בעקבות אירוע | ה-Agile בעיני המתבונן – תוצאות המחקר מכנס PMI

שיטת ה-Agile לניהול פרויקטים, המיושמת מזה כעשור בארגונים רבים ברחבי העולם, מציעה את אחת הדרכים המרעננות והמאתגרות לניהול ופיתוח בחברות תוכנה והייטק. עקרונותיה יעדיפו תמיד את התקשורת הבינאישית על פני הבירוקרטיה, את שיתוף הפעולה על פני החוזים המנוכרים ואת התגובות לשינויים על פני היצמדות לתכנית-על קשיחה. עקרונות אלו הם נחלתם של אנשים המכירים את השיטה, על רכיביה המתודולוגיים. חלקם אף יישמו אותה – בהצלחה מלאה או חלקית – בארגונם. יחד עם זאת, למרות שהם מודעים לשינוי שהתחולל בסביבתם, לא תמיד ידעו לנסח במילים את חשיבותו.

כנס ה-PMI השנתי, שהתקיים ב-30 במאי, סיפק הזדמנות לבחינה אמפירית של תפישות שהשתרשו עם השנים בקרב מנהלי פרויקטים, אנשי פיתוח ואנשי שיווק מעולם התוכנה. משתתפי הכנס הוזמנו לקחת חלק במחקר אינטראקטיבי, שנערך על ידי חברת Agile Forsure והוצג דרך מחשבי iPad ואפליקציות CO Apps. התוצאות שהתקבלו שיקפו בבהירות תפישות נפוצות בשטח. חלק משאלות המחקר ביקשו לשמוע מה חושבים המשתתפים על שיטת ה-Agile, וחלקן בחנו את הקשר בין תפישות עבודה מסורתיות בקרב בעלי תפקידים בתעשיה לבין עקרונות האג'ייל.

כעורכי המחקר, האמנו אינטואיטיבית כי מנהלים הדוגלים בגמישות ובדיאלוג אמיתי גם בפרויקטים מורכבים ונוקשים, יבחרו לשלב בעבודתם מתודולוגיות של השיטה. התשובות שהתקבלו הוכיחו כי האינטואיציה לא אכזבה, ורבים מהמשיבים הביעו את מחויבותם העקרונית לרעיונות אג'יליים: למעלה מ-70% מהמשיבים ייחסו למנהל פרויקט מוצלח תכונות המעידות על גמישות ויצירתיות. אחוז דומה טען כי ניתן לסיים פרויקט ללא לחץ ועייפות, ורבים מהמשתתפים במחקר האמינו כי "תקשורת טובה" היא המדד החשוב ביותר להצלחת פרויקט.

85% מהמשיבים צדקו, כאשר הצהירו שניתן לעשות שימוש בעקרונות השיטה גם בפעולות שאינן נוגעות לפיתוח מוצרים – אך למעלה מ-50% התעקשו כי מדובר במתודה השמורה כמעט בלעדית לחברות תוכנה. נתון זה מעניין במיוחד, שכן בעוד אנשי ההיי-טק והתוכנה ניכסו לעצמם את ה-"בעלות" על השיטה, אירח הכנס השנה גם מנהלי פרויקטים מתחומים שאינם הייטקיסטיים (כגון מזון, תשתיות, הנדסה אזרחית וכיו"ב) – והם דווקא הביעו את רצונם לבחון את הטמעת עקרונות השיטה גם בתהליך העבודה שלהם.

בכנס הוצג חשש לגבי הטמעת השיטה: 40% מהמשיבים העריכו כי יישומה מחייב מהפכה ארגונית. אנו משערים כי הערכתם שואבת, מן הסתם, מהמהפכנות החשיבתית שלה – ולכן חשוב לציין (ויעידו ארגונים שכבר הטמיעו את האג'ייל) שהשיטה מאפשרת הטמעה הדרגתית ומבוקרת.

באופן מפתיע, נרשמה סתירה בין מידת האמון שהמשיבים הביעו כלפי ה-Agile לבין השימוש שנעשה בה בארגונים אשר שלחו את נציגיהם לכנס: למעלה מ-90% ציינו כי לדעתם יישום השיטה מגדיל את הסיכויים לעמוד ביעדים, בעוד ש-56% השיבו כי ה-Agile טרם נקש על דלתות ארגונם. נתון זה מעורר תהייה: אם כה רבים מאמינים בעקרונות השיטה והיו שמחים להיעזר בה בעבודתם השוטפת, מדוע רק 24% מהמשיבים ציינו כי הם "שוקלים בחיוב ליישם את השיטה בארגונם"?!

אנו משערים כי הדעות הקדומות הנוגעות ל-Agile והחשש להיפרד מדפוסים מוכרים (גם אם אינם עובדים היטב) מעכבים את אימוצה ואת הטמעתה בסדרי גודל משמעותיים יותר.

תוצאות המחקר הובילו אותנו למסקנה העיקרית: הכדור נמצא אצלנו!

כמומחי Agile וכמי שאמונים על הטמעה נכונה ומושכלת של השיטה, עלינו לפשט את התמונה עבור ארגונים שטרם יישמו אותה – ולהקל עליהם את השינוי. אנו יודעים שהם צודקים בהשערות וברצונות האינטואיטיביים שלהם – ותפקידנו הוא להראות להם דוגמה עובדת בשטח שלהם ולהמחיש כיצד תפישות של Agile וניהול גמיש אכן מקיימות את ההבטחה.