הנתיב לעיר חכמה

כתב: אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון (Ericsson) ישראל

על פי נתוני האו"ם, עד 2050, כ-70% מאוכלוסיית העולם יתגוררו בערים. מרחיקי הלכת אומרים שבעתיד, מודל המדינות אותו אנו מכירים ישתנה, וערים חזקות ואוטונומיות יבלטו בהדרגה. בהלימה מלאה, אותן ערים יהפכו ל"חכמות" בכדי להתנהל נכון, לחסוך בהוצאות, לבנות סביבת חיים בריאה ובטוחה. ליצירת חזון זה נרתמות טכנולוגיות המידע והתקשורת אשר ירחיבו את פריסתם. אריקסון חוזה כי בשנת 2020 יגיע מספר ההתקנים המחוברים בעולם ל-26 מיליארד. זהו חלק מהחזון של אריקסון לכלכלה ולחברה – המעבר ל-Networked Society.

כיצד יניחו ערים את היסודות לעיר החכמה? ההתמקדות לא תהיה בפתרונות חכמים ונקודתיים, אלא באימוץ תפיסה רחבה יותר העושה שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת רחבת סרט, בכדי לשפר את היכולת לחיות בערים. מסע מתמשך המצריך מחויבות ארוכת טווח ומעורבות מצד בעלי עניין רבים, חדשנות וקדמה. למנהיגי העיר המודרנית יש מודעות גוברת לחשיבות של מעורבות אזרחית אפקטיבית המבוססת על זמינות מידע לציבור, אספקת שירותים יעילה המשלבת מנגנונים אפקטיביים לניהול וקבלת החלטות שיתופיים. הניסיון מלמד שללא קשר למצב הפיתוח הנוכחי של העיר, קיימים חמישה שיקולים קריטיים למעבר מוצלח של עיר – לעיר חכמה ובת קיימא.

● הגדרת חזון, אסטרטגיה ויעדים מוסכמים
נדרש לבחון, להגדיר, לתקשר, לפתח ולתעד את היעדים להשגת 'חזון עיר חכמה'. "הינעלות" מוקדמת על טכנולוגיות עלולה להסיט את תשומת הלב מהחזון. מתכננים ובעלי העניין ישמרו על גישה אדישה לטכנולוגיה ויתמקדו בתוצאות, יאמצו מסגרת מסדרת הכוללת בכל שלב את המדדים בפועל המאחדים את התפתחותה הכלכלית, החברתית והסביבתית של העיר. בחירת הטכנולוגיה צריכה לתמוך בחזון ולאפשר אותו, תוך כדי מסע מתמשך הכולל היזון חוזר מהשטח.

● יצירת מבנה ניהולי משתף מידע
שיתוף מידע הינו חיוני בכדי למנוע מבעלי העניין להינעל על ציפיות צרות. לפיכך מן ההכרח להקים מבנה ניהולי מרושת המסוגל לשמור על ראיית מקרו של צורכי העיר ולהבטיח שכל הפרויקטים ייושמו לפי חזון משותף הכולל את הקדימויות בהיבטי טכנולוגיות המידע והתקשורת, והיבטים סביבתיים. הבנה ושכנוע של כל בעלי העניין הינה חיונית בכדי להבטיח מחויבות והימנעות מביצוע ורטיקלי. הקמת מבנה כזה מצריכה גישה ייעוצית ולמדנית איתנה.

● פיתוח יכולת ארגונית
הנוף הטכנולוגי מתפתח במהירות ולכן חשוב ליצור תרבות למידה טכנולוגית בקרב האנשים המניעים את טרנספורמציית העיר תוך שילוב פיתוחים חדשים וחקירת אפשרויות וגישות חדשות. מומלץ ליישם ולתמוך בתוכניות פיילוט בעיר לבדיקת מודלים עסקיים ושירותים חדשים. עבור ערך מירבי, חשוב לתכנן כל ניסוי בקפדנות, תוך הגדרת מסגרת הזמן ודרך המדידה על רקע חזון העיר. גם לממשלות תפקיד חשוב בסלילת דרך לשיתוף מידע והיזון חוזר.

● יצירת מעורבות של כל בעלי העניין
שרשרת הערך של עיר חכמה מכילה רבדי טכנולוגיה רבים הנשענים על תקנים מוסכמים ומשותפים. הטכנולוגיות המאפשרות את הקדמה יכולות לספק גם אפשרויות חדשות למעורבות יצירתית של בעלי העניין. ערים רבות עורכות מרכזי חדשנות לסוגיות עירוניות. מעורבות ושיתוף חיוניות לזיהוי ודירוג התחומים הטעונים שיפור, וצריכות להוות חלק חשוב משלבי התכנון, קבלת ההחלטות וההיערכות של פרויקט הטרנספורמציה האורבני.

● הקמה וטיפוח של שותפויות לטווח רחוק
הקמת שותפויות חזקות עם חברות ועמותות בעלות נוכחות גלובלית ורמת מומחיות גבוהה מאפשרת לערים להגיע לידע הנדרש, למדוד את מימוש החזון בהשוואה לערים אחרות ולהשתמש בטכנולוגיות ובמימושים הטובים ביותר.

ככל שטכנולוגיות G4 ,G5, האינטרנט של הדברים הענן ו-Big Data נפוצות ונגישות יותר, יכולתן לפתור בעיות בערים משתפרת. אולם, פרויקטים של מידע ותקשורת לבדם אינם מסוגלים להפוך ערים לחכמות. שותפויות, משאבים, מומחיות, תכנון ומעורבות מסוגלים ליצור את ההבדל בין עיר ששולטת בטרנספורמציה שלה עצמה לבין עיר הנופלת קורבן לפרויקטים שאינם בני קיימא.