השקעה בטכנו' תקשורת מצילות חיים – חובה מוסרית וחיזוק אמון הציבור

בישראל אחרי ה-7 באוקטובר כבר לא צריך לדמיין תרחישי אימה, וכולנו מבינים את גודל הסיוט, בעת מלחמה או מתקפת טרור, כשצוותי הצלה, לצד לוחמים, אינם מסוגלים להגיע למקומות שבהם הם נדרשים כדי להגיש עזרה ולהציל חיים. בתרחיש אימה מסוג אחר, כמו רעידת אדמה, כאשר תשתיות קורסות והכאוס שולט, גם אם צוותי חירום מצליחים להגיע לזירה, הם עלולים להתמודד עם בעיות תקשורת משמעותיות שמעכבות את עבודתם. במרכזי תקשורת החירום, שבהם יושבים מוקדנים או פרמדיקים, מרכזים את הפניות מהציבור ומתווכים אותן לגורמי חילוץ והצלה בשטח, תקשורת יעילה היא קריטית. גורמים שונים נדרשים לשתף פעולה באופן מיידי ובצורה חלקה כדי להציל חיים.

"המציאות בשטח מלמדת, כי צוותי חירום רבים ברחבי העולם עדיין מתקשרים באמצעות מערכות מיושנות שלא עומדות במצבי קיצון ובקצב האתגרים המודרניים. כתוצאה מכך, מידע קריטי הולך לאיבוד, התיאום בשטח לקוי ועל כך אנשים עלולים לשלם בחייהם"

צוותי חירום, בין אם במוקדים ובין אם בשטח, מתמודדים עם מגוון אתגרים תקשורתיים במצבי חירום. קיום תקשורת זמינה ושוטפת, בזמן אמת, בין גורמי ההצלה השונים, כמו צוותי כיבוי אש, צוותי רפואה, כוחות שיטור וביטחון, היא קריטית להצלת חיים. היא מאפשרת לשתף מידע באופן יעיל על מיקום האירוע, הפריסה שלו, מספר הנפגעים, חומרת הפציעות וכדומה, ובכך לתאם פעולות ולמנוע טעויות ועיכובים בפעולות החילוץ וההצלה. היא מאפשרת גם שיתוף מידע מדויק ועדכני עם הציבור, על מנת להכווינו לפעולות הנדרשות לחילוצו ולשמירה על ביטחונו.

למרות זאת, המציאות בשטח מלמדת, כי צוותי חירום רבים ברחבי העולם עדיין מתקשרים באמצעות מערכות מיושנות שלא עומדות במצבי קיצון ובקצב האתגרים המודרניים. כתוצאה מכך, מידע קריטי הולך לאיבוד, התיאום בשטח לקוי ועל כך אנשים עלולים לשלם בחייהם.

טכנולוגיות תקשורת חדשניות

טכנולוגיות תקשורת חדשניות מציעות פתרונות יעילים לאתגרים אלו:

תקשורת מבוססת ענן – מאפשרת לצוותי חירום גישה למערכות מידע ומאגרי נתונים מכל מקום בעולם, ובכך מסייעת בקבלת החלטות מושכלות. יתרונותיה כוללים גמישות גבוהה, חיסכון בעלויות ויכולת התרחבות בקלות לפי צורך. בנוסף, היא מאפשרת שרידות גבוהה מאוד ואפשרות לעבוד בריחוק מהאזור הפגוע.

תקשורת IP – מאפשרת העברת קול, וידיאו ונתונים דרך רשתות אינטרנט. יתרונותיה כוללים מהירות גבוהה, שרידות, טווח תקשורת רחב ואפשרויות שיתוף מידע מגוונות בין צוותי החירום בשטח למרכז הבקרה או המוקד.

רשתות סלולריות דור 5 – מציעות מהירות תקשורת גבוהה פי כמה מרשתות דור 4. יתרונותיהן כוללים יכולת העברת נתונים אדירה, זמן תגובה נמוך ואפשרות חיבור מספר רב של מכשירים בו-זמנית. כך, יוכלו למשל צוותי רפואה להתייעץ עם מומחים מרוחקים באמצעות שיחות וידאו באיכות גבוהה מאוד, בזמן אמת, ולקבל החלטות טיפוליות מהירות ומדויקות יותר.

תקשורת לוויינית – מאפשרת תקשורת בכל מקום בעולם, ללא תלות בתשתית קרקעית. יתרונותיה כוללים טווח תקשורת גלובלי, יציבות, אמינות גבוהה ויכולת פעולה בתנאים קשים. באמצעותה יכולים צוותי חילוץ לאתר ולפנות נפגעים באזורים קשים לגישה ובכך להציל חיים.

תקשורת P2P – מאפשרת תקשורת ישירה בין שני מכשירים, ללא צורך בשרת מרכזי. יתרונותיה כוללים אבטחת מידע גבוהה, אמינות גבוהה ויכולת פעולה בתנאים קשים.

טכנולוגיות ויישומים נוספים שמסייעים להצלת חיים באירועי חירום:

מערכות התראה מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית – יכולות לזהות ולנבא אסונות טבע וסכנות אחרות, ובכך לאפשר לציבור להתפנות בזמן ולצמצם את הנזק.

אפליקציות חירום – מאפשרות לציבור לקבל מידע בזמן אמת על אירועי חירום, ובכך תורמות להגברת תחושת הביטחון והשליטה.

פלטפורמות תקשורת מקוונות – משמשות את הציבור לשם דיווח על אירועי חירום, התנדבות וסיוע לצוותי החירום.

שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מעביר מסר לציבור, שגורמי החירום עושים כל שביכולתם כדי להגן עליו וכך מתחזק האמון שלהם במערכת. זה נכון לכל אוכלוסייה בעולם ונכון במיוחד לאוכלוסיית ישראל, שחוותה בתחילת המלחמה תחושת איבוד אמון במערכת הביטחונית. בצד התפעולי, היבט שצריך לעניין גורמי חירום והצלה הוא החיסכון בעלויות תשתית ותחזוקה –  ניצול יעיל יותר של זמן ומשאבים מאפשר טיפול מהיר ויעיל יותר באירועי חירום ובהתאם – הפחתת היקף הנזקים.

שוק מערכות התקשורת למרכזי חירום נמצא בצמיחה מתמדת בעולם וגם בישראל. ארגונים ממשלתיים, צבאיים ואזרחיים משקיעים משאבים רבים בפיתוח והטמעת טכנולוגיות חדשות ומתקדמות. המודעות לחשיבות קיום תקשורת יעילה במצבי חירום עולה עם ההבנה, כי טכנולוגיות חדשות יכולות לשפר את מהירות ויעילות פעולות החילוץ וההצלה. הטמעת טכנולוגיות אלו אינה רק בחירה, אלא חובה מוסרית, כי חיי אדם תלויים בכך.

הכותב הוא מנהל מחקר ופיתוח בקרביין.