הקמת ערוץ מובייל ארגוני: האומנם פתרון hybrid יעיל וחסכוני יותר?
העובדה כי המכשירים הניידים מתפתחים בקצב מסחרר, חדשות לבקרים מתעדכנות מערכות ההפעלה, והיכולות הטכנולוגיות של המכשירים רק הולכות ומתעצמות – מחייבת מתן פתרון מתקדם, דינאמי, העומד בקצב החידושים הטכנולוגיים, שיענה על דרישותיהם של משתמשי הקצה. הארגונים והחברות מעוניינים למצוא פתרון רחב לכלל לקוחותיהם הניידים, אשר יתמוך בפלטפורמות הניידות הדומיננטיות, יהיה פשוט לתחזוקה ויעמוד בדרישות התקציב. פתרונות שונים מציעים תמיכה בכלל מערכות ההפעלה באמצעות פיתוח מרכזי בצד השרת והתאמה של אפליקציות רזות בצד הקליינט. הפיתוי הוא גדול, שהרי מדובר בפתרונות שיוכלו לשרת פלטפורמות רבות באמצעות טכנולוגיה ולוגיקה משותפת, דבר שימנע עלויות פיתוח גבוהות. האומנם?
כאמור, פתרון hybrid נשמע קוסם בהיותו מבטיח להיות פתרון זול, המותאם לכלל המכשירים ושאינו מצריך פיתוח אפליקציות למספר פלטפורמות ניידות. אף על פי כן, כדאי להתעמק בהיבטים השונים ובמשמעויות הכרוכות בהטמעת פיתרון מסוג זה. בניגוד להנחת הבסיס כי לא נדרש מאמץ מיוחד בפיתוח אפליקציות הקליינט, אפליקציות אלו מבוססות טכנולוגיות native בסיסיות, ומעצם תפיסתן ככאלה, הן מוגבלות ביכולתן ויחד עם זאת עדיין דורשות תחזוקה שוטפת. אנו נתקלים בארגונים רבים אשר אמצו פתרון המתבסס על גישה זו, ולאור החידושים הטכנולוגיים הרבים המשולבים במכשירים הניידים, עדכוני מערכות ההפעלה ותמיכתן ביכולות חדשות מתקדמות, נאלצים לתת מענה לדרישות לקוחותיהם, המבקשים לעשות שימוש בטכנולוגיות חדשות אלו, ולנצל את מלוא היכולות שמציעים המכשירים שברשותם. לצורך כך, ארגונים אלו נדרשים לעבות את אפליקציות הקליינט על מנת לתמוך ב-APIs ובחידושים הטכנולוגיים הנתמכים על ידי יצרני המכשירים.
במצב דברים זה, בו נדרשים הארגונים לספק תמיכה ביכולות החדשות, אפליקציות הקליינט הולכות ומתעבות, בניגוד גמור לרעיון ה"אפליקציה הרזה" העומד בבסיס הגישה. בנוסף, התבססות הגישה על הצגת ממשקי web, מביאה לפגיעה גסה בארכיטקטורת הבסיס והופכת את הטמעת היכולות החדשות שמציעים המכשירים הניידים לסבוכה ויקרה, היות ואנשי הפיתוח נאלצים לדבוק בארכיטקטורה הקיימת אשר אינה תואמת לפיתוחים החדשים.
מעבר לאתגרים הטמונים בצד הקליינט, פיתוח ותחזוקת צד השרת סבוכים ומורכבים כשלעצמם, ודורשים התאמות מורכבות לממשקי ה-web בדגמי הניידים השונים על מנת להגיע לתצוגה גראפית סבירה על גבי מסכי המכשירים. בסופו של דבר, למרות המאמצים, יתקשה הארגון לספק למשתמשיו חווית שימוש גבוהה העונה לציפיותיהם. ההתאמות המורכבות בצד השרת, התמיכה באפליקציות קליינט שזנחו את ארכיטקטורת המקור, ותחזוקתם של כל אחד מהם בנפרד וגם יחד, לא רק שלא יספקו פתרון בתקציב סביר, אלא עלולים להוביל את הארגון למצוא עצמו מתמודד עם תחזוקת מערכת יקרה הבנויה טלאים, המתקשה לשלב טכנולוגיות מתקדמות ולספק את צרכיו העתידיים.
היות וצפויה שליטה דומיננטית של מספר מצומצם של פלטפורמות ניידות – פתרון עשיר ועמוק עבור כל אחת מהפלטפורמות הללו יהיה נפוץ ובר השגה. כיוון שבעתיד הנראה באופק, המכשירים הניידים רק ימשיכו להתפתח, והטכנולוגיות שהם יציגו יהפכו מורכבות יותר ויותר, הדרישה לספק למשתמשי הקצה חווית שימוש מצוינת תחייב מתן פתרונות מלאים לחידושים המתפתחים. רק פתרונות המבוססים טכנולוגיות native, שתוכננו מלכתחילה לתמוך בכלל יכולות המכשירים, יצליחו לעמוד באתגרים.
התפתחותם של פתרונות יעילים מבוססי טכנולוגיות native, המתאימים למגוון רחב של פלטפורמות ניידות, וניתנים להטמעה בתוך פרק זמן קצר, מבססת את מעמדם כאלטרנטיבה מועדפת. פתרונות אלו מאפשרים לארגון להביא לידי מיצוי מקסימאלי את חווית השימוש וממשקי המשתמש, תוך החדרתם לשוק בזמן קצר, ובכך לחזק את הקשר עם לקוחותיו ולמצב את מעמדו בזירה העסקית בה הוא פועל. בהסתכלות רחבה כוללת ובהשוואה לפתרונות הנוקטים בגישת all in one – לא רק שיספק הארגון ללקוחותיו את המוצר הטוב ביותר, אלא גם יצליח לשמור על יעדיו התקציביים.
