איך מקימים בית חולים חדש בעזרת ה-IT?

בחודש הבא ימלאו שנתיים לתחילת פעילותו של בית החולים אסותא אשדוד. בית החולים הוא בבעלות אסותא מרכזיים רפואיים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות. אבל למרות היותו לכאורה בבעלות פרטית, הוא מתפקד כבית חולים ציבורי לכל דבר – כולל חדרי מיון – וכפוף לרגולציה ולפיקוח משרד הבריאות.

בבית החולים יש 300 מיטות, המשרתות כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה. הוא משתרע על קמפוס בן 70 דונם, מתוכם 70 אלף מ"ר שטח בנוי, הכוללים מבנה אשפוז בן 9 קומות, 2 מתוכן תת-קרקעיות, מבנה נוסף בן 7 קומות, הכולל מרפאות, ומכוני מחקר.

בית חולים אסותא אשדוד. צילום: עודד קרן

בנייתו ותפעולו של בית החולים כוונו מראש להיות מבוססי דיגיטל, עם מינימום ניירת שמייצרת בירוקרטיה, ומקסימום תהליכים אוטומטיים, ולכן רק טבעי היה שהעובד מספר 3 של בית החולים, שגויס לפני חמש שנים, היה ראש אגף מערכות מידע של בית החולים, דורון איזון. הוא ליווה באופן צמוד את כל תהליכי התכנון והבנייה של בית החולים, תוך הקפדה על הלימה מוחלטת בין הצרכים של בית חולים מודרני לבין התשתיות הפיסיות והדיגיטליות. אין ספק שבפרופיל המוכר של מנמ"רי בתי חולים וארגונים רפואיים, המשימה שהוטלה עליו הייתה מורכבת ואולי יחידה: להקים בית חולים מאפס, ולצפות תהליכי חדשנות, שאז, ב-2014, רק החלו לדבר עליהם, ושכיום הם מיושמים.

איזון הגיע לתפקיד מהעבר השני של הגדר, מהצד של הספקים. בין התפקידים שמילא: סמנכ"ל IT גלובלי בנס, מנהל חטיבת IT במלם תים. הקשר שלו לעולם הרפואי התבטא בכך שבתפקידו בנס ניהל בין היתר במיקור חוץ את יחידת המחשוב של בית החולים בילינסון.

איך הגעת לתפקיד והאם לא היו לך חששות?
"ב-2014 ראיתי שמחפשים מנמ"ר לבית החולים בהקמה. שלחתי קו"ח, ובתום תהליך מיון קצר יחסית גויסתי לעבודה, כאשר כאן לא היה כלום. היו רק תכניות להקמת בית חולים ותו לא. ברגע מסוים תפסתי את עצמי ואמרתי: 'או קיי,עכשיו אתה לבד, יש לך משימה להקים מערך מחשוב בבית חולים מאפס, וצריך להתחיל לעבוד'. מהר מאוד גם גיליתי שאין לי ממי ללמוד, מהסיבה הפשוטה – שלא הקימו בישראל בית חולים חדש ב-40 שנים האחרונות".

אז מאיפה מתחילים?
"שני האתגרים הראשונים היה לבחור את התשתיות, לאפיין ולעצב את תפיסת העולם סביב מערכות המחשוב, כי כבר בשלב זה היה ברור לי ולצוות הניהול שהיה אז שאין הזדמנות לקבל החלטות שגויות, חלילה. אבל לשמחתי אני יוכל לומר, שלמרות שלא היה קיים ידע קודם נעזרתי לא מעט בעמיתי – חברי המנמ"רים בבתי החולים – למדתי את התהליכים, חלקם גנריים, שעברו כמובן התאמות בהתאם לצרכים שלנו".

מערכות מחשוב ברפואה דורשות שת"פ עם הצוות הרפואי המקצועי, שבכלל לא היה כאן כאשר בניתם את בית החולים. איך מגשרים על כך?
"אכן אתה צודק. זה היה אתגר נוסף, פנימי. מרבית ההחלטות הקריטיות על עיצוב התשתיות ומערכות המחשוב התקבלו פה כאשר עדיין לא גויסו הרופאים ומנהלי המחלקות. בדרך כלל, כשאתה מעצב תהליכים דיגיטליים, אתה עושה זאת עם הגורמים הרלוונטיים. זה היה סיכון מחושב ולקחנו בחשבון שיהיו מצבים בהם הרופא המומחה יגיד שהוא זקוק למערכות אחרות. כידוע, עם הרופאים המקצועיים רצוי מאוד לא להתווכח".

עד כמה הצלחתם לעמוד בסופו של דבר בציפיות?
"ראשית, כמו שאתה מכיר, בפרויקטי מערכות מחשוב אין 100 אחוזי הצלחה. במבט לאחור, אני יכול לומר שאחוזי הפגיעה שלנו, מול הציפיות של אנשי המקצוע, הגיעו ל-75 אחוזים, שזה נתון יפה מאוד.

מה שהקטין את הסיכון הוא העובדה שבהחלטה אסטרטגית שקיבלנו, חלק מתשתיות המחשוב התבססו על המערכות של אסותא מרכזים רפואיים, חברת האם שלנו. בנוסף, חלק ממערכות התוכנה היישומיות שפועלות כאן אינן ייחודיות לנו, והן על פי מה שמקובל במערכת הבריאות בהתאם לרגולציה".

האם היו מערכות שפותחו כאן בכוחות עצמכם?
"אכן כן ולא תמיד עשינו זאת מתוך בחירה. אגב זו נקודה כואבת נוספת, שאתגרה עוד יותר את תהליך ההקמה של מערכות המידע בבית החולים, והיא לא אופיינית רק לנו. ככלל, בארץ ובעולם יש מעט מאוד מערכות מדף המנהלות מערכות של בית החולים ברמה של ERP, כולל לא אצל היצרניות הבינלאומיות הגדולות. תוסיף על זה את הרצף הבלתי פוסק של כללים ורגולציה של משרד הבריאות, וזה אילץ אותנו לפתח בעצמנו או לבצע התאמות, שעובדות עד היום בצורה יפה מאוד ואנו גאים על כך".

כיצד, אם כן, נראה בית חולים דיגיטלי?
"כל תהליכי הקליטה, המעקב הרפואי והבדיקות ממוחשבים לחלוטין. כאשר מטופל מגיע לבית החולים, המערכות כבר יודעות לזהות אותו ומלוות את כל התהליכים עד לשחרורו כולל התחשבנות כספית, שהיא אוטומטית לחלוטין, דבר שלא קיים כיום באף מערכת בית חולים אחרת. חלפו הימים שבהם מטופלים הסתובבו עם מדבקות, תיקים וניירת בין המחלקות, למעט פה ושם שרידים, המחויבים על פי חוק.

ברמת התשתיות יש באסותא אשדוד שני חדרי שרתים, שני דטה סנטרים, מערכת תיוק רפואי מלאה של קמיליון, המשרתת את כל היחידות האמבולטוריות, והכל מתחבר למערכת אחודה, שנבנתה מראש לטפל בתהליכים אלו, בניגוד למערכות אחרות שנבנו בטלאים.

בכלל האיחוד והחיבור בין המערכות הוא גאוות היחידה שלנו, זה בעצם שם המשחק. אינטגרציה מלאה בין כל המערכות השונות, בין כל בסיסי הנתונים, שמאפשרת בסופו של דבר לתת למטופלים שלנו את מלוא תשומת הלב, ללא התעסקות בבירוקרטיה וניירת.

אנחנו מבינים שעלינו כל הזמן להתקדם בנושא הדיגיטל. חלק גדול מהלקוחות שלנו שייכים לדור שנולד לתוך העולם הדיגיטלי. אנחנו גם חיים בעולם תחרותי במערכת הבריאות. כיום כבר אין לקוח שבוי, כל אחד יכול לעבור מקופה לקופה בלחיצת כפתור בנייד שלו ולכן התחרות היא בעיקר על חווית השירות של המטופלים. לא במקרה המוטו של בית החולים, כפי שנקבע על ידי ההנהלה, הוא "קהילה שיש לה בית חולים", ולא להפך. וזה אומר הרבה מאוד".

יש מחשבות לעבור לענן?
"אנו לא ערוכים לענן כי המערכות לא תוכננו לכך, בין היתר בגלל מגבלות רגולציה שונות. אל תשכח שהתחלנו לתכנן, אבל מעצם היותנו מבוססי תהליכים דיגיטליים, אני מניח שתהליך המעבר לענן יהיה קל יותר כשנחליט לעשות זאת".

כיצד אתה רואה את תפקידו של המנמ"ר לאור הניסיון הנוכחי שלך גם מתפקידיך בעבר?
"העבודה כאן המחישה לי יותר מכל את השינוי הדרמטי שעובר תפקידו ומעמדו של המנמ"ר במגזר הרפואי ובכלל. בעולם ישן, המנמ"ר דיווח למנהל כספים או מנהל בכיר אחר. כיום אני מדווח ישירות למנכ"ל בית החולים, פרופסור חיים ביטרמן, ויש לזה משמעויות רחבות מאוד, מעבר לעניין הפנים ארגוני.

תובנה נוספת היא שהמנמ"ר חייב להכיר את ליבת הפעילות של הארגון שלו. אין מצב שארגון יקבל החלטות בנושא טכנולוגיה ומערכות מידע, בלי לערב את המנמ"ר, וזה כולל גם תהליכי או"ש וקבלת החלטות אסטרטגיות שאני שותף להן".

בסופו של דבר, אתה יכול לומר שהמשימה להקים בית חולים על בסיס חדשנות הצליחה?
"ההצלחה באה לידי ביטוי ביום הראשון לפתיחת השערים בבית החולים, כשהכל עבד בצורה מלאה, למעט פה ושם תקלות קטנות שמיד טופלו. הייתה לנו אפילו לידה ראשונה בימים הראשונים לעבודה. אבל בבית חולים, כמו בארגונים אחרים, לא נחים על זרי הדפנה. העבודה היא רציפה, כל הזמן יש אתגרים שצריך לענות עליהם, הן ברמה השוטפת – כי אסור לשכוח לרגע שאנו עוסקים פה בחיי אדם – וגם לגבי האתגרים הטכנולוגיים העתידיים".

פרופסור חיים ביטרמן, מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד. צילום: עודד קרן

פרופסור ביטרמן מנכ"ל בית החולים: "הדרך לפנינו עוד ארוכה"

מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד הוא פרופסור חיים ביטרמן, מומחה ברפואה פנימית, לשעבר מנהל החטיבה הפנימית בבית חולים כרמל והרופא הראשי של שירותי בריאות כללית. ביטרמן מעורב באופן ישיר בכל ההחלטות הקשורות ליישום החדשנות בבית החולים.

כיצד מערכות המידע משתלבות בתפקוד של בית החולים?
"אין לי ספק שכיום אי-אפשר להקים מערכת רפואית מודרנית ללא שיתוף של מערכות מידע וטכנולוגיה. תהליך ההקמה כלל תכנון וניהול תהליכים, תרשימי זרימה. מערכת בריאות היא מגדל בבל של תהליכים, והיה ברור לנו שהכל צריך להתחבר בעזרת מערכות המחשוב והדיגיטל, ולכן המנמ"ר וכל הצוות שלו היו שותפים מלאים לכל התהליכים.

אבל אנחנו עדיין בתחילת הדרך, אפשר לומר שהיום אנחנו בכיתה ג' או ד', ולפנינו עוד דרך ארוכה. אנחנו חיים בתוך מערכת שמראש היא מורכבת מדברים שמכתיבים לך, אתה מתמודד עם הצורך בשיתוף מידע עם גופי בריאות חיצוניים. אפילו לנו, כאשר אנו צריכים לשתף מידע עם מכבי שירותי בריאות שאנחנו חלק מהקבוצה, עדיין יש הרבה מאוד דברים שצריך ללמוד וליישם".

כיצד מתמודדים עם יישום והטמעת המערכות בקרב העובדים?
"זה היה באמת אתגר נוסף, שהתמודדנו איתו בהצלחה. מרבית כוח האדם שגייסנו פה הגיע ממקומות שונים, מסביבות עבודה שחלקן היו ממוחשבות וחלקן לא, וזה כולל את כולם – האחיות, הרופאים ויתר העובדים. אני חושב שעברנו פה תהליך מרתק, אבל, כאמור, הדרך לפנינו עוד ארוכה".