הקורונה מביאה לפריחה מואצת של עידן ה-IoT

השמירה על השגרה, ככל הניתן, וההישרדות בתקופת הקורונה מציבות אתגרים משמעותיים לאוכלוסייה, מפעלים, מנהלים, חנויות, מסעדות ועוד, כאלה שלא הכרנו ולא התכוננו להתמודד איתם. למדנו שעבודה מהבית, רכישה של מזון אונליין, קשר עם המשפחה ולקוחות בחו"ל, כמו גם הדרכות, באמצעים דיגיטליים הם דברים יעילים, ורק צריך להתרגל אליהם.

גם כאן, כאשר נוצר ביקוש, באים גם פתרונות שנותנים מענה משודרג לצרכים החדשים. המונח והמוצרים של האינטרנט של דברים (IoT) אינם דברים חדשים, אבל כעת, יותר מתמיד, הם באים לעזרתנו, כדי לענות על הצרכים החדשים. אם רק נרצה, נוכל לפגוש את האינטרנט של הדברים במגוון יישומים, שחלקם בהחלט רלוונטיים לעידן הקורונה. למשל, הזמנת אוכל אונליין – דבר שנעשה פופולרי במיוחד בהתחשב בעובדה שאנחנו מסתגרים בבית, שאי אפשר ללכת למסעדות ובתי קפה, ושרבים מאתנו מהססים ללכת אל הסופרים ההומים.

מה כוללת המערכת?

המערכות הרלוונטיות כוללות מספר מרכיבים חיוניים, שחלקם נדרשים מהמשתמש וחלקם מספק השירות:

• אמצעי לאיסוף הנתונים או הקלדה של דרישות המשתמש (טאבלט או מכשיר טלפון נייד).
• רשת תקשורת משולבת, המאפשרת העברת המידע – בלוטות', ביתית, סלולרית ועוד.
• ספק שירות שמוכן לקלוט את הדרישה לשירות ולבצע את הפעולות הנדרשות, כולל אספקה למזמין.
• מערכת מחשוב בענן, המאפשרת לבצע את התהליך המבוקש תוך פרק זמן אפסי ובאמצעות שימוש בנתונים רלוונטיים שנלמדו מכמה מקורות, ושימוש בתהליכי ניתוח ביג דטה.
• ובסוף – קליטה של התוצאה בצורה של משלוח מוצרים, מידע המוצג בנייד או כל אמצעי שמתאים.

אתמקד כאן בנושא הבוער שהזכרתי קודם – רכישת מזון באמצעות משלוחים. אמנם, רכישות מרחוק של מזון החלו לפני מספר שנים בשיחה עם מוקדן בטלפון, אבל מהר מאוד זה עבר לאונליין: למדנו להקליד את רשימת הקניות באמצעות צפייה באתר של הרשת; מיקדנו את ההזמנה בעיקר למוצרים מוזלים או אלה הכלולים במבצעים; גלשנו באתרים של ספקי שירות שמציעים השוואות מחירים; והזמנו. ברקע קיימות מערכות מחשוב שמנתבות את המענה לכל לקוח ומדרבנות אותו לרכישה. דוגמה לכך היא האתר הזה, שמאפשר לשלוח הזמנה מסודרת לחנות שמעודפת עליכם, תוך שימוש באמצעי מאובטח, כדי להקטין את חשש הקונים.

מה בעתיד?

משבר הקורונה יסתיים, בתקווה שבתוך כמה שבועות או חודשים, אבל הטכנולוגיה והשירותים הללו יישארו כאן לעוד הרבה זמן. כעת נשאלת השאלה: מה בהמשך? אילו התפתחויות נראה בתחום זה בעתיד? הנה תסריט: נצמיד טאבלט ייעודי למקרר ונרשום בתפריט נוח וידידותי את המוצרים שאנחנו רוצים להזמנה הבאה; הטאבלט יתקשר פעם בכמה ימים, לפי רצוננו, לספק השירות שמציע את המחיר הנמוך ביותר וישלח אליו את ההזמנה; הספק ידע מתי אנחנו יכולים לקבל את המוצרים; ונוכל לציין בפניו העדפות שיש לנו – למשל כשרות מהודרת או מוצרים של יצרן מסוים.

זה רק תסריט אחד והרשימה הזו צפויה להתארך עם תועלות חדשות. הטכנולוגיה שתשלב את טאבלט לקליטת הנתונים תאפשר לבצע את כל התהליך באופן מסודר ומתועד, כך שגם אם יהיו תקלות או טעויות, ניתן יהיה לאתר את המקור הבעיה.

האינטרנט של הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

אולם, אליה וקוץ בה: אם הכל ורוד ומועיל, למה הדברים לא נראים בשטח כמו פטריות אחרי הגשם? האם ישנם חסרונות שאסור להתעלם מהם? כמובן שיש. הנה כמה מהם: אם אתם רוצים נוחות ושירות, קחו בחשבון שהפרטיות שלכם תיפגע, כי מישהו, או יותר נכון מישהם, ידע איזה אוכל אתם אוהבים, מתי אתם בבית ועוד פרטים אודותיכם. שנית, עדיין לא נפתרו אתגרי הסייבר, ואתם עלולים לקבל ולשלם על 100 קופסאות חומוס שיגיעו במקום האחת שהזמנתם. ושלישית, לא תהיה סיבה להסתובב בחנויות, מאחר שרכישה אוטומטית תהיה קלה וחסכונית יותר. החיסרון בזה הוא שנכיר פחות אנשים.

עדיין לא ברור איך יתפקדו העולם, האנשים, הארגונים ומגוון ספקי השירות אחרי הקורונה. מה שבטוח הוא שנפגוש עולם שונה, שידרוש מאיתנו אנרגיות חדשות והרבה אופטימיות כדי להשתלב. נזדקק ליותר ידע בהפעלה של אמצעים חדשים והאינטרנט של הדברים יהיה חלק נכבד מהם. במקביל, יופיעו פתרונות תקשורת מהירים פי 20, כמו סיבים לכל בית ורשתות דור חמישי, וכל התהליך יהיה מהיר, נוח וגם מהנה.

יש למה לצפות, רק שנהיה בריאים ונעבור את התקופה הקשה בשלום.

הכותב הינו יועץ ומרצה בתחום הגנת סייבר.