מה בין קיוסקי מידע ונגישות לאנשים עם מוגבלויות

כתב: יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל

קיוסקי מידע הינם יותר ויותר שכיחים ומשמשים למטרות שונות. כיום יש קיוסקים לשימושים הבאים: ניהול תורים, קיוסקי מידע, קיוסקי כרטוס, קיוסקי תשלום. אנחנו פוגשים אותם בקופת חולים, במשרדי ממשלה, ברשויות, בבנקים, בשדות תעופה, בתי קולנוע ועוד.

העיקרון הינו פשוט, לאפשר ללקוח לעשות פעולות באופן עצמאי, מהיר, נוח ופשוט מחד, ומאידך הארגון נהנה מייעול וחסכון בכוח אדם, חסכון בשטח ועלויות נוספות ובעיקר משיפור השירות.
עם זאת, חשוב להכיר ולהבין שיש אוכלוסיות שעבורן מכשיר טכנולוגי מסוג זה מהווה בעיה, בין אם אלה קשישים, אנשים עם מוגבלות, ילדים, אנשים שאינם שולטים בשפה בה נעשה שימוש במכשיר וכאלה החוששים מטכנולוגיות. היקף אוכלוסייה זו מוערך במעל ל-30% מהאוכלוסייה, ומתוכם 18% אנשים עם מוגבלות.

נכון לשנת 2017, במדינת ישראל יש חובה חוקית לנגישות של מכשירים אוטומטיים, ובכלל זה קיוסקים. החקיקה דורשת שהקיוסקים יותאמו לשימושם של כל המוגבלויות ובכלל זה מוגבלויות פיזיות. לדוגמה, אדם הנעזר בכיסא גלגלים יוכל להגיע בנוחות ועצמאות למכשיר, וכל אמצעי התפעול יהיו בגבהים מתאימים וגובה המסך יהיה מונמך לנוחות צפייה של מגובה ישיבה.

בנוסף נדרשות התאמות לאנשים עם מוגבלות בראייה, עבורם גודל האותיות חייב להיות מינימום 15 מ"מ וחייב שימוש בניגודיות צבעים גבוהה. עבור משתמשים עיוורים נדרש לוח מקשים מישושי, אפשרות להפעלה תוך הנחיות קוליות, יכולת איתור מישושית של אמצעי התפעול ועוד.

כל ההגדרות המדויקות כתובות בתקן הישראלי לנגישות מספר 1918.

בעולם כולו מוגדרים חוקים ותקנות המחייבים מכשירים אוטומטיים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלויות ובעצם להיות שימושיים לכולם.

מדובר באינטרס שירותי של הארגון, קיוסק נגיש בהגדרה הינו יותר נוח לכלל הלקוחות ומגדיל את כמות המשתמשים בו.

ב-20 למרץ עמותת נגישות ישראל תקיים את ועידת נגישות ישראל והפעם בסימן "טכנולוגיות בשירות הנגישות", אליה יגיעו מומחים מהעולם. בואו ללמוד על הקשר בין טכנולוגיה לנגישות לעסקים.