בנט: "על התלמידים לפתח כישורים רכים כדי להתמודד בשוק התעסוקה"

ארז בוגנים, מבעלי קבוצת סינאל, ומייסד ויו"ר מועדון האחד עשר, מועדון המנכ"לים המובילים של החברות הגדולות במשק, אירח בשבוע שעבר מפגש פסגה של עשרות מנכ"לים ובכירים מחברות בולטות במשק הישראלי. המפגש נערך במסעדת מיט קיצ'ן בתל אביב והתארחו בו שר התקשורת, איוב קרא, שר החינוך, נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד.

בין המנכ"לים והבכירים שהשתתפו באירוע: איציק צאיג, שפרש באחרונה מתפקיד מנכ"ל אסם; רפי סוויד, הבעלים והמנכ"ל של מוקד אמון; אבי כהן, מנכ"ל אירוקה; אילן בירנפלד, מנכ"ל דלויט ישראל; מירי אנגלמן, מנכ"לית 3M; איתמר קרסנטי, מנכ"ל תרו; ד"ר אתי גרובלד, מנכ"לית מכללת אחווה; בועז וקסמן, בעל השליטה באופיר טורס; גיל ספיר, מנכ"ל שירביט; מאיר קינן, מנכ"ל מלון רנסנס תל אביב; דודי אשכנזי, מנכ"ל רשת מלונות גרנד; אחישי גל, מנכ"ל איסתא; מיכאל דיין, מנכ"ל עשות אשקלון; נדב הררי, מנכ"ל כימוביל; רוני שוורץ, מנכ"ל עמינח; שחר בן מובחר כהנא, מנכ"ל טיב וטעים; רמי ערוסי, מנכ"ל משותף של טלאול; אמנון מרחב, שכיהן בחמש השנים האחרונות כמנכ"ל עיריית ירושלים והודיע באחרונה על פרישה; חיים גליק, מנכ"ל עיריית ראשון לציון; אבי בן חמו, מנכ"ל עיריית נתניה; ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית ניצן; שולמית גרי, סגנית נשיא למנהל וכספים במכון ויצמן; וד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון.

בוגנים, שהנחה את האירוע, שאל את השר בנט כיצד יש בדעתו של משרד החינוך להיערך לאתגרים הדיגיטליים, דוגמת הבינה המלאכותית והרובוטיקה, שעתידים להשפיע הן על התעסוקה של העובדים בעבודות ידניות והן על התעסוקה של עובדי הצווארון הלבן, ולגרום להיעלמות של משרות רבות.

בנט השיב: "זהו אולי האתגר הגדול ביותר שלנו. אנחנו לא יודעים איך העתיד ייראה. מה שאנחנו פחות או יותר יודעים הוא ש-50% מהמקצועות הקיימים לא יהיו קיימים בזמן שילד שנכנס כיום לכיתה א' ייכנס לשוק העבודה. לא יהיו אנשים בתחנת דלק, לא יהיו נהגי מוניות, נצטרך פחות מכונאים בגלל הרכב האוטונומי, פחות קופאיות בסופר, פקידים בבנק, מנהלי חשבונות ועוד. כל דבר שיש בו בדל של יכולת לאוטומציה יעבור אוטומציה. אבל יש עולמות רכים יותר, שבהם יצטרכו בני אדם, בעיקר בתחומים של בני אדם לבני אדם, כמו פסיכולוג, מורה ועובדים בתחומי הפיתוח הטכנולוגיים".

הוא הוסיף כי "עד לפני כמה שנים, בתי הספר בישראל היו זהים בתכליתם לבתי הספר שלפני 120-130 שנים – מורה שעומד ומרצה בפני ילדים משועממים. באותה התקופה היה צריך לגדל בוגרים צייתנים, עם משמעת, שעושים את מה שאומרים להם. זה מה שהיה צריך בעידן המפעלים הגדולים ופסי הייצור. כיום צריך בדיוק ההיפך. כל אחד מאתנו, זוכר שכילד המורה אמרה לו משהו כמו 'נפתלי, הכנת את שיעורי הבית לבד?', וחלילה אם אמרת שעשית את השיעורים עם עוד מישהו. עכשיו זה הפוך. התשובה צריכה להיות: 'כן, עשינו את זה בצוות. לא עשיתי לבד, אל תדאגי'. כיום, כל עשייה רצינית כרוכה בעבודת צוות".

"הבוגר של העתיד יהיה אדם יצירתי, חכם ובעל כלים טובים במתמטיקה ובאנגלית", ציין בנט. "כל ילדי ישראל צריכים 4 או 5 יחידות לימוד באנגלית. לא כל ילדי ישראל צריכים 5 יחידות במתמטיקה, אבל לא יכול להיות ילד במדינת ישראל בלי אנגלית משובחת. פן אחד הוא כישורי היסוד, השפות – שפת המתמטיקה, שפת האנגלית, שפת התוכנה והעברית, כמובן. הפן השני הוא הכישורים הרכים, כמו עבודת צוות ויצירתיות, והפן השלישי הוא בסיס ערכי של כבוד אחד לשני, כבוד למורים, אהבת המדינה, אהבת הארץ, סובלנות ועוד".