25 דברים טובים יותר הודות ל-Linux ולקוד פתוח – חלק א'

כתב: ג'ון טריל, רד-האט (Red Hat)

אנו חוגגים את יום ההולדת ה- 20 של המונח "קוד פתוח" (Open source), ורואים כי העקרונות שבבסיס הקוד הפתוח – החל משקיפות ושיתוף פעולה ועד לחופש ותפוצה רחבה, זלגו הרבה מעבר לגבולות טכנולוגיה ארגונית, והשפיעו באופן משמעותי גם על עולם הטכנולוגיה הצרכנית וגם על הסביבה העסקית הגלובלית בכללה.

לקוד פתוח הייתה השפעה כה רבה, עד שקשה לבחור רק אחדים מהחידושים המשפיעים ביותר, אך ניסינו לעשות זאת. לפניכם 25 דברים שאנו חושבים כי הינם טובים יותר הודות ל- Linux ולקוד פתוח, שחלקם לא היו קיימים כלל ללא עמוד השדרה של קוד פתוח, בעוד אחרים אולי היו מתפתחים מתוך הכרח, אך סביר להניח שלא היו  זוכים לפרסום.

תעשייה גלובלית

• מסחר בזמן אמת – אנו מתייחסים לעסקות פיננסיות המתבצעות כמעט בזמן אמת, כמובנות מאליהן, ממש כמו היכולת להעביר כספים, לבצע סחר במניות וטרנזקציות כספיות אחרות כשירות לפי דרישה. כל אלה כנראה לא היו מתאפשרים ללא תפקודיות זמן אמת של Kernel ה- Linux, אשר מניע למעלה מ- 50% מהעסקאות הכספיות בעולם ומגבה 100% מהבנקים המסחריים של פורצ'ן 500 (Fortune 500).
• כלכלת הטכנולוגיה הגלובלית – Linux ופרויקטים אחרים של קוד פתוח הבנויים  מעליה, סייעו לקדם את הסטנדרטיזציה של IT, ולאפשר פעילות בין מערכתית רבה יותר ברחבי הסביבה העסקית בעולם. דרך שפה משותפת של IT מסוגלים שירותים ותוכנות לגדול ולהתפתח מעבר לגבולות גיאוגרפיים מסורתיים, ויוצרים שוק טכנולוגיה גלובלי באמת.
• IT ממשלתי – עם דחיפה באמצעות החיסכון הכספי, חדשנות ויכולת גידול – תחילה של Linux ובהמשך של קוד פתוח בכלל, לגופים ממשלתיים יש היסטוריה עשירה של שימוש בקוד פתוח, ועתה הם מתקדמים להיות לדוגמאות ליעילות קוד פתוח. לאחרונה הדגישה תכנית צו הפעולה הלאומית הפתוחה השנייה של הממשל בארצות הברית את השימוש בקוד פתוח, ותרומה בחזרה לקהילות קוד פתוח כדי לעזור לטפח חדשנות ולהפחית עלויות.
• ערים מקושרות – קישוריות בין ההיבטים הקריטיים של ערים, החל מכיסויי פתחי ביוב ורמזורים ועד לשירותי חירום והתראות על מזג אוויר קיצוני, דורשת מחשוב בהיקף גדול. Linux, ולא מערכת הפעלה קניינית, מספקת יכולת גידול נרחבת זו, תוך אספקת היכולות הדרושות עבור פישוט שכבות המחשוב השונות כדי להפוך ניהול הטמעה כה מורכבת לאפשרי.
• בקרת תעופה אווירית – מנהל התעופה הפדרלי בארצות הברית, ה-FAA, מפקח על כמעט 24 אלף טיסות מדי יום, ופועל כולו תוך שימוש בתכונות הגידול והאבטחה אותן מספקת Linux.

הסטטוס קוו של IT ארגוני

• מחשבי על – משימות עתירות מחשוב, החל ממודלים של מזג אויר ועד קידוחי נפט וגז, דורשות מחשבים ייעודיים לטיפול בסימולציות מסובכות אלה, מה שהביא לפיתוחם של מחשבי העל המודרניים. מחשוב-על, כפי שקיים היום, היה נראה שונה לגמרי ללא Linux. לדוגמה, הסתכלו על 10 מחשבי העל המובילים ברשימת ה- TOP 500 – כולם מריצים צורה כלשהי של הפצת Linux.
• מחשוב ענן – כאשר משאבי מחשוב אינם באתר הפיזי או אפילו אינם בבעלות ארגון מסוים, מחשוב מבוזר פשוט לא היה מתאפשר כפי שאנו מכירים אותו היום ללא Linux וקוד פתוח. יכולת הגידול והגמישות של Linux מאפשרות לרבות מהתקנות עצומות אלה לפעול, בעוד מחסומי העלות של Linux, הנמוכים באופן משמעותי, מאפשרים ליישם אותן.
• שירותים לפי דרישה – במקביל למחשוב ענן, באה התפישה של שירותים לפי דרישה (On-demand services). אם מפתח זקוק למכונה וירטואלית, או איש תפעול IT צריך להקצות שרת, הם מצפים לעשות זאת במהירות וללא תקלות. יכולת הגידול של Linux מאפשרת הקצאה מהירה זאת, כפי שגם מאפשרת קלות הרישוי ללא עלויות מכבידות.
• DevOps – השילוב של פיתוח ותפעול (DevOps) קיים באוצר המילים של ה-IT כבר מספר שנים, מצמצם מרחק ומספק קשרי עבודה טובים יותר בין מפתחים ומקצועני תפעול. הודות ל- Linux ולעולם הרחב יותר של קוד פתוח, המתודולוגיה הופכת ברורה וקלה יותר להטמעה, כאשר חידושים מבוססי Linux, כמו קונטיינרים, מאפשרים לצוותים להתמקד בתפקידיהם, ולצמצם התנפחות פרויקטים.
• מחשוב היברידי – ארגונים אינם צריכים היום לבחור בין הענן או מחשוב באתר שלהם. הם יכולים להשתמש בתמהיל טכנולוגיות המתאימות לצרכי התשתית שלהם. ללא Linux כבסיס המתרחב והיציב עבור תמהילי שירותים אלה, מחשוב היברידי לא היה אפשרי כפי שאנו מכירים אותו היום – על ארגונים היה לבחור בין מחשוב באתר או מחשוב מתארח, כאשר סיוט הנעילה לספק ספציפי מרחף מעל כל בחירה שהיו עושים.