"אין מנוס מחקיקה שתאסור על חשבונות פיקטיביים של פוליטיקאים"

2020 הייתה שנה מעניינת בכל מה שקשור לרשתות החברתיות, ועושה רושם שהן שיחקו תפקיד רב יותר בחיים שלנו: את הזמן הפנוי שהיה לנו בסגר העברנו לא רק בנטפליקס, קצת משחקים ולהשגיח שהילדים באמת לומדים בזום, אלא גם בפייסבוק, טוויטר ופלטפורמות המדיה החברתית האחרות. הקורונה הייתה סיבה מרכזית לדומיננטיות של הרשתות החברתיות השנה: הן היו כר פורה למידע על הנגיף – בחלקו נכון ובחלקו האחר, ואולי הגדול יותר, לא.

בכלל, הפייק ניוז, או במילה הנרדפת החדשה-ישנה מיס-אינפורמציה, נסקו השנה – בכמות ובדמיון של המפיצים שלהן. חלק נכבד מזה הוא "בזכות" דונלד טראמפ, ש-"הפציץ" במידע חלקי במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע, לפני ואולי אפילו יותר מזה אחרי שהפסיד בבחירות לנשיאות.

ויש גם, איך לא, את ההסתה ושנאת החינם. דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון מראה כי החל מחודש מרץ, המועד שבו הקורונה רשמה את הקפיצה הגדולה בעולם שמחוץ לסין, כולל בישראל, חלה קפיצה גם בשנאה ברשת – עם עלייה של 72% לעומת החודש הקודם, פברואר, ושל 35% בהשוואה למרץ 2019.

עוד שתי נקודות שראוי להזכיר כשמסמכים את השנה ברשתות החברתיות הן מתקפות הסייבר שבוצעו דרכן והפעילות המוגברת של ממשלות, ובראש ובראשונה הממשל האמריקני, בניסיונות להטיל מגבלות ורגולציה על ענקיות התחום. גם כאן "מככב" טראמפ, עם הצו שלו, שאוסר על פעילות טיק טוק בארצות הברית – כחלק ממלחמת הסחר בינה לבין סין. וזאת רק דוגמה.

על רקע כל אלה, מערכת אנשים ומחשבים זימנה פאנל של כמה מומחי רשת ותקשורת, כדי לנתח את 2020 בעולם המדיה החברתית, ובעולם הווירטואלי בכלל, ולהעריך מה יהיה בשנה החדשה. בפאנל השתתפו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד חיים רביה ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר בץ; ד"ר שגית זילבפרב, מרצה וחוקרת מדיה דיגיטלית, מנכ"לית עמותת אשנב ושותפה מייסדת של הסטארט-אפ סופי סייף; איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת ביד ושם; איה אחימאיר, מנכ"לית דבי תקשורת; ודן בילסקי, עורך חדשות בכיר בתאגיד השידור הישראלי כאן. בכתבה הראשונה על הרב שיח הובאו דבריו של עו"ד הכהן. בכתבה זו מובאים דברי עו"ד רביה.

אילו תהליכים שקשורים לדמוקרטיה זיהית בשנה החולפת ברשתות החברתיות?
"השנה ראינו מעין מהפכה באופן ההתנהלות של החיים הדמוקרטיים, וזה בהחלט בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות. ראינו שהפלטפורמה של פייסבוק ואחרות היו בסיס להתארגנויות פוליטיות, כאשר בישראל זה בא לידי ביטוי בולט במחאה של הדגלים השחורים. הפצת המסרים, גיוס האנשים להגעה להפגנות והעברתן בשידור ישיר – כל אלה נעשו במדיה החברתית.

אחת ההפגנות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבלפור. צילום: יניב הלפרין

בנוסף, ובמיוחד בתקופות הבחירות שידענו בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים שימוש מסיבי של פוליטיקאים בהעברת מסרים ברשתות החברתיות. השנה הועלו בישראל טענות על כך שפייסבוק מאפשרת פתיחת חשבונות פיקטיביים, שהפוליטיקאים משתמשים בהם לתעמולה ברשת, כמו שטען עו"ד איתי לשם אודות חשבונות פיקטיביים של בנימין נתניהו".

איך ניתן למנוע את זה, מעבר להפניית דרישות לחברות עצמן?
"זה מחייב תיקון בחוק הבחירות. אבל לצערי, נוכחתי בתקופה האחרונה, במסגרת המאבק שלי בנושא הפרטיות והשב"כ, שעוד לא נולד הח"כ שיתקן חוקים שהוא לא יזם אותם. הם לא נוהגים לאמץ הצעות לא שלהם ולכן – זה חסר סיכוי".

לדברי עו"ד רביה, "יש תופעות לוואי לשימוש שעושים פוליטיקאים ברשת. המשטרה עוקבת אחרי הודעות על הפגנות, והיא מודה בכך בעצמה – לכאורה כדי למנוע התקהלות בלתי חוקית, אבל בפועל היא עוקבת גם אחרי הפגנות פוליטיות, כמו אלה שמתקיימות במוצאי שבת בבלפור. המסקנה מכך היא שהמשטרה עוקבת אחרי אזרחים ברשתות החברתיות".

מה לגבי פייק ניוז?
"אני מזהה שפלטפורמות מסוימות משמשות מקור למידע הרבה יותר מעמיק מאשר זה שמופיע בכלי התקשורת הקונבנציונליים. אלא שיש הרבה מאוד מקרים שבהם מדובר בהשפעה לא חיובית. זה קורה בכל העולם, וזה מביא לחשיבה מחדש על מקומן של הרשתות החברתיות בעולמנו. הוכחות לכך אנחנו רואים בחודשים האחרונים, כאשר ממשלות ארצות הברית, גרמניה ומדינות אחרות מתחילות לחקור חברות כמו פייסבוק ומנסות לאכוף עליהן עקרונות שונים, כי הן מבינות שאם לא, זה עלול להביא למשבר חמור".