שמואל ברקן, פריסקייל: "בישראל יש מקום לפעילות של עוד 15 חברות היי-טק בינלאומיות"

"ההיי-טק הישראלי צריך להמציא את עצמו מחדש, ולגרום לכך שחברות בינלאומיות גדולות יבואו להשקיע בישראל ויפתחו קווי ייצור ופיתוח. להערכתי יש מקום לעוד 15 חברות בינלאומיות, שיספקו פתרונות טכנולוגיים למגוון האתגרים הגלובליים שעומדים כיום בפני העולם הרחב", כך אומר שמואל ברקן, מנכ"ל משותף בפריסקייל (Freescale) ישראל ודירקטור לשיווק ומכירות במזרח התיכון ובאפריקה, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה.

"תעשיית ההיי-טק צמחה על בסיס ידע רב שנצבר במערכת הביטחונית, בעיקר בתחום התקשורת, דוגמת מוטורולה (Motorola) וחברות רב-לאומיות אחרות שתקעו פה יתד. הידע הזה הצמיח את דור הסטארט-אפים, שהם הדבר הכי חם היום בענף", טוען ברקן, שמבהיר מיד כי "אין בזה שום דבר פסול, אבל כתוצאה מכך נוצרה מציאות לפיה היצרניות, חברות ההיי-טק המסורתיות, נותרו מעט מאחור. נוצר פער מסוים בין חברות אלו לחברות ההזנק הצעירות. זוהי נקודת הזמן שבה צריך להמציא מחדש את התעשייה בישראל, ולמנף אותה שוב".

ברקן, 63, הוא מוותיקי תעשיית ההיי-טק בישראל. בגיל 28 מונה למנהל תדיראן תקשורת, זמן קצר לאחר שהחל לעבוד שם כמהנדס פיתוח. בהמשך הקריירה ניהל חמש חברות גדולות. לאחר מכן יצא לדרך עצמאית, ושימש כמנכ"ל בשלושה חברות סטארט-אפ. ב-11 השנים האחרונות הוא מכהן כמנכ"ל פריסקייל (בשמה הקודם מוטורולה סמיקונדקטור)' הפעילה בשוק המיקרו-אלקטרוניקה מזה 50 שנים. החברה מפתחת, מייצרת ומוכרת שבבים לתעשיית הרכב, לשוק הצרכני והתעשייתי ולשווקי הרישות וה-Wireless ברחבי העולם. מרכז הפיתוח בישראל הוא מהמרכזיים של החברה, ומעסיק 500 עובדים. בהתייחסו לתעשיית ההיי-טק, אומר ברקן כי ההתפתחות בישראל לא צריכה לבוא מתחרות ישירה עם הסטארט-אפים, ולא בתחומים שהם פועלים בהם. לדבריו, "צריך כיווני מחשבה חדשים ויצירתיים, בעיקר בהיבט השיווקי".

אתה באמת סבור שיש מקום במדינה הקטנה שלנו לעוד חברות גדולות כמו נוקיה הישראלית?
"זה לא סותר אחד את השני. יש צורך להמשיך לעודד את האינקובציה בישראל, לעודד צעירים לפתח ולכבוש את העולם. אני לא רואה בזה פסול או שאפשר בכלל לעצור את זה.

מצד שני, לדעתי בהחלט יש מקום להכניס לישראל עוד 15 חברות גדולות, בינלאומיות, שיפתחו וייצרו את הפתרונות הטכנולוגיים לכל אותם אתגרים שציינתי. אין מגבלה לכמות החברות שיכולות לעבוד פה. זה עניין של תשתיות, מדיניות נכונה של הממשלה וכמובן ניהול ואיתור מדויק של השווקים בחו"ל. אסור לשכוח שההיי-טק תורם למחצית מהכנסות המדינה מייצוא, דבר שאין לו תחליף אם חלילה זה ייעלם יום אחד. מדינת ישראל לא יכולה לחיות בלי זה".

אתה מציע הקמת חברות חדשות, אבל במקביל ראשי התעשייה זועקים כבר שנים על המחסור החמור בהנדסאים, מהנדסים ובעלי הכשרה מדעית. מי יעבוד בתעשייה הזו?
"אני מכיר את כל הבכי מסביב. אני סבור שבנושא מחסור בכוח אדם, כולנו, ללא יוצא מהכלל, מדברים יותר מדי ועושים פחות מדי. בכל פעם אנו מוצאים את האשמים החדשים בתופעה: הממשלה, המצב הכלכלי, התעשיינים ועוד. אני לא מקבל את זה. לדעתי שורש הבעיה היה ויהיה תמיד החינוך מגיל הרך; לא מעודדים מספיק תלמידים בחטיבות הביניים והתיכון ללכת ללמוד מתמטיקה, פיזיקה ומדעים. תסתכל על הפרופיל התרבותי של הדור הצעיר היום. מצד אחד כל אמא יהודייה חולמת שבנה יעבוד בהיי-טק, כי שם מרוויחים יותר, אבל כאשר מגיע השלב שמחליטים לאיזה מגמות הילד יפנה, חלק גדול מההורים מפנים את הילדים, שלא בצדק, ללימודי מדעי החברה, ספרות מדעי הרוח".

אתה מנהל את הסניף הישראלי של פריסקייל ומשמש כדירקטור לחברות במזרח התיכון. כיצד חברות כאלו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשוק תזזיתי מאד, מיישמות את עקרונות החדשנות שדיברת עליהם?
"כשאתה מדבר על חדשנות בעולם שלנו, אתה יושב ומסתכל מה הם הדברים הכי חשובים שהעולם צריך, בכל מקום: טלפון, רכב, בית. לא מזמן נחשפנו לסקר לפיו בתוך כמה שנים שישה מיליארד בני אדם יהיו בעלי טלפונים חכמים. זה מספר מטורף. ב-2015 יהיו 50 מיליארד רכיבים שיהיו מחוברים לרשת, ולהם אנו מחפשים פתרונות. לדוגמה, הנישה שאנו היינו חזקים בה מאז ומעולם, תחנות הבסיס, משרתות את ספקי הטלקום. 40% מההוצאות התפעוליות של ספקי הטלקום הולכות על תחזוקה ותפעול תחנות אלו. הפתרונות שלנו מסייעים להם לייעל את ההוצאות. זהו צורך בסיסי וקבוע, ולכן אנחנו נחשבים למספר אחד בעולם בתחום זה. וזו, כמובן, רק דוגמה אחת".

השבוע יערך כנס הלקוחות השנתי שלכם. אילו חידושים צפויים להיות שם?

"בין יתר נציג חידושים בתחום קו ייצור מיקרו-בקרים שלנו. כך, נשיק את סדרת Kinetis L, הבנויה על טכנולוגיית זיכרון ההבזק ומבוססת על איי סיליקון ננו-קריסטלי, שכל אחד מהם אוגר את מטען בנפרד במקום להשתמש בפילם רציף. כמו כן, נציג את שני המעבדים החדשים מבוססי 28 ננו מטר, אשר מיועדים לסייע ליצרני ציוד רשת מתקדמים להתייחס לדרישות האנרגיה, האבטחה והעיבוד ההולכות ומחמירות".