"הממשלה צריכה לממן פרויקטי ערים חכמות ברשויות המקומיות, במיוחד בפריפריה"

"על הממשלה להזרים תקציבים לרשויות המקומיות, בעיקר הבינוניות והקטנות, על מנת שיוכלו לבצע תהליכים של עיר דיגיטלית חכמה. פרויקטי עיר חכמה צריכים להיות פרויקטים לאומיים", כך אמר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, בראיון לאנשים ומחשבים. 

ביבס עומד בראש משלחת של 42 ראשי ערים וישובים מכל הארץ, המשתתפים בתערוכה ובכנס הבינלאומי Smart City Expo World Congress, שנפתחו אתמול בברצלונה. 

לתערוכה צפויים להגיע כ-25 אלף איש, כ-400 מתוכם בישראל, ביניהם שרים וראשי ערים מכל העולם. התערוכה נערכת בפעם התשיעית ברציפות, והשנה היא מתפרסת על פני שני אולמות, כאשר אולם אחד הוקצה השנה לראשונה לתחום המובייל.

גם השנה מציגות בתערוכה כ-20 חברות ישראליות, שמתארחות בשלושה ביתנים גדולים: עיריית תל אביב, המרכז לערים חכמות של אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עם יריב שדה, מנהל קהילת ערים חכמות, עיריית חיפה, וחברות נוספות שמציגות במתחמים שונים של התערוכה.

מימין לשמאל: סרג'יו וינצקי, נציג התערוכה בישראל; הוגו ולנטי, מנהל התערוכה, וחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, בטקס קבלת הפנים למשלחת הישראלית לברצלונה. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הירידים FIRA בישראל, שיזם את השתתפות המדינה בתערוכה לפני 9 שנים, הביע סיפוק רב מהנוכחות המכובדת של ישראל בתערוכה, וציין את הגידול בהיקף התערוכה ושטחיה משנה לשנה, מה שמוכיח שערים חכמות הן אחד התחומים החמים ביותר בעולם כיום. בקבלת הפנים השתתפו גם ליאת שחם, הנספחת המסחרית של ישראל במדריד, יצחק בורבה, מנכ"ל התאגידים העירוניים, ואח"מים נוספים.

בישראל – המודעות ליישום תהליכים של ערים חכמות הולכת ועולה

ביבס, אומר כי בישראל המודעות ליישום תהליכים של ערים חכמות הולכת ועולה, וההוכחה לכך היא הנוכחות הגדולה של ראשי הערים והישובים, שמייצגים את כל קצווי החברה הישראלית, מרכז, פריפריה, מיעוטים ועוד.

"לפני שלוש שנים, כשהתחלתי לדבר על ערים חכמות, הסתכלו עלי כתמהוני, ולא הבינו מה אני רוצה. הנימוק שלהם היה שאין לנו תקציבים לדברים הבסיסיים. היום אני במקום אחר לגמרי, התהליכים מתחילים לחלחל גם במקומות שלא היו בעבר, ולדוגמה, נמצא פה המנכ"ל של המשרד לנגב והגליל, שסיפר על פרויקטי ערים חכמות שהם מתחילים לגלגל אצלם, זה דבר שלא היה קודם", סיפר ביבס.

"הם מבינים שהתקציבים שצריך להשקיע בערים חכמות מייעלים את תהליכי העבודה, חוסכים כסף, משפרים השירות לתושב. בסופו של דבר הכספים האלו חוזרים חזרה לעירייה, ומפנים לה משאבים להשקיע בנושאים החשובים של כל עיר", אמר ביבס. 

אילוסטרציה: BigStock

"אל תשכח, שיש תקציבים שמגיעים מישראל דיגיטלית, שמסייעים לרשויות לבצע פרויקטים של ערים חכמות", הוסיף ביבס. "אבל זה לא יכול להיות שרק ערים עצמאיות גדולות כמו תל אביב, מודיעין, ירושלים ואחרות יבצעו תהליכים כאלו, ויתר הרשויות לא יוכלו לעשות את זה", המשיך. " לכן אנחנו דורשים כבר זמן רב מהממשלה להקצות תקציבים ייעודיים לאותן רשויות, כדי לעודד אותן לבצע פרויקטי עיר דיגיטלית, כי בסופו של דבר מדובר על התייעלות ושיפור השירות. משרד הפנים והממשלה בכלל צריכים להבין שזה לא עניין של תקציבים לאותן רשויות. פרויקטי עיר דיגיטלית מייצרים אקו-סיסטם גדול, מביאים את אנשי הטכנולוגיה הטובים לעיר, מעלים את הרמה של כל העיר, ומשפרים את השירותים לעירייה. קח דוגמה מערים כמו ירוחם, דימונה, אילת. הממשלה צריכה להקצות משאבים, לתת לרשויות את הכלים המתאימים וכל רשות תבחר לעצמה כיצד ליישם את העיר החכמה, זה שונה מעיר לעיר", הבהיר ביבס.

הוא ציין גם כי "בימים אלה השלים מרכז השלטון מקומי את הקמת מרכז החדשנות של ערים חכמות במבנה שלהם בתל אביב, ושם ניתן לראות את כל הפתרונות שקיימים, ומה אנחנו כמרכז שלטון מקומי יכולים לעשות".

שת"פ בין ערים ליצירת פרויקטי עיר חכמה

בתשובה לשאלה מה דעתו על רעיונות שעלו באחרונה להקמת אשכולות של יישובים שיעשו ביחד פרויקטי עיר חכמה, וכן על הרעיון של שת"פ בין ערים חזקות וחלשות, ביבס עונה כי: "אני אשמח אם משרד הפנים והממשלה יאפשרו לנו לבצע פעולות של שת"פ בין הערים. בעבר ניסינו לעשות זאת במצבי חירום, ולצערי זה נכשל.

הצרכים של כל עיר שונים, ולכן הממשלה צריכה להעמיד לרשות ראשי הערים את התקציבים והכלים המתאימים כדי שהם יעשו זאת", הוא אמר, אבל ציין כי "למעשה דרך השלטון המקומי אנו עושים זאת, ועוזרים בין רשויות. אני מאמין שכל עיר יש לה את הייחודית שלה. כאשר מנסים לחבר בין ערים שנמצאות באשכול גליל מערבי, כל עיר היא משהו אחר, זה לא תואם לאופי שלה. אבל האשכול בהחלט צריך לדאוג שהם יביאו את המשאבים, כדי שכל עיר תבחר לעצמה במה היא רוצה להתמקד".

בהתייחסו לסוגיית היעדר תקנים לתפקיד מנמ"ר ברשויות, אמר ביבס: "אכן יש בעיה, אבל זה חלק ממכלול תפקידים שמשרד הפנים מסרב להכיר בהם והקצות להם תקנים רשמיים. חייבים להבין שלא יכול להיות מצב שרק לרשויות עצמאיות יש כוח אדם ותקציבים והשאר – למעלה מ-180 רשויות – נמצאות הרבה מאחור". "אבל", הוא מוסיף, " לצערי הרב אין מי לדבר. הממשלה לא מתפקדת, הכל נעצר. אין לי ספק שכאשר תקום ממשלה, ולא משנה איזה, זה יהיה אחד הנושאים שניאבק עליהם. כרגע הגוף היחיד שמתפקד במדינה זה הרשויות, ובהפוך על הפוך – בגלל שאין ממשלה – הפקידים פחות מפריעים, ואנחנו ראשי הערים יכולים להוציא לפעול תכניות מבלי שאף אחד יפריע לנו", הוא אמר לסיום, בחיוך.