ד"ר מיקי רודה, סגן נשיא ביבמ: "ההנחה שכל התשתיות יעברו לענן והכל יעבוד – אשליה אחת גדולה"

"לגורם הלוקאלי בארגון היה מאז ומעולם משקל חשוב, ולכן לא יכול להיות מצב שארגון יעביר את כל התשתיות למיחשוב ענן. הענן לא יהיה חזות הכל", אמר ד"ר רודה בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך לקראת כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ● לדבריו, "יש ריכוז גדול של מוחות וידע בישראל, שאם יודעים לחבר אותו ביחד ולשתפו עם אחרים, ניתן יהיה להוביל חדשנות בתחומים מסוימים"

"ההנחה שקיימת אצל גורמים מסוימים, לפיה כל התשתיות של הארגון יעברו בעתיד לענן והכל יעבוד, היא אשליה אחת גדולה שאין לה שום בסיס" – כך אמר ד"ר מיקי רודה, סגן נשיא ביבמ (IBM) העולמית הממונה על החדשנות, בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שיערך ב-17 בינואר. רודה ישתתף בפאנל בנושא מיחשוב ענן, אותו יוביל דיויד אסיא – יו"ר eToro.

לדבריו, "טרנד הענן הצמיח דור חדש, שמניח כי הענן יצר מציאות של הכל בחינם ולכן בעתיד כל המשאבים יהיו שווים אפס. זה מעולם לא היה נכון וגם לא יהיה. לגורם הלוקאלי בארגון היה מאז ומעולם משקל חשוב, ולכן לא יכול להיות מצב שארגון יעביר את כל התשתיות למיחשוב ענן. הענן לא יהיה חזות הכל. גם בעתיד יהיו תהליכים שידרשו משאבים מקומיים שלא יעברו לענן".

"אנחנו ניגשים לנושא הענן מכיוון הלקוח", אמר ד"ר רודה, "אנחנו מציעים מגוון רחב של שירותים ומוצרים בתחום הענן הציבורי, המספק שירותים לאלפי לקוחות". רודה ציין את המגמה של הענן המשותף, המציע שירותי תשתית ושכבת שירותי ניהול, על מנת לאפשר לארגונים לנהל טוב יותר את הענן. במהלך 2012 רכשה יבמ חברה בשם וורקלייט (WorkLight), שפיתחה פלטפורמה המאפשרת לבנות, לנהל ולאבטח אפליקציות ניידות לטלפונים חכמים ולטאבלטים במגוון סביבות הפעלה. לטענתו של רודה, זו המגמה שתהיה בענן בשנים הבאות – ולשם מכוונת יבמ.

לגבי ענף ההיי-טק הישראלי, אמר רודה, כי "יש ריכוז גדול של מוחות וידע בישראל, שאם יודעים לחבר אותו ביחד ולשתפו עם אחרים, ניתן יהיה להוביל חדשנות בתחומים מסוימים". לדבריו, "יש מצבים שבהם חברה אחת שיש לה רעיון מצויין לא תיצור את הדבר הבא, אבל אם היא תהיה מסוגלת לשתף ולחלוק ידע עם חברות דומות לה – תוך כדי התגברות על ענייני סודות מסחריים וקניין רוחני – ניתן יהיה ליצור שינוי משמעותי בתחומים רבים, וכבר היו דברים מעולם", אמר רודה. הוא הוסיף, כי זה אחד התחומים בהם הוא עוסק מטעם יבמ ברמה הבינלאומית, ועל בסיס זה היא בוחנת רכישת חברות, לרבות בישראל.

"ישראל היא ריכוז של חדשנות", אמר רודה, "ויש כוח חזק לריכוז של חברות שיש להן הרבה ידע. ייתכן שחברה לא תייצר את השינוי, אבל אם אוספים כמה חברות ומצליחים לייצר פורמט שבו הן משתפות וחולקות ידע ביניהן – הרי שניתן לייצר סוג של חדשנות ייחודית שתוביל את מדינת ישראל לחדש בעולם, כשם ש-XIV עשתה בזמנו". לדבריו, "אתה, כמי שאמון על בחינת טכנולוגיות, צריך לדעת על איזה סוס להמר. אם אתה רואה חברה אחת זה לא מספיק, אבל אם יש ריכוז של חברות שעוסקות בתחום דומה – יש סיכוי שזה יצליח. זה מה שאני מנסה לעשות ביבמ – סינתזה של דעות ומידע שביחד יוצרים חדשנות. סוג של חוכמת ההמונים, אבל מנוהלת ומנותבת".

ד"ר רודה הוא מחלוצי התעשייה עתירת הידע בישראל. הוא היה מהראשונים שהצטרפו למרכז המדעי של יבמ בחיפה, לפני 40 שנים. בין השנים 2005-1999 עמד בראש מעבדת המחקר. כיום הוא מכהן בתפקיד סגן נשיא לתשתיות טכנולוגיות בקבוצת האסטרטגיה במטה העולמי של יבמ. בכנס של ארגון מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה שנערך באחרונה באילת, הוענק לרודה פרס מפעל חיים בתחום מדעי המחשב, לצדו של עוזיה גליל – חתן פרס ישראל בשנת 1977.

ד"ר מיקי רודה יהיה אחד המשתתפים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הכנס יתקיים ב-17 בינואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב.

אירועים קרובים