"לשכת רואי החשבון פועלת להעמקת הקשר עם מקבלי ההחלטות במשק"

כתב: הילל יוסף

"בשנות כהונתי כנשיא לשכת רואי החשבון במדינה פעלנו להעמקת השיח עם מקבלי החלטות וגורמי ממשל, במטרה להשפיע ולהפוך את הלשכה לגורם משמעותי, המעצב תחומים מסוימים בכלכלה ובמשק הישראלי. לצד זה פעלנו לקדם את מקצוע ראיית החשבון בהיבט המקצועי, בהכשרה, בשכר הטרחה, ובהשתלמויות מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר", כך אמר רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל.

רו"ח קנה התראיין לקראת כנס נושאי המשרה והדירקטורים השנתי, של לשכת רואי החשבון בישראל. הכנס, Finance Club, בהפקת אנשים ומחשבים, נושא את הכותרת "השדרה הניהולית – מנהלים היום, מעצבים את המחר", וייערך ביום ה' ה-26 לאוקטובר, במרכז כנסים אווניו, קרית שדה התעופה.

"לשכת רו"ח מעורבת בחקיקה בכנסת במגוון והיקף רחבים של חקיקה, הנחלקים לשלושה תחומים", אמר. "בתחומים  הנוגעים במישרין לרו"ח, כגון תפקידו או אחריותו של רו"ח בהתאם לחקיקה; בתחומים בהם לרו"ח יש נגיעה קרובה ביותר, כגון בתחומי המס והביטוח לאומי; ולתחומים בהם אין, לכאורה, נגיעה במישרין לרו"ח, אך כנסת ישראל מבקשת להיוועץ עמנו ולשמוע את דעתנו המקצועית".

עם בחירתי לתפקיד, אמר רו"ח קנה, "פניתי בבקשה לפיה, קודם להגשת דברי החקיקה, יתקיימו דיונים עם לשכת רו"ח על מנת שלדיונים בכנסת יובאו נוסחים מוסכמים עם הלשכה. הגישה שהנחלתי בלשכה התקבלה בברכה על ידי מרבית הגורמים".

הוא ציין כמה מהלכים מרכזיים בהם פעלה הלשכה. כך, אמר רו"ח קנה, "בחוק ההסדרים, בעקבות לחצנו, הוצאו ממנו חלקים מהותיים בתחום המיסוי. לגבי ביטול 'ועדת מאזן' בדירקטוריונים של חברות ציבוריות: בעקבות לחצינו רוככה החקיקה בנושא. פעלנו בחקיקה לעניין הפחתת הרגולציה בחברות 'מדווחות', כחלק מהמהלך להגדלת מספר החברות הנסחרות בבורסה".

עוד אמר, "היינו מעורבים בחקיקה בנושאי הלבנת הון, בתיקון 14 המפורסם. לגבי חדלות פירעון, פעלנו הן בהיבט הציבורי הכללי, והן מההיבט של מקומו של רו"ח כבעל תפקיד בהליכים כאלה. בחוק העמקת הגבייה, היינו מעורבים בחקיקה בתחום המיסוי, בהקשר לפעולות חייבות בדיווח. לגבי שינויי חקיקה בהקשר למינוי או החלפת רו"ח בחברות ממשלתיות, עסקנו במכלול חקיקה בתחומי מיסוי".

"הרחבנו את מגוון ההשתלמויות והאירועים", ציין רו"ח קנה, "בהתאם לגיוון חברי הלשכה. פיתוח זרוע הפעילות של המועדון לאוכלוסיית חברי הלשכה מציב עברנו אתגר חשוב: במתן מענה מדויק לצרכים מגוונים בתחומי ההשתלמויות, ההדרכה והאירועים. השוני קיים הן במגזרים השונים עליהם נמנים החברים, והן בהתמחויות הפנימיות בתוך המגזרים עצמם".

מה לעשות עם עודפי הגבייה ממסים?

"הדבר הנכון ביותר, לטעמי, לעשות עם עודפי הגביה של השנה בהערכות לשנה הקרובה", אמר רו"ח קנה, "הוא להביא להורדת  מרכיבים במיסוי באופן חד פעמי, ולתקופה  קצרה – כך שאם יתברר שלא ניתן יהיה בעתיד להגיע לסכומי גביית מס גבוהים כמו השנה, אז לא נידרש לפעולות למנוע פגיעה בעתיד".

"ככלל, איני חושב שנכון לעשות 'תנועות חדות' במיסים כשאין תחזית מספיק חזקה קדימה, ואז נידרש לצעדים מתקנים, דבר שעשוי להפוך אותנו מ-'משק חושב כלכלה' ל-'משק חושב מיסים'. אם במהלך 2018 יתברר כי השיפור בגביית המס חוזר על עצמו – אז ניתן, אולי, לבצע שינויים ארוכי טווח".

בשנים האחרונות, אמר, "היו אירועים יוצאי דופן בעקבות פריחה בהיי-טק ואקזיטים גדולים, שיצרו רווחי הון  משמעותיים. ייתכן שבשנה הבאה נראה תוצאות אחרות. הוראת השעה שבאה במסגרת חוק ההסדרים, שכללה אפשרות לחלוקת דיבידנד בהנחה של 5-8%, הביאה לעודפי גביה גדולים, המניבים הכנסות מיסוי גבוהות".

לדבריו, "קיימת כיום אי וודאות לגבי גביית המיסים מדיבידנדים ומרפורמת חברות הארנק בשנים הבאות. אני מאמין שכלל המס כתוצאה ממהלכי חוק ההסדרים, יביאו לגביית מס בשנים הבאות שלא תפחת מהמיסים שנגבו בשנים 'רגילות', ולמעשה עודף המס השנה, כתוצאה מהדיבידנד – מהווה בעיקרו תוספת מס חד פעמית, שתפגע רק חלקית בגביית המס מדיבידנדים בשנים הבאות".