עיר חכמה בישראל? הידע כבר קיים, צריך רק להרים את הכפפה

מאת: רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל

המונח "עיר חכמה" צובר תאוצה ברחבי העולם וגם בישראל. ערים רבות בעולם שואפות להיות חכמות, בכדי לשפר את איכות ורמת החיים של תושביהן, לייעל את הכלכלה, ולהפוך את העיר לאטרקטיבית עבור חברות מסחריות.

לפני שנדון במשמעות של עיר חכמה, חשוב שנגדיר מה הופך עיר להיות אטרקטיבית וטובה יותר לתושביה. לאחר מכן ניתן להחליט האם החכמה, המוקרנת מהמערכות המתקדמות שניתן להתקין היום בערים, אכן מסייעת לעיר להיות טובה יותר. להערכתי, עיר שהיא טובה לתושביה בהכרח תהיה נקייה ונטולת זיהום אוויר ורעש; עיר שבטוח לגור ולנוע בה 24/7; עיר שמספקת מי שתייה ראויים; שיש בה זמינות של אספקת חשמל, מים וגז ללא הפסקה גם במצבי קיצון של הצפות, רעידות אדמה ומגפות; עיר שיש בה נגישות מהירה לכל נקודה (תחבורה ציבורית יעילה); שאינה מייצרת זיהום סביבתי ושמנצלת נכון את משאביה; ושאת מגוון השירותים הללו ניתן לספק בעלות נמוכה לאזרח.

כמובן שקיימים עוד שירותים חשובים לתושב, אך הם בעיקר נגזרים מיכולת הניהול של הנהלת העיר, ואני יוצא מנקודת הנחה שעירייה שתדע לטפל בצרכים המורכבים הללו באופן יעיל ומוצלח – תדע גם להעניק שירותי בריאות, חינוך, תרבות, ספורט ובילוי לתושביה. כיום, אנו רואים את המונח "עיר חכמה" כמונח הוליסטי, הכולל בתוכו שימוש בחדשנות וטכנולוגיה על מנת לטפל במגוון רחב של סוגיות ובהן תשתיות, מים, אנרגיה, תחבורה, סביבה, ניטור מדדים סביבתיים ועוד.

כחלק מהחזון לרתום את העושר הטכנולוגי שהוא פועל יוצא של המהפכה התעשייתית הרביעית, ומתוך מחויבות לעתיד ירוק ויעיל יותר, ABB משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות חכמות לחיסכון ואגירת אנרגיה במבנים, מערכות לטעינת רכבים ואוטובוסים חשמליים, מערכות לזיהוי נזילות ודליפות בתשתיות מים מוניציפליות, מערכות מבוססות ענן (IoT) לניהול אנרגיה ונכסים במבני ציבור, מבנים פרטיים ומתועשים, מערכות לניהול מים ושפכים, ועוד.

רונן אהרון, מנכ"ל הסניף הישראלי של ABB. צילום: יח"צ

פתרונות דיגיטליים מתקדמים לנושאי תחבורה, מבנים חכמים ותשתיות

כאן באים לידי ביטוי הפתרונות הדיגיטליים של ABB, אשר מנסים להתמודד עם הבעיות השונות ומכוונים בעיקר לתחבורה, מבנים חכמים ותשתיות.

בתחום הבנייה החכמה – למשל בשוויץ, הוקם מבנה מגורים מאופס אנרגיה, שאינו מחובר לאף רשת אנרגיה חיצונית. המבנה מרושת בכל הטכנולוגיות החכמות של ABB, ומייצר בעצמו את כל האנרגיה הנדרשת. מדובר בפתרון ראשון בעולם ששילב יחד טכנולוגיות קצה, ומטרתו להפוך למודל עבור מבנים בשנים הקרובות.

דוגמה נוספת ואקטואלית היא בורג' חליפה בדובאי, ש-ABB סיפקה את מערכות ניהול האנרגיה שלו. לבניין הגבוה בעולם, שמתנשא לגובה 163 קומות, בעל 57 מעליות ו-400 מערכות אספקת חשמל, סופקו חיישני IoT שמעבירים מידע בזמן אמת לאפליקציה מבוססת ענן, המאפשרת את ניטור האנרגיה ומצב הנכסים בבניין.

בתחום התשתיות – ABB יצרה שיתוף פעולה עם חברת TaKaDu הישראלית  שפיתחה מערכת לזיהוי דליפות מים ברשתות מוניציפליות. יחד עם TaKaDu, חברת ABB סיפקה פתרון הכולל מערכות בקרה מתקדמות בעיר הו צ'י מין סיטי, שחסכו מדי שנה למעלה מ-150 מיליון קוב מי שתיה אשר ירדו לטמיון, המהווים יותר מ-כ-30% מתפוקת המים. הפתרון כלל בין השאר שיקום מתקני רשת מים קיימים, באמצעות מערכת זיהוי וניהול דליפות משולבת ניטור, איתור, ניתוח, ניהול רשת בזמן אמת ופלטפורמה משותפת לרשת חלוקת מים עם מערכת דיווח רבת עוצמה.

בתחום הטעינה החשמלית – ABB סיפקה בהולנד מערכת טעינה חכמה, שאיפשרה חיבור לרשת החשמל בהספק קטן יותר מהספק המטענים, מבלי להרחיב את החיבור הנדרש לרשת. הפתרון אפשר טעינה חכמה, המחליטה בכל רגע נתון כמה הספק יקבל כל מטען ואוטובוס בעת הטעינה.

מתוך הניסיון שלנו בפרויקטים שיושמו בחו"ל, ברור כי הטכנולוגיות שהוזכרו תורמות באופן משמעותי לרווחת התושבים בכל התחומים, ולכן עיר חכמה שמיושמות בה טכנולוגיות מתקדמות מעלה את איכות ורמת החיים של התושבים.

יחד עם זאת, יש לזכור שכדי להפוך עיר לחכמה נדרשת מדיניות מסודרת, מתוכננת ומגובשת, המגדירה את כללי התכנון בכל מבנה חדש, ובכל תשתית חדשה. הידע כבר קיים בעולם ונעשה, כאמור, בערים רבות. בנייה חכמה, תשתיות חכמות, ניצול נכון של אנרגיה, משאבי מים, תחבורה נקייה, ועוד.

בתוך כך, ישראל הנחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", באופן אבסורדי היא מהאחרונות שמכניסה לשימוש חדשנות טכנולוגיות (שאגב חלקה הגדול מפותח בישראל עצמה). לראיה, בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באפריל, נמתחה ביקורת חריפה שקידום נושא העיר החכמה אינו מרוכז במקום אחד בממשלה, וכל רשות מקומית פועלת באופן עצמאי. עוד קבע המבקר כי אין תכנית לאומית שמגדירה את האתגרים וההזדמנויות בתחום.

בכדי שנוכל להתקדם בישראל בכל התחומים שציינתי, יש צורך בהגברת המודעות של משרדי הממשלה השונים ושל הרשויות המוניציפליות לטכנולוגיות שזמינות כבר היום. האחריות, כמובן, מוטלת גם על חברות  הטכנולוגיה, שבעזרתן ניתן להעלות את המודעות וגם ליישם את הפרויקטים בפועל.