"ישראל – שיאנית העולם בפערים בהישגים לימודיים ובאי שוויון"

"ישראל היא שיאנית העולם בפערים בהישגים לימודיים ובאי שוויון מבין המדינות המפותחות. הדבר גורם לאתגרים לשוק העבודה: רמת פריון נמוכה, תשתיות לא מספיקות, הון אנושי ברמה נמוכה ורגולציה לא עקבית, שמקשה על התפתחות כלכלית", כך אמרה היום (ג') פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר בתחומי הממשל והכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

פרופ' פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, השתתפה בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שעסק בשאלה כיצד לפתח את הכלכלה בישראל בשנים הבאות ולהתמודד עם אי השוויון. הדיון נערך לרגל יום הולדתה של הכנסת, שחל בט"ו בשבט.

בדבריה הציגה פרופ' פלוג את הזוויות השונות של אי השוויון בישראל, שהמדדים הרלוונטיים של ה-OCED מראים עד כמה הוא רחב. הפערים הבולטים ביותר הם בתחום החינוך, "מה שמגביר את אי השוויון בחברה הישראלית", אמרה. מהנתונים שהיא הציגה עולה שבמבחני פיזה הנהוגים בבתי הספר, רק 10% מהתלמידים שמשתייכים לעשירון התחתון מצליחים להשתפר עם השנים ולהגיע לציונים גבוהים. זאת, בעוד שברוב מדינות העולם, הנתון עומד על 15% ומעלה. הפערים הרבה יותר גדולים במקצועות המדעים והמתמטיקה, שמהווים בסיס לכניסה לעולמות ההיי-טק – שם יש מחסור עצום בהון אנושי.

פער של פי ארבעה בשכר

"הכישלון בחינוך מוביל גם לפערי השכר הזועקים לשמיים בחברה הישראלית, גם ביחס ל-OCED", הוסיפה פרופ' פלוג. על פי הנתונים, פערי השכר ברוטו בין העשירונים התחתון והעליון עומדים על פי ארבעה, לעומת פערים הרבה יותר קטנים בממוצע מדינות ה-OCED. "זה הורגש היטב במשבר הקורונה, שבו ככל שהשכר של העובד היה נמוך יותר, כך הפגיעה הכלכלית בו הייתה גדולה יותר", אמרה.

בחלק השני של דבריה הציגה פרופ' פלוג הצעות להתמודדות עם הפערים. "הפתרונות הם הרחבת ההון האנושי לכל חלקי האוכלוסייה, בפרט החרדים והערבים, השקעה בתשתיות, בדגש על תחבורה ציבורית ותקשורת, שיפור הרגולציה ויישום תוכנית צמיחה ירוקה. לשם כך אפשר ואף צריך להגדיל את ההוצאה הציבורית, אך מבלי לחרוג מרמת החוב-תוצר הנוכחית".