לקראת אירוע | NDMP – מה זאת החיה הזאת?
מערכות NAS ייעודיות כמו EMC VNX ו-Netapp מחליפות כיום את שרתי קבצים המסורתיים כגון Novell ,Sun ואחרים. היתרונות הגלומים במערכות יעודיות לשיתוף קבצים הינם רבים ומגוונים וביניהם ניתן למנות את החסכון בעומס הגיבוי אשר מהרשת, שרתי הקבצים ושרתי הגיבוי ושימוש במערכת ה-NAS עצמה אשר תגבה את הקבצים בפרוטוקול ה-NDMP.
ה-NDMP הם ראשי תיבות של: "Network Data Management Protocol" (או בעברית "פרוטוקול ניהול נתוני רשת"). זהו פרוטוקול תקשורת שהומצא על ידי החברות NetApp ו-Legato – כיום EMC ומעשה מהווה כיום את האופן הכמעט בלעדי לגיבוי (וגם שיחזור) של מערכות NAS. הצורך בפרוטוקול נולד כתוצאה מההבנה שבמערכות NAS לא ניתן להתקין סוכן של תוכנת הגיבוי ועל כן מערכות ה-NAS ועל כן יש לגבות מערכות אלו באופן אחר. פרוטוקול ה-NDMP הינו למעשה פרוטוקול תקשורת פתוח, הטרוגני אשר מקשר בין האחסון הראשי לאחסון המישני דרך הרשת. הפרוטוקול מאפשר את הפרדה בין ערוץ המידע לערוץ הבקרה וע"י כך מאפשר לשלוט על תהיך הגיבוי באמצעות תוכנת הגיבויים אך המידע יזרום ישירות ממערכת ה NAS אל יעד היגבוי – למשל טייפ אשר מחובר באופן מקומי למערכת הגיבוי.
המידע אשר נכתב על האחסון המישני, נכתב בפורמט NDMP ועל כן, גם השיחזור יתבצע ישירות אל מול מערכת ה NAS אשר ביצעה את הגיבוי. הדבר נכון גם לגבי יצירת עותקים נוספים של הגיבוי, כלומר, העתקה של המידע המגובה דורשת קריאה של המידע מן הקלטות ע"י מערכת הNAS וכתיבתו על סט קלטות נוסף.
כאמור, פרוטוקול ה-NDMP הוא פרוטוקול רשת, וככזה הוא מאפשר לנו ליישמו מספר תצורות מעניינות נוספות מעבר לטייפ שמחובר פיסית למערכת ה-NAS ונשלט ע"י תוכנת הגיבוי. אחת התצורות המעניינות היא תצורת remote NDMP, כלומר גיבוי NDMP ע"ג הרשת אל Tape Server שהוא רכיב תוכנה המצוי לרוב במערכות הגיבוי והוא בתורו כותב את המידע על האחסון המישני – דיסק או טייפ. היתרון בתצורה הזו היא האפשרות ללכתוב את המידע בפורנט של תוכנת הגבוי. מידע אשר נכתב ע"י תוכנת הגיבוי בפורמנט של תוכנת הגיבוי ניתן לשכפול ע"י שרת הגיוביים ואינו דורש התערבות נוספות של מערכת ה-NAS בתהליך. עם המעבר לגיבויי מבוסס דיסק, אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים אשר עוברים לגיבויי NDMP ע"ג רשת, לעיתים אף רשת 10Gb דרך שרתי הגיבוי ולא ישירות אל מול ה-VTL או הטייפ.
להלן סכימה המתארת את התצורות הנוספות הקיימות לגיבויי NDMP מלבד התצורה הקלאסית, ניתן להבחין כי קיימת אפשרות לזרימת המידע עצמו דרך שרת הגיבויים – storage node כשאר ה file history נרשם בשרת בבסיס המידע של הגיבויים – NetWorker Server.
אפשרויות האצת NDMP –גיוביים מלאים או חלקיים?
התצורה הרווחת כיום במירב הארגונים היא גיוביי מלא אחת לשבוע לפחות בין היתר בגלל האמינות הנמוכה יחסית של מערכות גיבוי לקלטות (ע"פ גרטנר, 10 אחוז מן השיחזורים מהטייפ נכשלים). עם המעבר לגיבוי לדיסקים ניתן ואף מומלץ לשנות את המדיניות הזו ולגבות גיבויים חלקיים – גיבוי חלקי, הינו מהיר יותר, מעמיס פחות את מערכת ה NAS ותופס פחות מקום באחסון המישני. מכיוון שגיבוי לדיסק בניגוד לטייפ מאופיין בקצב שיחזור מהיר הרבה יותר, לא נאבד את היכולת לשחזר קובץ בודד או volume שלם במהירות הרצויה. התצורה הזו מאפשרת להגדיר בכל שבוע volumes אחרים אשר יעברו גיבויי מלא כאשר שאר ה Volumes המגובים יעברו גיבוי חלקי אשר מגבה אך ורק את הקבצים שהשתנו מאז הגיבוי הקודם.
NDMP ויכולת הDeduplication
מערכות NAS מבוססות NDMP הם אולי המועמד הראשון להגירה לגיבוי מבוסס ביטול כפילויות – Deduplication וכך ניתן להנות משני העולמות, מהירות הגיבוי ב-NDMP וניצול מיטבי של נפח האחסון הקיים לטובת גיבוי עקב יחס דחיסה גבוה במיוחד בגיבוי קבצים.
