"פרויקט מצליח נדרש להיות כזה בכל ממד וזווית"

כתב: הילל יוסף.

הכנס של PMI ישראל – העמותה לניהול פרויקטים בישראל – התקיים אתמול (ג') באולם LAGO בראשון לציון והסתיים בהצלחה רבה. בעקבות הכנס, ראיינו את משה יונה, PMP, סגן נשיא לכספים ויו"ר POY – פרויקט השנה – בעמותה, כדי שיספר לנו מה הופך פרויקט למצליח.

"פרויקט מצליח דרוש להיות שכזה בכל ממד וזווית", אמר יונה, בעל ניסיון עשיר ומגוון בתחום ניהול פרויקטים בתעשיית ההיי-טק והתשתיות.

למה הכוונה?
"התיאוריה אומרת שפרויקט מצליח הוא כזה שעומד בלוח הזמנים, בתכולה ובתקציב. על זה אפשר להוסיף שמדובר בפרויקט שבוצע באיכות ולשביעות רצון בעלי העניין.

משה יונה, PMP, סגן נשיא לכספים ויו"ר POY – פרויקט השנה – בעמותת PMI ישראל. צילום: ניב קנטור

עם זאת, הניסוח הזה תאורטי מדי לטעמם של חלק מבעלי העניין. כך, אנשי שיווק או מכירות יאמרו שפרויקט מצליח הוא זה שמביא את הפרויקט הבא; המתכננים, קרי המהנדסים, יגידו שפרויקט מצליח כאשר התוצר שלו עובד היטב; ואנשי שירות לקוחות יגדירו הצלחה כשהלקוח מרוצה. אנחנו, צוות POY, אומרים שפרויקט מצליח זה פרויקט שבכל זווית שנסתכל עליו יהיה אפשר להגיד שהוא מצליח".

אילו פרויקטים נבחרו כפרויקטי השנה?

במסגרת הכנס התקיימה תחרות פרויקט השנה – POY. לפני שנכתוב מיהם הזוכים, נספר איך בוחרים אותם. "בתחרות פרויקט השנה, אנחנו בודקים את כל הזוויות ועושים שקלול", אמר יונה.

לדבריו, "תחרות פרויקט השנה היא 'מוסד' שצובר תאוצה ומשתבח משנה לשנה. בורכנו השנה בכמות, באיכות ובמגוון רחב של פרויקטים. לכן, תהליך בחינת הפרויקטים והזוכים השנה היה מאתגר ביותר. בנוסף, בגלל השוני בין הפרויקטים מהיבטים שונים, הרחבנו השנה את המסלולים לבחירת פרויקט השנה".

"כדי להשתתף בתחרות, על הפרויקטים היה לעבור תנאי סף בסיסיים: סיום הפרויקט בשנה שקדמה להגשתו ושביעות רצון הלקוח, קרי – המזמין. היו קריטריונים נוספים, שלא היו תנאי סף, וככל שהפרויקטים היו קרובים יותר לעמידה בהם, הם קיבלו ניקוד בהתאם", אמר יונה.

הוא ציין כי "מטרות תחרות פרויקט השנה הן: לעודד מנהלי פרויקטים לעבוד על פי מתודולוגיה סדורה של PMI, ה-PMBOK, כי כך ניתן להשיג הישגים טובים יותר; להביא למצוינות בתהליך ניהול הפרויקטים ובתוצאות; ולהביא לשביעות רצון כל בעלי העניין, ובראש ובראשונה ללקוח וליזם".

ועכשיו – לזוכים

במסלול מתודולוגיה: פרויקטים שהתמקדו בבנייה ו/או שיפור מתודולוגית ניהול פרויקטים.
מקום ראשון: מיסוד תהליכי ניהול פרויקטים במרכב"ה – משרד האוצר.
מקום שני: מעבר לניהול פרויקטים במתודולוגיית אג'ייל בבנק דיסקונט.
מקום שלישי: הטמעת אלמנטים ועקרונות משחוק באלביט.

במסלול תשתיות לאומיות: מגה פרויקטים ברמה האזורית או הלאומית.
מקום ראשון: הקמת נמל התעופה רמון סמוך לאילת.

במסלול חדשנות ותרומה לקהילה: שילוב של חדשנות יחד עם תרומה רבת ערך לקהילה ולפרט.
מקום ראשון: רפואה היברידית בקופת חולים מאוחדת.
מקום שני: פרויקט בחיל הלוגיסטיקה של צה"ל.
מקום שלישי: דיפלומטיה ציבורית – נוער ישראלי ונוער איטלקי בבית הספר עמל פתח תקווה.

במסלול טכנולוגיה: פרויקטים שליבת מהותם הנה עתירות טכנולוגית בתחומים שונים.
מקום ראשון: החללית הישראלית הראשונה לירח, בראשית – עמותת Space.il.
מקום שני: מחשוב ובקרת השינוע הימי הגלובלי בכיל.
מקום שלישי: מערכת מידע גלובלית לניהול משאבי אנוש בכיל.

במסלול הביטחוני זכו שלושה פרויקטים מעניינים ומיוחדים שבוצעו בחיל האוויר.

לדברי יונה, "במושב שהובלתי השנה בכנס קיימנו סדנה איך לחשוב אחרת ולנפץ את תקרת הזכוכית האישית, ודיברנו על הדרך על השאלה איך להצליח בפחות זמן ומשאבים".

"הכנס השנה התקיים בסימן חושבים מחוץ לקופסה, יחד עם חגיגות היובל של העמותה. השקענו רבות בכנס ואנחנו מקווים שהמשתתפים נהנו ונתרמו", סיכם יונה, ואמר כי הוא סמוך ובטוח שהעמותה תמשיך לתרום למקצוע ניהול הפרויקטים בכלל ולחבריה בפרט.