לקראת אירוע | Bitcoin – הבהלה לזהב הוירטואלי
מאת אביב רוטברט, חוקר בתכנית לוחמת סייבר INSS
ב-24 בינואר 1848 התגלתה במקרה פיסת זהב בקולומה אשר בקליפורניה. המוצא המאושר, ג'יימס מרשל, בוודאי לא שיער אז עד כמה מרחיקות לכת תהיינה ההשלכות של התגלית שלו. תוך זמן קצר הגיעו בדרכי הים והיבשה מאות אלפי אנשים שנהרו גם הם אחר האוצר החדש. ההגירה ההמונית הביאה להתפתחות ערים, תשתיות, אמצעי תחבורה כמו רכבות וספינות קיטור, שירותים כמו בתי ספר וכנסיות ומוסדות שלטון וחוקה. כל אלו היוו את הבסיס של מדינת קליפורניה המודרנית. לימים, כונתה התופעה של ההגירה בעקבות האוצר הצהוב כ-"בהלה לזהב של קליפורניה". הכורים הראשונים שהגיעו לאזור אספו זהב שהיה מונח על הקרקע. לאחר מכן, נדרשו אמצעים פשוטים כמו סינון חול בסביבת נהרות. לאחר שנאסף כל הזהב הנגיש, נדרשו כבר אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ואת מקומם של האנשים הפרטיים במלאכת הכרייה החלו לתפוס חברות שיכולות היו להשקיע בפיתוח אמצעים חדשים.
ביטקוין הוא מטבע וירטואלי, אשר אינו מיוצר כמו המטבעות הפיזיים בהם אנחנו משתמשים כיום, אלא באופן שמזכיר יותר את כריית הזהב בקליפורניה. אין בית דפוס שמדפיס שטרות ביטקוין ואין מטבעה שמייצרת מטבעות מסוג זה. את ביטקוין כורים מאות אלפי מחשבים בכל העולם. עסקאות המבוצעות במטבע נשמרות בתוך ספר, כמו ספרי החשבונות שהיו בעבר בשימוש של בנקים. כל שורה בספר מייצגת עסקה, ונכללים בה הפרטים המזהים של החשבון המחויב, החשבון המזוכה וסכום ההעברה. הספר נשמר אצל מאות אלפי הלקוחות של ביטקוין וכאשר מתבצעת עסקה חדשה, יש לרשום אותה בספר ולהפיץ את המידע אודותיה לשאר הלקוחות, כדי שיעדכנו את הספרים שלהם. ספר החשבונות של הביטקוין מחולק לבלוקים, ובכל בלוק שמורות מספר עסקאות. על מנת שמערכת הביטקוין תתפקד, נדרש לייצר בלוקים חדשים שיקלטו את העסקאות המשודרות ברשת.
כריית ביטקוין היא פעולת ייצור הבלוקים החדשים הללו, והיא מניבה לכורים תגמול בדמות 25 ביטקוין על כל בלוק שהם ייצרו. ייצור בלוק היא פעולה שדורשת בעיקר כח מחשוב רב. את הבלוקים הראשונים במערכת, שיוצרו לפני כארבע שנים, היה ניתן לכרות באמצעות מחשבים פשוטים המצויים בכל בית. זאת בדומה לכורי הזהב הראשונים שאספו את השלל מהקרקע ללא מאמץ. כעבור זמן מה, נדרשו מעבדים גרפיים רבי עוצמה על מנת להצליח ליצור בלוקים חדשים בפרק זמן סביר, אבל מעבדים כאלו הם עדיין מוצר שזמין לכל דורש בחנויות מחשבים. כיום, עם התגברות השימוש במטבע וכניסתם של כורים רבים חדשים לפעולה, המעבדים הגרפיים עתידים לפנות את מקומם לחומרה ייעודית אשר נבנית במיוחד לצרכי כריית הביטקוין. כך ממומשים שני עקרונות חשובים של הוגי המטבע הוירטואלי: המערכת מתגמלת את הכורים על פי תרומתם (כלומר על יצירת בלוקים חדשים לספר), ובלוקים צריכים להיווצר בקצב קבוע (כלומר, אם נכנסים למערכת כורים חדשים אזי פעולת הכרייה הופכת להיות קשה יותר כדי שלא ייוצרו יותר בלוקים מהדרוש). בהשוואה לבהלה לזהב ב-1848, מגיעה כעת בהלת הביטקוין לשלב שבו נדרשת השקעה בטכנולוגיה מיוחדת על מנת לכרות זהב וירטואלי חדש.
שאלת מיליון הדולר, או במקרה זה מיליון הביטקוין ($24,000,000 לפי שער החליפין, נכון לזמן כתיבת שורות אלה), היא האם כדאי עדיין להיכנס להשקעה בכרייה? כיום המטבע נמצא בתנופה והשימוש בו מתרחב, אך מכיוון שאין לדעת מה יעלה בגורלו בעתיד, יהיה קשה לחזות האם השקעה במכונות כרייה תשתלם ותוך כמה זמן היא תחזיר את עצמה. אולי שיעור בהסטוריה על כורי הזהב ב-1848 יוכל לרמוז לנו מה צופן העתיד.
