביא בחשבון שהמאגר הביומטרי ייפרץ אף הוא".

בתגובה לדברים אלה ואחרים, אמר קמני, כי כל החששות מפני פריצת האקרים לאתרים שונים היו ידועים בזמן הדיונים על המעבר לתיעוד חכם והקמת המאגר הביומטרי. הוא ציין, כי בשל ההכרה ברגישותם של הנתונים הביומטריים אשר ייאספו במסגרת הנפקת התיעוד החכם, כנסת ישראל חוקקה את חוק הביומטריה (2009) ובמסגרתו הוקמה במשרד הפנים רשות ממלכתית ייעודית – הרשות לניהול המאגר הביומטרי. תפקידה של הרשות, הסביר, הוא לנהל ולאבטח את מאגר הנתונים הביומטריים.

לדברי קמני, "בניגוד לאתרי אינטרנט שהתמחותם בתחום הספורט או הקופונים – בהם לא הושקעו משאבי אבטחה ברמה לאומית, המאגר הביומטרי מוגדר, על פי חוק הביומטריה,  כ-'סודי ביותר' ומאובטח בהתאם על פי כללי האבטחה המחמירים ביותר של גופי הביטחון. חוק הביומטריה קובע כללים רבים ומפורטים המבטיחים את השמירה ואת ההגנה על המידע שבמאגר".

המאגר, הבטיח קמני, "יישמר בנפרד מכל מאגר אחר ומכל רשת מחשבים או רשת תקשורת ולא תהיה אליו גישה באמצעות האינטרנט. כך, האקרים לא יוכלו לפרוץ אותו. כל תהליכי העבודה והעובדים ברשות לניהול המאגר הביומטרי מפוקחים ומבוקרים על ידי הרשות לאבטחת מידע בשב"כ וכן על ידי ועדות הכנסת הרלוונטיות".

קמני הוסיף, כי "הגישה למאגר תותר למספר מצומצם בלבד של בעלי תפקידים שעברו, ועוברים באופן תדיר, ביקורת של גופי הביטחון. מעבר לכך, במאגר יישמרו, בצורה מוצפנת, אך ורק תמונת תווי פנים ותמונות של טביעת שתי אצבעות, ותו לא. אין במאגר הביומטרי פרטים נוספים, כגון שם, כתובת או אפילו מספר זהות".

"עם ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת", הוסיף קמני, "אנו רואים כי העולם סביבנו מתקדם לכיוון של אימות זהות אזרחים תוך שימוש בטכנולוגיה ביומטרית. בצרפת, שוויץ, פינלנד  ומדינות נוספות, כבר קיימים ומנוהלים מאגרי נתונים ביומטריים של מחזיקי תעודות זהות, רישיונות נהיגה או דרכונים של אזרחי אותן המדינות".

קמני סיים באומרו, כי "בשנים האחרונות, כל ישראלי שטס לארה"ב נתן ללא כל חשש טביעות של כל אצבעותיו, הצטלם צילום ביומטרי ונתוניו נכנסו למאגר האמריקני. איש לא התלונן על כך ואיש לא נמנע מלטוס לארה"ב בשל כך. זאת, למרות שהחוק האמריקני מקל הרבה יותר ומתיר שימושים שונים בנתונים שנאספו".