לוקאליזציה: להיות מקומי מרחוק

מחקר של גרטנר העלה כי 80% מהמותגים בעולם מעידים כי הצלחתם תלויה באופן כמעט מלא בחוויית הלקוח. מחקר זה עולה בקנה אחד עם הנחת היסוד לפיה לקוחות קונים יותר כאשר המוצר או השירות המוצע להם נמכר בשפתם.

על רקע זה התפתח בשנים האחרונות תחום הלוקאליזציה, המתמקד בהתאמה מוצר או שירות של חברות לשוק הבינלאומי כאילו נוצרו ממש באותה המדינה.

תהליך הלוקאליזציה לשפות שונות כולל בין השאר תרגום מילולי של הטקסט הנלווה למוצר, התאמה תרבותית ועדכנית לשפה ולמשמעויותיה וכן שמירה על הפונקציונאלית המקורית של המוצר והמראה הויזואלי שלו.

תרגום מכונה המשלבת בינה מלאכותית לא יחליף את יכולות האדם

לדברי שולמית גילן, מנכ"לית MGS language services, המתמחה באספקת שירותי לוקאליזציה לחברות טכנולוגיה, "לוקליזציה מדברת על תרגום והתאמה באופן לוקאלי. מבחינה טכנית תהליך הלוקאליזציה הוא תהליך כוללני המאפשר למוצר לעבוד בשפה אחרת. יש פעולות בתוכנה שהן פעולות טכניות, יש תהליכים שונים שעוטפים מוצר מעבר לתרגום המילולי כמו למשל תהליך של QA. כך למשל אם מדובר באפליקציה שצריכה לשבת טוב ובאופן מותאם למכשיר, כל זה באופן הוליסטי נקרא לוקאליזציה אנחנו מקבלים משהו גולמי בשפה אחת ומחזירים אותו עובד בשפה אחרת אם בבחינת מיקום פיזי, נראות והרגשה מא' עד ת'. זה הרבה מעבר לתרגום מילולי של השפה".

גילן הוסיפה כי "היום כדי למכור מוצרים בעולם העסקים המודרני והגלובלי צריך להיות בשפה של האדם. הלקוח קונה יותר טוב מוצרים שמדברים אליו בשפתו ומוצגים בשפתו לכן אם חברה רוצה למכור את המוצרים שלה בעולם, היא לא יכולה להשאיר את המוצר בשפה המקורית והיא חייבת להנגיש אותו ללקוחות שונים. זה חלק מהתהליך של העולם הגלובלי ויש על כך מחקרים המראים כי ברגע שמוצר תורגם – פוטנציאל המכירה שלו גבוה יותר".

גילן אמרה עוד כי לדעתה, תרגום על ידי מכונה המשלבת בינה מלאכותית לא תחליף בעתיד באופן מלא את יכולות האדם. "יש את תחום ה-Machine translation שהן מערכות מאוד מקצועיות עם בינה מלאכותית המתאימות למסות של עבודה אבל לא לכל דבר הן מתאימות".

"המערכות הללו צריכות להיות מוזנות בהרבה אלמנטים כמו למשל, במערכת של עולם התיירות צריך להזין מיליוני מילים מסוגים שונים של עולם זה ושל הלקוחות השונים על מנת שהיא תדע להתייחס לדברים באופן מלא. מערכת כזו תעביר את החומר ונקבל ממנה תוצאה של משהו כמו 70 אחוזי דיוק", אמרה.

"עם זאת לדעתי יהיה חייב להיות אחרי זה בנאדם שיעבור ויבדוק את הכל. עם החלק המילולי בלוקאליזציה זה יותר מורכב כי נדרשת בו עבודה טכנולוגית מקיפה. יש אנשי מקצוע, ביניהם גם מהנדסים, שהם אנשים טכנים שיודעים לטפל בכלי העבודה שתומכים בסביבת העבודה של המתרגמים ועבודתם חיונית. הם עובדים בסביבה ממוחשבת על כלי תרגום המסייעים להם למשל שאותה מילה מופיעה תמיד יעשה שימוש באותה משמעות באופן עקבי", הוסיפה.

דיוויד שנקלר, מנהל הלוקליציה של אורקם. צילום: רלי כהן

"פורטוגזית בברזיל היא לא אותו דבר כמו בפורטוגל"

לדברי דיוויד שנקלר, מנהל הלוקאליציה באורקם, המייצרת משקפיים חכמות עם סיוע קולי המאפשרות לעיוורים להתמצא במרחב, עבור המוצר שלהם קיימת חשיבות עצומה במיוחד להליכי הלוקאליזציה.על מנת לסייע בהתאמת המוצר לשימוש עיוורים וכבדי ראייה במדינות שונות המנווטים את דרכם באמצעות המכשיר.

"עבור עיוורים ולקויי ראייה המכשיר מהווה כלי עזר כי הם רוצים לחיות חיים טובים ונורמליים כמו כולם וכי הם אינם יכולים לראות. בכל זוג משקפיים ניתן לקרוא בארבע שפות והכל מתורגם מילולית. זה הרבה מעבר לתרגום עצמו. האנשים צריכים קשר למקום שלהם, לתרבות. לדוגמה, צרפתית בצרפת ובקנדה שונות זו מזו. בבלגיה ובצרפת המספרים שונים", אמר.

שנקלר משוכנע כי גם כאשר המכונות יסייעו בהליכי לוקאליזציה באופן משמעותי יותר, עדיין יהיה מעורב בתהליך אדם. לדבריו, "לדעתי יהיה חייב להיות מעורב בכך אדם כי בשבילנו למשל יש מדינות שאולי מדברים בהן באותה השפה, אבל זה לא אומר שהמשמעות היא אותו הדבר. פורטוגזית בברזיל היא לא אותו דבר כמו בפורטוגל למשל".

הוא הוסיף כי "אצלנו יותר יש מילים טכניות שבאמת ברוב המקומות לא משתמשים בהן כמו למשל המילה סוויפ באנגלית, Swipe. למכשיר יש את הפעולה המכונה כך אבל בעברית ובשפות אחרות אין באמת מילה כזו. אולי משהו כמו "לגהץ" אבל הכוונה היא לא ממש כזו".