לקראת אירוע | גלעד שיינר, יו"ר הוועדה המייעצת הבינלאומית למחשוב-על: "החברות הגדולות בעולם עוברות לפיתוח מוצרים בעזרת מחשוב על"

ביום שלישי יתקיים בפעם הראשונה בישראל הכינוס הבין לאומי למחשוב על, מטעם הוועדה המייעצת הבינלאומית למחשוב על.  כיושב ראש הועדה, מה תוכל לספר לי על פעילות הוועדה?
הוועדה המייעצת הבינלאומית למחשוב על הוקמה בשנת 2008 לשם הפצה ולימוד בנושאי מחשוב על, ולשם פיתוח טכנולוגי מבוסס על מחשוב על. בשנים האחרונות הוועדה עזרה רבות בהפצת השימוש במחשוב על ובהבאת היכולת ליותר ויותר משתמשים ברחבי העולם.  בארגון חברים היום יותר משלוש מאות חברות מסחריות, אוניברסיטאות ומעבדות מחקר מרחבי העולם. הוועדה אף הקימה מעבדת מחקר קטנה, המכילה מספר מערכות מחשוב הבנויות לפי ארכיטקטורת מחשוב על ומאפשרות גישה חיצונית למשתמשים ולחוקרים חברי הארגון.
במסגרת פעילותה, הוועדה מקיימת מספר כינוסים בינלאומיים, בשוויץ, גרמניה, ספרד, סין וארצות הברית. השנה הרחבנו את מסגרת הכינוסים ואנו עורכים כינוס בין לאומי בישראל.

מה תוכל לספר לנו על המצפה לבאי הכינוס?
הכינוס יתקיים ביום שלישי באוניברסיטת תל-אביב והוא פתוח לקהל הרחב. בכינוס יציגו מיטב המומחים בתחום בישראל, כמו פרופ' יצחק בן ישראל ממכון יובל נאמן למדע, ד"ר גיא תל צור מאוניברסיטת בן גוריון, גלעד ברמן מ-IBM, מיכאל קגן ממלאנוקס, עפרי וכסלר מאינטל,
פרופ' אמנון ברק מהאוניברסיטה העברית ועוד. בנוסף יציגו שני מומחים רבי שם מארצות הברית – ריצ'ארד גראם ממעבדת המחקר הגדולה ביותר בארצות הברית, המחזיקה את מחשב העל השלישי בגודלו בעולם, ופרופ' פנדה מאוניברסיטת אוהיו. פרופ' פנדה אחראי לאחת מתוכנות התקשורת המקבילית המובילה בעולם.

במהלך הכינוס נסקור את מחשוב העל ושימושיו, פיתוחים מובילים בעולם וחשיבות הבאת הטכנולוגיה לישראל. כמו כן נסקור את פעילות הוועדה המייעצת וכיצד מכוני מחקר, אוניברסיטאות ועסקים בישראל יכולים לנצל את משאבי הוועדה לטובת ייעול המחקר והפיתוח והרחבתם.

מהי החשיבות של מחשוב על?
מחשוב על מספק לנו בעצם חלון ליקום, הוא מאפשר את קידום המחקר והבנת עתיד עולמנו. רוב המחקר מסתמך על כוח מחשוב זמין. מחשוב על הוא הכרחי לקיום טכנולוגיה, מנהיגות וידע. החברות המסחריות הגדולות בעולם עוברות לבצע פיתוחי מוצרים באמצעות סימולציות מחשב מורכבות, ומשתמשות במחשוב על לשם כך. על ידי השימוש במחשוב העל הן מצליחות לייצר מוצרים טובים יותר בפרק זמן קצר יותר. למשל באמצעות סימולציות מחשב, חברות הרכב קיצרו את זמן הפיתוח של דגמים חדשים מ-60 חודשים ב-1990 ל-12 חודשים בלבד ב-2010. הפיתוח הקצר מאפשר להן לספק תוצרים טובים יותר, בטוחים יותר, בעלות נמוכה יותר. עתידנו בעולם תלוי בסימולציות ובמחקר המתאפשר אך ורק על ידי מחשוב על: חיזוי שינויי אקלים, רעידות אדמה, פתרונות לאנרגיה חלופית, מחקר החלל  וכמובן אמצעי ביטחון והגנה.

מדוע לדעתך אין מחשב על בישראל?
זו שאלה מעניינת. ישראל כמדינה, תלויה ביכולותיה הפנימיים החזקים כדי לשרוד, ולכן ישראל חייבת לשמר ולהגדיל מנהיגות טכנולוגית. מדינות ללא יכולות מחשוב על תלויות במדינות שיש להן יכולת כזו. בישראל קיימות חברות, המספקות פתרונות למחשוב על, כמו אינטל, IBM, מלאנוקס, AMD, ואחרות, ומדינת ישראל צריכה להשתמש בידע של חברות אלו על מנת להקים את מחשב העל הישראלי הראשון. זו גם הסיבה שאנו מקיימים בישראל את הכינוס הזה.

איפה אפשר למצוא מידע נוסף על הכינוס המתקיים ביום שלישי ה-7 בפברואר?
כל המידע נמצא באתר הכינוס. הכינוס הוא חופשי לקהל המקצועי וכמובן לקהל הרחב.