אוקראינה: רוסיה פתחה במתקפת סייבר על שדה התעופה של קייב
לאחר המתקפה מסרו שלטונות אוקראינה כי הם בוחנים מחדש את ההגנות על מערכות ה-IT הממשלתיות, ובכלל זה בשדות תעופה ובתחנות רכבת במדינה ● לטענתם, המתקפה בוצעה משרת שמקורו בשכנה שפועלת נגדה גם בשדה הקרב הפיזי
רוסיה תקפה את מערכות המחשוב של נמל התעופה הראשי בקייב, כך טענה אתמול (ב') שכנתה אוקראינה.
רוסיה סיפחה את חצי האי קרים, שהיה שייך לאוקראינה, במרץ 2014. הצעד הוביל לגינויים ולסנקציות מצד מדינות המערב על מוסקבה. מאז, המאבק בין שתי המדינות נערך גם בשדות הפרסום, המיתוג והאינטרנט. כך, לפני ימים אחדים קוקה קולה (Coca-Cola) ספגה ביקורת ואיומים בחרם מאוקראינים זועמים, לאחר שחברת פרסום ברוסיה שיווקה את המשקה באינטרנט עם מפה – בה הופיע קרים כחלק מרוסיה.
בשבוע שעבר משתמשים שצרכו את שירות התרגום Google Translate, מאוקראינית לרוסית, חוו קשיים שנבעו משגיאה באלגוריתמים האוטומטיים שלה. השירות תרגם את המילים "הפדרציה הרוסית" ל"מורדור", אזור בספר "שר הטבעות" של טולקין הנשלט על ידי סאורון הרשע. המילה "רוסים" תורגמה ל"כובשים".
לאחר מתקפת הסייבר מסרו שלטונות אוקראינה אתמול כי הם בוחנים מחדש את ההגנות על מערכות ה-IT הממשלתיות, ובכלל זה בשדות תעופה ובתחנות רכבת במדינה. זאת, לטענת האוקראינים, כיוון שהמתקפה על שדה התעופה בקייב בוצעה משרת שמקורו ברוסיה.
הנוזקה שהתגלתה במערכות ה-IT של שדה התעופה בקייב, דומה לזו שנתגלתה במתקפה על שלוש חברות חשמל באוקראינה, שנערכה ב-23 בדצמבר, ושהתגלתה בשבוע שעבר. הפסקת החשמל, שפגעה במאות אלפי בני אדם – נגרמה מווירוס שגרם לניתוק תחנות כוח מהרשת. צוות התגובות האוקראיני לאירועי מחשוב וסייבר בחירום, CERT (ר"ת Computer/Cyber Emergency Response Team) – פרסם אתמול אזהרה בדבר האיום והחשש מפני מתקפות נוספות.
מלחמה מתגלגלת
במרץ 2014 כמה אתרי אינטרנט של נאט"ו שימשו יעד של מתקפות מניעת שירות מבוזרות, DDoS. האקרים אוקראינים לקחו אחריות על המתקפות וטענו כי הן באו במחאה נגד פעילות המערב, ערב משאל העם שהתקיים שם אז, על קבלת השליטה הרוסית על חצי האי קרים.
כמה שבועות קודם לכן פורסם כי נשק קיברנטי אגרסיבי, המכונה נחש, תוקף את רשתות המחשבים של אוקראינה. לפי דו"ח שהנפיקה BAE Systems הבריטית, השימוש בנוזקה החדשה החל כבר בתחילת 2014. על פי הדו"ח, הקומפוזיציה המורכבת של נחש מתאפיינת בקווי דמיון עם זו של Stuxnet, סדרת נוזקות שפעלה במחצית הראשונה של העשור הקודם, התגלתה ב-2010, ואשר הביאה לפגיעה בתשתיות הייצור של מפעלי הנשק האטומי באיראן. למרות שמקורותיה אינם ברורים, היא שויכה על מאפייני הפיתוח שלה להאקרים רוסים.
עוד באותו זמן הודיע שירות הביטחון האוקראיני כי מתקפות סייבר נרחבות נערכות נגדה. בין היתר, הן מגיעות מאזורים באוקראינה שמצויים בשליטת רוסיה. על פי הדיווחים, המתקפות נועדו לשבש ו/או להאזין לרשתות הטלפון הסלולריות.
אין זו הפעם הראשונה שרוסיה משתמשת בנשק קיברנטי נגד יריביה. מקרה תקיפה קיברנטי מפורסם אירע באסטוניה ב-2007: אסטוניה היא אחת המדינות הממוחשבות בעולם ומתגאה בהיותה מדינה ללא נייר. האסטונים פנו לרוסים, כי הם רצו להזיז את פסל חייל הברונזה של סטאלין שהוקם בטאלין הבירה לאחר מלחמת העולם השנייה. הרוסים אמרו "אין בעיה". יום לאחר מכן אסטוניה הייתה מושבתת למשך יומיים עקב שלל מתקפות קיברנטיות, עם נזק כלכלי של יותר ממיליארד דולרים. מאחורי המתקפה על אסטוניה עמדו כמה עשרות האקרים שעבדו בשירות המאפיה הרוסית.
במהלך הפלישה הרוסית לגיאורגיה ב-2008, פושעי סייבר רוסים ביצעו מתקפות מקוונות נגד ממשלת גיאורגיה, על מנת לשבש את יכולתה לעדכן את העולם על המתרחש שם, ולשבש את התקשורת שלה עם האוכלוסייה.
תגובות
(0)