בשורת ה-IIoT למגזר התעשייתי – העידן החדש של התעשייה
כתב: יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר
IIoT (ר"ת Industrial Internet of Things) מבשר על עידן חדש של צמיחה כלכלית וטרנספורמציה טכנולוגית.
IIoT יעצב מחדש את תעשיות הייצור, נפט וגז, חקלאות, מחצבים, תחבורה ובריאות; תעשיות המייצגות כמעט שני שליש מהכלכלה הגלובלית. עם זאת, רבים תוהים כיצד ניתן לתרגם את השקפים המסעירים של המצגות בכנסים לכדי מעשה. במאמר זה נדון בדרך בה ניתן להתחיל ליישם טכנולוגיות IIoT ברצפות הייצור של מפעלי תעשייה.
על פי ג'ף אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק (General Electric), 1% בלבד של שיפור בתפוקה התעשייתית הגלובלית תביא לתוספת תוצר של 10 עד 15 טריליון דולר לאורך 15 שנים. לגבי חברתו שלו, אימלט סבור ש-1% בלבד של שיפור בתפוקת המפעלים של GE תביא לחיסכון של 500 מיליון דולר בשנה (פורבס, מרץ 2016).
הגרף הבא ממכון ברוקינגס מציג את השיפור התלול בתפוקה בארצות הבא מאז 1980. אם בשנת 1980 נדרשו 24.9 משרות כדי להגיע לתפוקה שנתית של מיליון דולר, הרי שבשנת 2015 נדרשו רק 6.5 משרות כדי להגיע לאותו תוצר.
השיפור בתפוקה מביא לחזרת הייצור והפעילות התעשייתית לארצות הברית ולשיעורי תעסוקה גבוהים. לדוגמה, המפעל החדש של טסלה (Tesla), ה"גיגה-פקטורי", אמור לייצר 500 אלף רכבים בשנה ויעסיק 6,500 עובדים (מקור: קלין-טכניקה). אם נניח מחיר של 20 אלף דולר למכונית, הרי שמדובר בתפוקה של מיליון וחצי דולר לעובד, כמעט פי עשרה מהממוצע בארצות הברית. תפוקה עצומה שתתאפשר בזכות יישום טכנולוגיות מתקדמות.
כיצד ניתן להפיק תועלת מהצונאמי הטכנולוגי גם ברצפות היצור של מפעלי תעשייה בישראל?
ובכן, לפני המפעל הישראלי עומדים שני מכשולים עיקריים. האחד הוא תשתית הרשת המפעלית, והמכשול השני הוא תרבות.
נקדים ונסביר שיישום IIoT, ברצפות הייצור ובמקומות אחרים, מורכב למעשה משלושה מרכיבים עיקריים:
● יישום – הכולל תוכנות איסוף, אנליטיקה ו-Big Data.
● חומרה הכוללת מכונות, חיישנים ומצלמות.
● תשתית תקשורת.
אחד המכשולים להתנעת תהליך הלימוד והיישום של IIoT הוא שתשתיות התקשורת של המפעל נמצאות בפיגור משמעותי ביחס לשאר הארגון. לא ניתן ליישם טכנולוגיה מתקדמת על תשתית רעועה. כזכור, מרכיבי הרשת התעשייתית ברצפת הייצור אינם מחשבים קלאסיים אלא בקרים תעשייתיים.
מי שמופקד על תשתית הטכנולוגיה ברצפת הייצור בדרך כלל אינו המנמ"ר, אלא אנשי האוטומציה ולפעמים אף מנהלי התחזוקה. אלו אינם בקיאים בדרך כלל בפרוטוקולי תקשורת עדכניים ובוודאי לא בהגנות סייבר. על כן, ברצפת הייצור הטיפוסית נמצא ערב רב של פרוטוקלים של תקשורת וביניהם איים של קידמה לצד פרוטוקלים שאבד עליהם הכלח מזה שנים רבות.
בנושא התרבות הארגונית, קיימת במקרים רבים הפרדה מוחלטת, כמעט חומה סינית, בין ה-IT הארגוני לאנשי האוטומציה והתחזוקה. אני מתנצל על ההכללה, אך אני סבור שלא שאטעה אם אומר שקיים שוני תרבותי מהותי ביניהם המחייב את הנהגת המנכ"ל והמנמ"ר ליצור דיאלוג ויעדים משותפים במטרה להוביל את רצפת הייצור לכיוון של עדכון תשתית הרשת.
לרוב, מי שמנהל את רצפת הייצור אינו יודע כיצד למפות את הרשת התעשייתית ומרכיביה ולקבל תמונת מצב עדכנית של ביצועי הרשת. חוסר ידיעה זה מוביל לעיתים לשיתוק וחבל. יתר על כן, לרוב כאשר מותקנת מכונה חדשה, הבקר החדיש יעבוד על פרוטוקול איתרנט (ethernet) ללא מעורבות ה-IT הארגוני, דבר החושף לעיתים קרובות את הבקר והמכונה לאיומי סייבר.
אז מה הפתרון?
מתחילים בסקר תשתית המפעל. מאחר ותוכנות ה-IT המקובלות והמוכרות אינן יודעות לדבר עם בקרים תעשייתיים, הצגנו החודש בישראל את תוכנת ה-IntraVUE של Panduit. תוכנה זו של גילוי ובקרה מאפשרת למפות את כל מרכיבי הרשת על רצפת הייצור, ולקבל תמונה עדכנית של מה קיים ברשת רצפת הייצור כגון סוג הבקר, כתובות IP, כתובות MAC ומה ביצועי הרשת כולל גילוי תקלות תקשורת.
תמונת מצב זו המושגת באמצעות IntraVUE – היא תוצר בעל חשיבות רבה בסקר מקצועי של רצפת הייצור, המבוצע על ידי אלכסנדר שניידר המתמחה ב-Industrial Ethernet ומאפשרת למנהל המפעל לפעול לשדרוג תשתית התקשורת לרמה של Industrial Ethernet בכדי שיוכל להתחיל להתקין חומרה ויישומים של IIoT.
